חיפוש בתוכן האתר

אור אין סוף ב"ה_הקדמה הדפסה דוא

הקדמה

כולא קמיה כלא חשיב


נתחיל ללמוד היום את השער השלישי מתוך הספר הנקרא 'אור אין סוף', הבא לאחר שני השערים על הספירות ועל העולמות. הוא בא להסביר את ארבע המדרגות העיקריות של המושג 'אור אין סוף' על פי חסידות. הפרק מתחיל עם שתי ציטטות מספר התניא, העוסקות בעבודת ההתבוננות באור אין סוף, הראשונה היא מפרק ג והשניה מאגרת הקדש א. בכל אחת מובאות שלש מדרגות באור אין סוף, כאשר שתי המדרגות הראשונות זהות בשתיהן ואילו השלישית שונה.

נקרא את הציטוט הראשון:

כְּשֶׁמִּתְבּוֹנֵן וּמַעֲמִיק מְאֹד בִּגְדוּלַת ה' אֵיךְ הוּא מְמַלֵּא כָּל עַלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עַלְמִין וְכוֹלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיב

האדמו"ר הזקן מונה כאן שלש מדרגות מלמטה למעלה: 'ממלא', 'סובב' ו'כולא קמיה כלא חשיב'. כל הלשונות הן לשונות מספר הזהר, כאשר האחרונה היא המעניינת ביותר. מקור הביטוי, שהוא הגבוה מביניהם, הוא בדברי נבוכדנצר הרשע מלך בבל שהחריב את בית המקדש. הוא אמר אותו לאחר שבע שנים שבהם הפך לחית יער, חית פרא, כמסופר בספר דניאל, ולאחריהן חזר לארמונו ובו הוא משבח את גדולת ה'. אחד מפסוקי השבח שלו, לאחר שחזר מן 'החויה' שלו הוא הביטוי הזה. ההבדל בין הביטוי במקורו בספר דניאל לבין לשונו בספר הזהר הוא שנבוכדנצר אומר "וְכָל דָּיְרֵי אַרְעָא כְּלָה חֲשִׁיבִי"[1], ואילו בספר הזהר הלשון היא "כולא קמיה כְּלָא חשיב"[2]. המשמעות של הביטוי 'כְּלָה' בדברי נבוכדנצר הוא לפי הסבר חז"ל "חירגא דיומא"[3], האבק שנראה בתוך קרני השמש מבעד לחלון. זה לא סתם אבק, אלא הנסורת של השמש. השמש היא כעין מסור חשמלי שמנסר ברקיע והאבק הזה הוא הנסורת שנושרת ממנו. לנסורת הזו קוראים לָה, כשם עצם. משמעות הפסוק היא שכל המציאות, כל הבריאה כולה, נחשבת בעיני ה' כמו אותו האבק הנקרא לָה. זהו מקור הבטוי. כמובן, הביטוי 'כְּלֹא', עם האות א, מבטא יותר בטול. 'כְּלָה', עם האות ה, היא עדין משהו. זהו שיא ההשגה של גוי, שהמציאות קטנה בעיניו ביחס לבורא כמו האבק הזה, אבל זהו לא בטול במציאות.

