חיפוש בתוכן האתר

כללות עשר ספירות_פרק ז הדפסה דוא

פרק ז

חסד: אהבה


כעת צריך להתחיל להסביר בפרטיות את הספירות, אחת לאחת:

רֵאשִׁית "הָאוֹר הַמֵּאִיר לְזוּלָתוֹ" הוּא גִּלּוּי "טֶבַע הַטּוֹב לְהֵטִיב" [הדבר הראשון שמתגלה לצורך הזולת הוא הרצון להטיב, מדת אברהם אבינו. לכן הסברנו, שהחסד כולל את כל מדות הלב, את כל ה'אור המאיר לזולתו']; הִתְעוֹרְרוּת אַהֲבָה וָחֶסֶד לְטוֹבַת הַזּוּלַת.


ו"ק הַנ"ל הֵם כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית (שֶׁהֵם עַצְמָם כְּנֶגֶד "שִׁית אַלְפֵי שְׁנִין הָוֵי עָלְמָא", שֶׁנּוֹלְדוּ מִיִּחוּד הָ"אַלְפַּיִם שָׁנָה שֶׁקָּדְמָה תוֹרָה לָעוֹלָם" – [ומהם ה"אלפיים שנה"? זה "אאלפך חכמה אאלפך בינה"[1], זה] יִחוּד אַבָּא וְאִמָּא, חָכְמָה וּבִינָה – "שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם").

בחסידות מוסבר שהמלה אלפיים באה מלשון אולפן, לאלף וללמד, כמו בפסוק "אאלפך חכמה אאלפך בינה". אלפיים שנה הם שני ימים של הקב"ה, כמו בפסוק "אלף שנים בעינך כיום אתמול כי יעבור"[2]. על זה כתוב "שעשועים יום יום". הפסוק המלא בספר משלי הוא: "ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום" ובחסידות מפרשים[3] שיש כאן בעצם שלש מדרגות: 'שעשועים' היא מדרגה אחת, ואילו 'יום יום' הן שתי מדרגות נוספות. 'שעשועים' הם עצם השעשועים ואילו 'יום יום' הם שני גלויים של השעשועים.

התורה מצד עצמה היא 'אור המאיר לעצמו', אבל כאשר יש יחוד וזווג בין הימים האלו – "יום יום", בין החכמה והבינה – היא מתחילה להוליד את הבנים. זה מה שמוסבר כאן, שהבנים הם ו' הקצוות, שנולדו מאבא ואמא.

"עולם חסד יבנה"

"יוֹם אֶחָד" שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הוּא כְּנֶגֶד הַחֶסֶד, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה". הַחֶסֶד הוּא תְּחִלַּת הַבִּנְיָן [ויותר מזה] וְכֵן [הוא] כְּלָלוּת כָּל הַבִּנְיָן

איך יודעים שהחסד כולל את הכל? הפסוק אומר "עולם חסד יבנה"[4] ואפשר להבין אותו בשתי צורות: או שהעולם מתחיל להיבנות עם חסד או שהעולם כולו הוא עולם של חסד. לכן בספר הזהר[5] לומדים את זה מעוד פסוק:

בְּסוֹד "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ", "יוֹם" לֹא נֶאֱמַר [בלשון יחיד] אֶלָּא "יוֹמָם" [בלשון רבים] וּפֵירַשׁ בַּזֹּהַר: "יוֹמָא דְּאָזֵיל עִם כּוּלְּהוּ יוֹמִין" (יוֹם הַמִּצְטָרֵף וּמִתְמַזֵּג בְּכָל הַיָּמִים).

כיוון שהוא הכח המניע העיקרי של כל הימים – אהבה וחסד.

וְהִנֵּה הָאָבוֹת הֵם שְׁלֹשׁ הַמִּדּוֹת הָעִיקָּרִיּוֹת חג"ת,

ועל זה יש כאן הערה קצרה. נקרא אותה:

סד. זֶהוּ בְּהִתְגַּלּוּת אוֹר נִשְׁמָתָם. אַךְ בְּשָׁרְשָׁם הַנֶּעְלָם הוּא בְּג' רֵישִׁין דְּכֶתֶר עֶלְיוֹן כַּנ"ל.

כשלמדנו את הפרק הראשון (פרק א) ראינו שג' הרישין הם השרש של נשמות האבות. שם הסברנו גם את הקשר לכהן-לוי-ישראל, שכהן, בשרש הכי עליון שלו, הוא האמונה שברדל"א, לוי הוא בתענוג שב'רישא דאין' וישראל הוא הרצון שב'רישא דאריך'. כך זה בשרש, אבל כאן אנחנו מדברים על פי פשט, שאברהם-יצחק-יעקב הם כנגד חסד-גבורה-תפארת.

