חיפוש בתוכן האתר

פרשת נדרים_פרק א הדפסה דוא
  • פרק א

    נקרא את הפרשה מתוך החומש. הפסוק הראשון שלאחר ההקדמה (פסוק ג) הוא דין כללי ועוסק בנדרי גברים, בעוד שאר הפרשה עוסקת בנדרי נשים [שוב, מודגש עד כמה חשובה עבודת הנשים ביחס לביאת המשיח. מיד לאחר הפרשה מגיע הצווי לנקום מאת המדיינים]: "איש כי ידר נדר להוי' או השבע שבועה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה". מה שאומר האיש נעשה קדש שאסור בחילול. כל פעם שיש פסוק שכולל בהתחלה את כל מה שיבוא אחריו נקרא כליל – היום קוראים לזה כותרת, וזה נכון על פי קבלה – מלשון "כליל תפארת" או "כלילת יפי". בלשון הקבלה זה הכתר. בכל הספר הזה אנו מבקשים להקביל כל מציאות, בתורה ובעולם, בעלת ארבעה או חמישה מרכיבים לשם הוי' ב"ה. קבלה היא מלשון הקבלה, וזו ההקבלה הבסיסית ביותר. הכתר הוא הקוצו של י, ואצלנו הוא הפסוק הכולל לפרשת נדרים שאחריו יבואו ארבעה מצבים של אשה, ארבעה רשויות בהן היא נמצאת כאשר התחתונה שבהן היא כשהיא ברשות עצמה, המתפרטים ממנו [כפי שהמילה אדם שבמעשה בראשית מרומזת במילים הקודמות "ואד יעלה מן הארץ" – אד הוא היחס בין הכתר ל-ד אותיות השם שאחריו, יחס שבין כותרת לגילויים. בדרך כלל הנקבה שייכת לשתי אותיות ה – עילאה ותתאה – ואילו כאן זה כולם לעומת הקוצו של י]. מהפסוק הזה יוצאת הפרשה כולה, ומן הפרשה יוצאת מסכת שלמה, מן העמוקות שבש"ס – מסכת נדרים. זה ביחס למבנה הפרשה.

    נמשיך בפרשה. שלושת הפסוקים הבאים מדברים נערה ברשות אביה. אחריהם באים עוד שלושה פסוקים העוסקים על פי פשט בנדרי אשה בבית בעלה, אך חז"ל למדו שמדובר באשה מאורסת שברשות אביה ובעלה יחד. אירוסין כאן זה אחר קידושין, לא כמו היום, ולפני נישואין ולכן הלשון היא "ואם היו תהיה לאיש", שכן הוויה בתורה היא לשון קידושין. הפסוק הבא מדבר על אשה ברשות עצמה, על ידי נסיבות שליליות שדינו דוקא דומה לדין האיש. ששת הפסוקים הבאים מדברים באשה שכבר כנסה לבית בעלה, ומרגע שהגיעה לביתו, לרשותו, היא תחת חסותו לגמרי ואין לאביה כח בהפרת נדריה. הכח הזה – של האב או הבעל – תקף לאותו היום בלבד בשונה מן החכם המתיר את הנדר שיכול להתיר לעולם. הפסוק האחרון, המסכם, מזכיר רק את שלושת המצבים של אשה בבית אביה, בבית בעלה ובימי אירוסיה [ממנו למדו חז"ל שהזמן השני בפרשה מדבר על תקופת האירוסין, שלא נכתב במפורש], וללא התייחסות לדין הראשוני שהוזכר בהתחלת הפרשה.

    ספר הפרשה – בית אביה, אירוסין, אלמנה וגרושה, בית בעלה – על פי קבלה הוא הסדר של י-ה-ה-ו, סדר התפילין של רבינו תם. על פי פשט, מה שאלמנה וגרושה מופיע אחר האירוסין זה כדי ללמד שגם אחר אירוסין דינה כדין אלמנה וגרושה, ואינה חוזרת לבית אביה. את ההסבר הפנימי נסביר בהמשך. מה העיקרון לפיו סידרנו כך? העיקרון הוא ברשות מי נמצאת האשה.היא בטלה לרשות זה שנמצאת אצלו. ברשות אביה היא נמצאת ברשות החכמה, האבא, האות י של שם הוי'. ברשות הבעל היא נמצאת ברשות האות ו של שם הוי'. כאשר היא ברשות עצמה זה האות ה תתאה של שם הוי', שזו האשה עצמה. מצב הביניים שבין האב לבין הבעל היא האות ה עילאה של שם הוי', הבינה שנקראת כך על שם מצב הביניים שלה. מה שנשאר להסביר למה בתורה הסדר כתוב דוקא בסדר הזה, ולא כסדר שם הוי' הרגיל.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com