[יש הרבה פעמים שאנחנו מבררים דברים שנאמרו על ידי רשע. המדרגה הכי גבוהה של אור אין סוף, של "כולא קמיה כלא חשיב", היא ברור דברי אותו רשע. אנחנו עדין בחודש אב, שעליו נאמר "עלה אריה במזל אריה והחריב אריה על מנת שיעלה אריה במזל אריה ויבנה אריה"[4]. האריה של הקליפה הוא נבוכדנצר הרשע, שעליו נאמר "עלה אריה מסובכו"[5] להחריב את בית המקדש, על מנת שיבוא הקב"ה שנקרא אריה – "אריה שאג מי לא ירא"[6] –  ויבנה אותו. כתוב, שהאריה הוא הכתר, והכתר לאחר הצמצום הוא הדומה לעצם, גלוי העצם האמיתי. אריה הוא בחינת גבורה, וגם על פי פשט שייכת הגבורה אל האריה – "גבור כארי"[7]. זו נקודה חשובה בקבלה, שמבין כל הספירות רק ספירת הגבורה היא כינוי לקב"ה בעצמו. לא חכמה ולא בינה רק גבורה – "עד שאמלך בגבורה"[8]. יש הרבה מאמרי חז"ל כאלו – "מפי הגבורה"[9]. הסברנו פעם בשם ר' אייזיק[10], שהכינוי גבורה לקב"ה הוא על היותו נושא הפכים, נמנע הנמנעות. כל חורבן הבית על ידי אריה בחודש שהוא מזל אריה הוא כדי שהאריה של הקדושה, הגבורה, תתגלה. זו הכוונה במילים של המדרש "על מנת שיבוא אריה...". לענייננו, יש אחד שהוא אריה של הקליפה, והוא זה שמגיע בקדושה עד להתבוננות שבמדרגה הכי גבוהה].

בדקות, יש כאן שלש מדרגות בתוך הבטוי הזה, הגבוה מכולם: מדרגה ראשונה היא כמו שאמר נבוכדנצר, שהמציאות אמנם קיימת אלא שהיא חשובה רק כ'חיגרא דיומא'. מדרגה שניה היא כאשר אומרים את הבטוי עם כ הדמיון – 'כלא חשיב' – בה נדמית המציאות כאילו היא לא. מדרגה שלישית היא כאשר המציאות באמת 'כלא חשיב' ממש [שלשת המדרגות הן ביחס של חש-מל-מל. לה לא לא עולים יחד אלדד מידד, וכן חן טל, וכן מה בן].

נחזור לקרוא מתוך דברי ספר התניא:

נוֹלְדָה וְנִתְעוֹרְרָה מִדַּת יִרְאַת הָרוֹמְמוּת בְּמוֹחוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ לִירָא וּלְהִתְבּוֹשֵׁשׁ מִגְּדוּלָּתוֹ יִתְבָּרֵךְ שֶׁאֵין לָהּ סוֹף וְתַכְלִית וּפַחַד ה' בְּלִבּוֹ [היראה שייכת אל המח ואילו הפחד אל הלב. לאחר מכן מגיעה גם האהבה] וְשׁוּב יִתְלַהֵב לִבּוֹ בְּאַהֲבָה עַזָּה כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ בַּחֲשֵׁיקָה וָחֲפֵיצָה וּתְשׁוּקָה וְנֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה לִגְדוֹלַת אֵין סוֹף ב"ה.

את הביטוי 'גדולת אין סוף' מביא האדמו"ר הזקן רק בסוף, בעוד שהמדרגות הראשונות – 'ממלא', 'סובב', 'כולא קמיה' – באות לתאר את הבטוי 'גדולת ה''.

לית אתר פנוי מיניה

עד כאן יצאו לנו שלש מדרגות באור אין סוף ב"ה. כעת נקרא את המקור השני מאגרת הקדש. כאן לא מדבר האדמו"ר הזן על התבוננות אלא על אמונה, ובה גם שלש מדרגות:

הָאֱמוּנָה הָאֲמִיתִּית בַּה' אֶחָד אֵין סוֹף ב"ה דְּאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עַלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עַלְמִין וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִינֵּיהּ

