חיפוש בתוכן האתר

ארבעה עולמות_פרק יא הדפסה דוא

 

נסיים את השער שלנו. הגענו עד פרק יא (עמוד קסז). הפרק הזה הוא על פי רמז כל הפסוק הראשון שבו פתחנו את השער – "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".

 

 

פרק יא

בארבע בחינות מספר דכללות הפסוק: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" שכנגד אבי"ע, כמבואר בכללי השערים כלל ז',

בעמודים יט-כא שבספר הסברנו שיש ארבע בחינות של חשבון בלשון הקדש, כנגד ארבע אותיות שם הוי' ב"ה. 'מספר הכרחי' הוא הבטוי של הרמ"ק למספר הרגיל של גימטריה. 'מספר סדורי' הוא מ-א=1 עד ת=22. 'מספר קטן' הוא חשבון על פיו כל אות היא מ-1 עד 9, והוא נקרא אי"ק בכ"ר. 'מספר קטן מספרי' הוא חשבון שאחר שעשית חשבון של 'מספר קטן' מגלגלים את התוצאה שוב, עד שמגיעים לתוצאה מ-1 עד 9.

ארבעת סוגי החשבון הם כנגד ארבע אותיות שם הוי', כאשר הראיה לכך היא דברי הזהר, שמספר קטן נקרא "מספר זעירא דמ"ט", המלאך של עולם היצירה. על פי זה, המספר ההכרחי הוא כנגד האצילות, המספר הסדורי כנגד הבריאה, המספר הקטן הוא ביצירה (כדברי הזהר) והמספר קטן מספרי הוא כנד המלכות.

לאחר שעושים את חשבון הרמז בכל אחת מן הדרכים הללו ניתן שוב לחבר את כל התוצאות לרמז נוסף. למשל: המילה חן עולה במספר הכרחי 58 (מידד), במספר סדורי 22, במספר קטן 13, ובמספר קטן מספרי הוא 4. כאשר מחברים את שלשת המדרגות התחתונות, שכנגד עולמות בי"ע, הן עולות יחד 39 (אלדד) [הזוג אלדד מידד הוא גם משה יהושע במספר קטן].

 

לענינינו, אם נקח את כל הפסוק "כל הנקרא בשמי וכו'" ונעלה אותו בכל דרכי החשבון [זה מתבקש, שכן ארבעת צורות החשבון עצמן הן כנגד ארבע עולמות אבי"ע]:

ג' הבחינות הראשונות [של החשבון] שכנגד אצילות-בריאה-יצירה עולות ביחד [3600, שזה] ג פעמים אור בהכאה,

א*ו*ר עולה 1200, והוא עולה התפשטות. ג פעמים התפשטות עולה אור בהכאה. הכל יחד:

שהוא כלי ברבוע כללי, והוא יחוד אור וכלי.

הוא שלש פעמים אור וכן כלי בהתכללות. כל המושג כלי הוא מושג של התכללות, וגם המושג רבוע הוא מושג של התכללות. אם כן, יש כאן התכללות שבהתכללות.

המספר קטן מספרי, ש[הוא החשבון ש]כנגד העשיה, עולה מב סוד "שם של מב אותיות" שבו נברא העולם. והיינו "אף עשיתיו", שב"עשיה" דוקא, עיקר גלוי האלקות שהוא שם מב, סוד "ודברת בם".

"ודברת בם" הוא הגלוי של "אורייתא וקוב"ה כולא חד", גלוי אלוקות של אותיות התורה שבה נברא העולם.

 

שאלה: מה הפשט של שם של מב?

תשובה: הוא כנגד מב האותיות הראשונות של התורה, מן האות ב במילה בראשית ועד האות ב במילה בהו. בפסוק הראשון של התורה יש כח אותיות: "בראשית ברא אלקים" הן יד אותיות והסיום: את השמים ואת הארץ" הן יד אותיות נוספות. אלו שתי ידות, כאשר במספר מב יש ג פעמים יד. לכן אני סופר בפסוק הבא רק עד האות ה-יד, ואז מניח מגיע אל האות הראשונה בתורה – האות ב. יש רק עוד אות ב באמצע, האות השביעית במילה ברא [ג פעמים ב זה כמו ו פעמים א שיש בפסוק הראשון,  שזה האסמכתא בחז"ל ל"שית אלפי שני הוי עלמא", כאשר כל א היא אֶלֶף]. כאשר מחליפים את מב האותיות הללו – כמו שמבואר ברמ"ק הדרך בזה – יוצא השם הזה של תפלת "אנא בכח".

[על פי פשט המילה 'בהו' הוא חלק מן התהו, מן השבירה, אבל לפי כתבי האריז"ל האות ב במילה בהו היא כבר התחלת התקון. תהו היא השבירה, אבל בהו עולה אחד והוא כמו המלך השמיני, המלך הדר, שכתוב ביחד עם כל מלכי התהו שקדמו לו. גם הפסוק הראשון הוא פסוק שמתאר את התקון, כאשר השבירה היא ב-יג האותיות של המילים "והארץ היתה תהו ו..."].

חוץ מזה, מב קשור עם סוד "אהיה אשר אהיה" – ב פעמים אהיה. כמו כן, מב עולה אלוה, כמו בבטוי "חלק אלוה ממעל ממש", והוא בחסידות כנוי לעצמות. כמו כן, מב הוא מספר האותיות בשם הוי' (4) עם המלוי (10) ומלוי המלוי שלו (28), כאשר הסדר הוא שיש יד אותיות בשם עצמו עם המלוי שלו, יד נוספות במלוי המלוי של אותיות יה ו-יד נוספות במלוי המלוי של אותיות וה. שלשת הפעמים יד הם כנגד "יד הגדולה, יד החזקה, יד רמה". כך זה במלויי עב, סג ו-מה [ספר התניא נקרא ספר של בינונים (838) והוא עולה מלוי המלוי של שם הוי' במלוי מה, ללא השרש].

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com