חיפוש בתוכן האתר

כללות עשר ספירות_פרק ו הדפסה דוא

פרק ו

אור המאיר לעצמו ולזולתו


הגענו לפרק ו, שהוא פרק מעבר בין ג' ראשונות לביו ז' התחתונות:

הַג"ר, מִצַּד עַצְמָם, הֵם "אוֹר הַמֵּאִיר לְעַצְמוֹ";

כביכול, בינו לבין עצמו. לכן כתוב שיש יחס לחכמה ובינה עם עצמות ה' אפילו עוד קודם התעוררות הרצון לבריאת העולמות. למעלה, באור אין סוף, נקראים החכמה והבינה 'שעשועים עצמיים'.

[מצד עצמם הם] אֵינָם בְּגֶדֶר הִתְפַּשְּׁטוּת לַזּוּלַת [ולא מתפשטים החוצה].

לְעוּמָּתָם, הַ"ז"ת" (ז' תַּחְתּוֹנוֹת – ו"ק הַנ"ל [ו הקצוות, מחסד ועד יסוד] וּסְפִירַת הַמַּלְכוּת הָעוֹמֶדֶת מִתַּחְתָּם בָּאֶמְצַע, כִּיסוֹד הֶעָפָר הַמְקַבֵּל מִכְּלָלוּת ג' הַיְסוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים) [קודם הסברנו באריכות, ששלשה קוים הם כנגד ג' היסודות: קו ימין הוא מים, קו השמאל הוא אש וקו האמצע הוא רוח. המלכות היא יסוד העפר, שעומד למטה ומקבל מכולם. אם כן, ה-ז' תחתונות] הֵם בְּגֶדֶר "אוֹר הַמֵּאִיר לְזוּלָתוֹ".

אור המאיר לעצמו – 'שעשועים עצמיים'

אלו הבטויים המקוריים של החסידות, שבהם משתמשים בעיקר האדמו"ר האמצעי ור' הלל[1]. בבטויים הללו יש רמז יפה, שראשי התבות של שניהם – 'אור המאיר לעצמו'; ור המאיר לזולתו' – הם אהל. אהל שייך לאור, כמו בפסוק "יהל אור"[2].

אדם חי בשני אהלים, אהל עליון – 'אור המאיר לעצמו' – ואהל תחתון – 'אור המאיר לזולתו'. גם בינה היא עדיין 'אור המאיר לעצמו', שכן היא הסברה לעצמך, לא לזולת. חכמה נקראת 'הברקה' ובינה היא 'השגה' ושניהם הם 'אור המאיר לעצמו'. על יעקב נאמר שהיה "איש תם יושב אהלים"[3]. מה יכולים להיות שני האהלים? חז"ל אומרים[4] שאלו "אהלי שם" ו"אהלי עבר". אפשר לדרוש, ש"אהלי שם" הם ה'אור המאיר לעצמו' ואילו "אהלי עבר" הם ה'אור המאיר לזולתו'.

אמנם, כתוב בחסידות[5] ששמו של אדם נועד לצורך הזולת, שעל ידו פונים אליו וקוראים לו, אבל כתוב[6] גם שאצל ה' שם הוא גלוי של אור התורה בינו לבין עצמו. כתוב ש"עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד"[7], והפרוש הכי גבוה של 'שֵׁם' הוא התורה הקדומה. היא בעצמה שמו של הקב"ה, שהרי "כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה"[8], והשעשוע של הקב"ה בינו לבין עצמו עם התורה הוא השעשוע שלו עם השם שלו. שעשועים עם השם לא על נועדו לשם גלוי עצמו החוצה, שכן שעשועים אלו היו עוד לפני שעלה ברצונו לברוא את העולם.

השם של ה' אלו גם נשמות ישראל, ולכן כתוב שה' היה משתעשע גם עם נשמות ישראל. כל אות ואות בתורה היא נשמה, וישראל הם 'יש ששים רבוא אותיות לתורה'[9]. השעשוע של ה' עם נשמות הצדיקים או עם התורה – והכל עולה בקנה אחד – הוא בגדר 'אור המאיר לעצמו', הוא שֵׁם של 'אור המאיר לעצמו'. באור הזה יש כתר, יש חכמה ויש בינה. ההשתעשעות עם התורה באה מצד החכמה וההשתעשעות עם הנשמות באה מצד הבינה ושניהם הם 'אור המאיר לעצמו'. אלו ה-ג ראשונות בשרש הכי גבוה שלהם.