"אחד היה אברהם" – גלוי האהבה

נמשיך:

וְאַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה הוּא כְּנֶגֶד הַחֶסֶד, "חֶסֶד לְאַבְרָהָם" – מִדַּת הָאַהֲבָה, "אַבְרָהָם אֹהֲבִי". וְכֵן נִקְרָא אַבְרָהָם "אֶחָד" (בְּחִינַת "יוֹם אֶחָד") – "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם",

אברהם נקרא "אחד"[6] וגם יום ראשון של מעשה בראשית נקרא "יום אחד"[7], ולא 'יום ראשון'. חז"ל מפרשים[8], ש"יום אחד" הוא יומו של הקב"ה, שהיה בו יחיד בעולמו, אבל הם גם מפרשים שהוא יומו של אברהם אבינו, שנקרא "אחד". איך יודעים שהבריאה היא בזכות אברהם אבינו? חז"ל דורשים[9] שהמלה "בהבראם" היא אותיות אברהם.

עוד פסוק על אברהם אבינו בו הוא נקרא "אחד":

"כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו"

הסברנו כמה פעמים, שהסוד של שלשת האבות הוא 'אחד יחיד ומיוחד'[10]. אברהם הוא 'אחד', כמו שהסברנו. יצחק הוא 'יחיד' – "בנך יחידך". יעקב הוא ה'מיוחד' שבאבות. לכן:

(אֶחָד עוֹלֶה אַהֲבָה [ולכן מיד אחרי שאומרים "שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד" אומרים "ואהבת"[11]. ועוד רמז] וְכֵן אֶחָד נוֹטָרִיקוֹן: אַהֲבָה חֶסֶד [ובשעורים על שלום בית למדנו באריכות שאהבה חסד הם סוד הפה[12]]).

איך ברמז הזה של המלה חסד נכנסת האות ס בתוך האותיות ח ו-ד? האות ס היא האות ח בחלוף אתב"ש והאות ד בחלוף אלב"ם. יותר מזה, ועוד יותר חשוב: בגמרא[13] מופיע עוד סוג של 'אלף-בית', הנקרא אח"ס בט"ע גי"פ, דכ"צ, הל"ק, ומ"ר, זנ"ש, והוא נוצר כאשר מחלקים את כל האותיות לשבע קבוצות, בנות שלש אותיות כל אחת, המקבילות אל ז' הספירות התחתונות:

חסד                                         גבורה

אח"ס                               בט"ע

תפארת

גי"פ

נצח                                          הוד

דכ"צ                                הל"ק

יסוד

ומ"ר

 

מלכות

זנ"ש

על פי זה, הקבוצה הראשונה – אח"ס – היא הקבוצה שכנגד החסד. למה? עיקר החסד הוא חס, מלשון דרשת חז"ל "חס על דלית ליה"[14]. זה הפרוש של המלה חסד.

כל זה היה על היום הראשון של מעשה בראשית, יום החסד, הנקרא "יום אחד". בפרקים הבאים נמשיך להסביר את הקשר בין הספירות אל הפנימיות שלהן, וכן את הקשר שיש בין כל מדה ומדה אל היום המקביל שלה במעשה בראשית. זו התבוננות פשוטה בעבודת ה' שבסוד מעשה בראשית [כמובן, לא הכל כתוב כאן, אלא רק בשביל להתחיל להתבונן].



[1] ע"פ איוב לג, לג.

[2] תהלים צ, ד.

[3] משלי ח, ל.

[4] תהלים פט, ג.

[5] ראה זח"ב קצא, ב; ח"ג קג, א-ב; וראה עץ חיים שער כה פ"ב; פרי עץ חיים שער חג הסוכות פ"א.

[6] ישעיהו נא, ב; יחזקאל לג, כד.

[7] בראשית א, ה.

[8] בראשית רבה ג, ח-ט (וברש"י עה"פ).

[9] בראשית רבה יב, ט.

[10] ראה באריכות, בהקדמת 'כללי השערים' פרק ד.

[11] דברים ו, ה.

[12] שכינה ביניהם עמוד קז.

[13] שבת קד, א.

[14] תקו"ז כב (סז, ב); ראה ליקוטי הש"ס לאריז"ל ריש מסכת אבות.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com