בקריאה ראשונה נראית המדרגה השלישית – "לית אתר פנוי מיניה" – זהה אל המדרגה הראשונה, שה' ממלא את כל המציאות. את ההבדל ביניהן נצטרך להסביר כאן, שכן ברור שמדובר כאן על שלש מדרגות שונות. עיקר ההבדל בין שני המקומות שבספר התניא הוא שבמקור הראשון [פרק ג] מדובר על התבוננות ואילו במקור השני [אגרת הקדש] מדובר על אמונה. לפי זה, שיא ההתבוננות הוא להגיע להכרה של "כולא קמיה כלא חשיב", ואילו באמונה השיא הוא להאמין ש"לית אתר פנוי מיניה". זהו תורף השער שלנו, להבין היטב את ארבעת המדרגות: ממלא כל עלמין, סובב כל עלמין, כולא קמיה כלא חשיב, לית אתר פנוי מיניה. כאמור, שיא ההתבוננות הוא להגיע אל המדרגה השלישית, וזה דבר מתבקש, שכן כאשר מרכיבים את הבטויים משני המקומות לכלל מערכת אחת בת ארבע מדרגות, ממוקם הבטוי במדרגת הבינה, מקום ההתבוננות. מכאן, כמו שפנימיות הבינה היא התבוננות כך פנימיות החכמה היא אמונה, כמו שכתוב בהמשך ספר התניא[11] שאמונה היא: "פנימיות אבא פנימיות עתיק"[12].

נסיים את קריאת האגרת:

לְמַעְלָה עַד אֵין קֵץ וּלְמַטָּה עַד אֵין תַּכְלִית וְכֵן לְד' סִטְרִין בִּבְחִינַת אֵין סוֹף מַמָּשׁ.

כאן, בסיום דבריו, ברור שמדבר האדמו"ר הזקן על המדרגה העליונה של "לית אתר פנוי מיניה", שכן 'ממלא כל עלמין' הוא אור מצומצם ואילו כאן הבטוי שלו הוא 'אין סוף ממש'. ידוע[13], שכל מילה אצל האדמו"ר הזקן מדויקת בתכלית הדיוק, שכן ספר התניא הוא תורה שבכתב של החסידות[14]. קודם, במדרגות ההתבוננות, לא כתב אדמו"ר הזקן את המילה 'ממש' לאחר הבטוי 'אין סוף' ואילו כאן הוסיף אותה. זו מילה מאד משמעותית וממשית. בפעם הראשונה הוא כותב אותה בפרק ב לגבי הנפש האלקית – "חלק אלו-ה ממעל ממש" – וזהו עיקר החידוש שלו לגביה. כאן, בתאור האמונה מביא שוב האדמו"ר הזקן את המילה 'ממש'.

וְכֵן [כמו שאמר בבחינת המקום, ב-ו קצוות של העולם] בִּבְחִינַת שָׁנָה וָנֶפֶשׁ [שני הממדים הנוספים של ספר יצירה[15]] כַּנּוֹדָע.

כך עולים לנו ארבעה מדרגות, כנגד ארבע אותיות שם הוי', באור אין סוף:

      י       לית אתר פנוי מיניה

      ה         כולא קמיה כלא חשיב

      ו       סובב כל עלמין 

      ה        ממלא כל עלמין

שתי המדרגות התחתונות – "סובב כל עלמין" ו"ממלא כל עלמין" – הזהות בשני המקורות שראינו, הן כנגד אותיות וה שבשם, "והנגלות לנו ולבננו"[16]. בעבודת הנסתר – "הנסתרות להוי' אלקנו" – קיים הבדל בין עבודת ההתבוננות לאמונה, ואילו בעבודת הנגלית אין הבדל.



[1] דניאל ד, לב.

[2] זח"א יא, ב.

[3] יומא כ, ב.

[4] פסיקתא דרב כהנא יג, טו.

[5] ירמיהו ד, ז.

[6] עמוס ג, ח.

[7] אבות פ"ה מ"כ.

[8] שיר השירים רבה, ז, יד.

[9] מכות כד, א ועוד.

[10] ראה חנה אריאל מאמרים, לקוטים ד"ה 'כל המקובלים' (עח, ב).

[11] פרק חי.

[12] פרי עץ חיים שער קריאת שמע פט"ו.

[13] לוח 'היום יום' ו' אדר ב'.

[14] אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד עמ' רסא.

[15] פי"ג מ"ג ואילך.

[16] דברים כט, כח.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com