חיפוש בתוכן האתר

כללי השערים_סיכום הדפסה דוא

סיכום ז' כללי השערים

כעת נעשה סיכום של כל השער, על ידי הקבלת הענינים שלמדנו בו ל-ז הספירות התחתונות. יש כאן בהקדמה השניה לספר ז נקודות, ז כללים.

נחזור על הנקודות:

  •  ההקדמה הראשונה היתה על ענין המשל.
  •  הענין השני היה ה'רצוא' וה'שוב' של הלמוד, שאתה לא יכול להבין את הכל מיד, אלא אתה צריך להתקדם ולחזור. הלמוד צריך להיות חי והחיות של הלמוד היא חיות של 'רצוא ושוב'.
  • הדבר השלישי היה המושגים 'העלם' ו'גלוי'.
  •  הדבר הרביעי היה המושג 'התלבשות'.
  •  הדבר החמישי היה דרגות של התבוננות במלה אחת שמודגשת בכל רמות ההתבוננות – תקון, צרוף, מאמר, מכלול, חשבון. בעיקר הסברנו את הקשר בין חשבון המלה והמושג 'עליה'.
  •  הדבר הששי היה המושג 'בחינה', והסבר הבטוי 'זה בחינת זה'.
  •  הדבר האחרון היה כל מערכת המספרים, שלמדנו כעת, כנגד ארבעה עולמות אצילות-בריאה-יצירה-עשיה.

כעת נקביל את הנקודות כנגד הספירות:


חסד

משל – "מבשרי אחזה אלוה"

גבורה

חיות ב"רצוא" ו"שוב"

תפארת

"העלם" ו"גלוי"

נצח

"התלבשות"

הוד

עלית המספר

יסוד

בחינות

מלכות

גימטריא

נסביר: המטרה של המשל היא דבקות – "מבשרי אחזה אלוה"[א]. המשל הוא מה שמדביק את האדם עם ה', בבחינת "אדמה לעליון"[ב]. זה כנגד חסד. העובדה שה' ברא את העולם באופן שכל דבר בו ישמש משל אליו וממילא ניתן על ידו להתדבק בו – זה חסד, ועל כך נאמר "עולם חסד יבנה"[ג]. החסד שיש בעולם הוא שהאדם, ודרכו כל העולם כולו, הוא משל אל הנמשל.

זה שאני לא יכול לדעת את הכל ברגע הראשון, וממילא אני צריך תנועה תמידית של 'רצוא ושוב', זו חיות של גבורה. כתוב, שחיות האדם שייכת לגבורה. זה להשתדל להסתלק, וחוזר חלילה. עצם הדבר שאני לא יכול לדעת הכל מיד, ושבנין הקדושה נבנה לאט-לאט ולא בפעם אחת, הוא צמצום ועצירה של גבורה. "תפסת מרובה לא תפסת"[ד], ובכל זאת צריך להתקדם. הנקודה הראשונה אמרה שאתה יכול להדבק בה' על ידי סוד המשל וההתבוננות בו. אמנם, גם שם הזכרנו שבלי הכנעה כל ההתבוננות תהיה דמיון שוא, ובכל זאת העיקר היה הדבקות בה' על ידי המשל. לעומת זאת, בנקודה השניה בא הצמצום, שאתה לא יכול להבין שום דבר תיכף ומיד – העבודה היא רבה, לא בשנה אחת, ו"מעט מעט אגרשנו מפניך פן תרבה עליך חית השדה"[ה].

הנקודה השלישית היתה 'העלם' ו'גלוי', והיא שייכת לתפארת. על התפארת כתוב[ו] שיש בה שליש עליון נעלם ושני-שליש גלויים, הנקראים 'חסדים מכוסים' ו'חסדים מגולים'. זהו סוד חש-מל. השליש העליון של התפארת מכוסה, והוא נקרא חש, ואילו שני-שליש המגולים הם מל מל.

הנקודה הרביעית היתה המושג 'התלבשות', וזהו מושג ששייך לנצח. כתוב בזהר "איהו בנצח"[ז], והכוונה היא שהזכר מתלבש בנצח. יש לכך בקבלה שני פרושים: או שהתפארת – כללות פרצוף זעיר אנפין – מתלבשת בתוך הנצח בעת היחוד[ח], או שבשעת היחוד פרצוף זעיר אנפין מלביש את הנצח של פרצוף אריך אנפין[ט]. רגל ימין של אריך אנפין מתלבשת, כביכול, בתוך פרצוף זעיר אנפין. הנצח מתאר בעיקר את הירידה שיש בשעת ההתלבשות, בעוד שהעליה שיש בעת ההתלבשות שייכת להוד. כאשר אחד מתלבש בתוך השני, כנשמה בתוך גוף, זה נקרא "איהו בנצח".

הנקודה החמישית היא בדיוק להיפך, זו עלית ההוד. המספר עצמו הוא המלכות, אבל עלית המספר היא בחינת "איהי בהוד". עלית העולמות היא תקון ההוד.

הנקודה הששית – השוואת שני דברים, שתי בחינות – שייכת ליסוד. יסוד הוא בבחינת סוד, שהאחד הוא סוד השני. זהו תקון הברית, ולכן הבאנו על כך את הפסוק "אזן מלין תבן"[י] שראשי תבותיו הן אמת, פנימיות הברית. ההקשבה הפנימית שיש במציאת הבחינה הדומה, שיש בה תקון הברית, היא בחינת "שאול מרחובות הנהר"[יא].

לבסוף, הבחינה השביעית, שלמדנו היום, היא מערכות המספר עצמו, והיא כנגד המלכות.

זה היה בקצור מאד, להסביר את הסדר של ההקדמות הכלליות, שנועדו לעזור להבין את הסגנון של החסידות בכלל, ושל הספר הזה בפרט.



[א].   איוב יט, כו.

[ב].   ישעיהו יד, יד.

[ג].   תהלים פט, ג.

[ד].   ראש השנה ד, ב.

[ה].   שמות כג, ל.

[ו].   שער הכללים פרקים ה-ו ועוד.

[ז].   שער הכוונות, חנוכה דרוש א; מבוא שערים שער ג ח"א פ"ב; שער הכללים שער א פ"א, ובכ"ד.

[ח].   שער הכוונות דרושי העמידה דרוש ב (תיבת "באהבה") ועוד.

[ט].   עץ חיים שער כט פ"ה (מ"ב).

[י].   איוב לד, ג.

[יא].   בראשית לו, לז; דברי הימים א א, מח; ראה עץ חיים שער ח פ"ד (מ"ת).

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com