"היה הוא ושמו בלבד"

נסביר יותר. בחסידות מוסבר[10] שיש שתי בחינות בשעשועים: יש את 'עצם אור השעשועים' ויש את 'גלוי אור השעשועים' בשתי צורות, כנגד חכמה ובינה. 'עצם אור השעשועים' הוא כמו כתר, ומן העצם יש שתי מדרגות של גלוי. אלו הם החכמה והבינה. זהו אחד הפרושים להסבר הקבלה[11] בפסוק "הנסתרות לה' אלקינו"[12]. הנסתרות הן ג"ר, השעשועים העצמיים של ה' בינו לבין עצמו. לכן הם נסתרים, ובהם ג' מדרגות. 'עצם השעשועים' הם כמו שה' משתעשע עם עצמו ממש, ללא כל גלוי, ואילו 'אור השעשועים' מתגלה כאשר השעשועים כבר באים לידי גלוי. הגלוי הזה בא בשתי צורות: או שזהו גלוי של התורה או שזהו גלוי של נשמות ישראל. כלומר, מתגלה שהשעשועים של ה' עם עצמו הם השעשועים שלו עם התורה או עם האומה [אומה היא האמא, מקור הנשמות, עליה נאמר "אם הבנים שמחה"[13]].

כתר

'עצם אור השעשועים' של ה' עם עצמו

חכמה                                                                              בינה

'גלוי אור השעשועים' עם התורה                     'גלוי אור השעשועים' עם נשמות ישראל

שתי המדרגות הללו של 'גלוי אור השעשועים' הן שתי מדרגות של שם, והכל עדיין בינו לבין עצמו. כעת נחזור על פי הסבר זה אל דברי חז"ל ונפרש אותם: "עד שלא נברא העולם היה הוא" – זהו הכתר, 'עצם השעשועים', ואילו "ושמו" כולל את החכמה והבינה, את 'גלוי אור השעשועים' עם התורה או עם נשמות ישראל. ושוב, כל זה עוד לפני עלית הרצון לבריאת העולמות.

כעת נוכל לחזור אל הרמז שפתחנו בו. כל מדרגות השעשועים הללו הן בבחינת "אהלי שם", האהל של 'אור המאיר לעצמו'. מה זה "אהלי עֵבֶר"? עבר הוא מלשון "עובר לסוחר"[14]. בחסידות מוסבר[15], ש"עובר לסוחר" הוא הדבר שעובר להיות סוחר. הוא עובר ממצב של 'אור המאיר לעצמו' למצב של 'סוחר' וסובב, שהוא אור ה"סובב כל עלמין"[16]. ה'עובר' הראשון הוא החסד. איך יודעים? אברהם אבינו נקרא "אברהם העברי"[17]. אברהם אבינו, שמדתו מדת החסד, עובר ממצב של 'שעשועים עצמיים' להיות סובב ומקיף – סוֹחֵר מלשון סְחוֹר – לבריאה. שלב החסד אליו הוא עובר נקרא 'הרצון הפשוט להטיב'[18]. זהו אהלו של עבר – 'אור המאיר לזולתו'.

שאלה: מה הקשר בין שני האהלים – שכל אהל עולה לו – לבין חסד, העולה סכום שניהם?

תשובה: זה מה שהסברנו [והרחבנו על כך בפרק ד], שסוד עב הוא תמיד לו נגלה ו-לו נסתר, כמו לו צדיקים נסתרים מול לו צדיקים נגלים. זהו הכלל בהבדל בין הג"ר לבין הז"ת – 'אור המאיר לעצמו', 'אור המאיר לזולתו'.



[1] ברבוי מקומות, ראה ראה פלח הרמון וירא נח, ג ועוד.

[2] ע"פ איוב לא, כו.

[3] בראשית כה, כז.

[4] בראשית רבה סג, י.

[5] ראה לקוטי תורה בהר מא, ג ועוד.

[6] ראה פלח הרמון שם ועוד.

[7] פרקי דר' אליעזר ג.

[8] ראה הקדמת הרמב"ן עה"ת; יונת אלם פכ"ט.

[9] מגלה עמוקות אופן קפו.

[10] תורת חיים מקץ ריח, ד; פלח הרמון לך לך מא, ב; שם מד, ג; וירא סג, ב; בשלח עמ' קעג; באור ר' הלל מפאריטש לשער היחוד פ"א (קנה, ד) ד"ה 'אך ידוע'.

[11] הקדמת תקו"ז ("פתח אליהו"); שם תקון כב (סג, ב).

[12] דברים כט, כח.

[13] תהלים קיג, ט.

[14] בראשית כג, טז.

[15] תורה אור וישלח כד, ג; ראה בספר מבוא לקבלת האר"י עמ' לא.

[16] ראה זח"ג רכה, א.

[17] בראשית יא, יג.

[18] ראה על כך בפרק כב (מדרגת האהבה).

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com