חיפוש בתוכן האתר

פרשת נדרים_הקדמה הדפסה דוא

הקדמה

 

היום נתחיל בעזרת ה' שער חדש בספר סוד ה' ליראיו, שקשור לתוכן של מה שלמדנו בשבועות האחרונים בענין ניצוץ המשיח שיש בכל יהודי.

פרשת נדרים מופיעה בתחילת פרשת מטות שבסוף ספר במדבר. הפרשה פותחת בלשון "זה הדבר אשר ציוה ה'", ורש"י מייחד את ההסבר לביטוי – שמופיע בעוד מקומות – "זה הדבר" ואומר שהוא המבדיל את משה משאר הנביאים שנתנבאו ב"כה אמר ה'". יש משהו בפרשת נדרים שדוקא בה מתגלה היחוד של משה רבינו על שאר הנביאים בכך שהתנבא באספקלריה המאירה ובכח החכם להתיר נדר. החכם הוא אתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא וניצוצו של משיח. גם לבעל ביחס לאשתו ואב לבתו יש כח דומה בהפרת הנדר. השער הזה קשור מאוד לנשים, שכן מדובר בה בעיקר בנדרי נשים שברשות באביהן או בעליהן או ברשות עצמן. רק פסוק אחד בפרשה עוסק בנדרי גברים, לכן יש פה תקון מיוחד של עבודת האשה.

עוד לפני שנתחיל נקדים שיש בנדירת הנדר או השבועה גילוי של כח שלא התגלה קודם לכן, והוא קשור עם גילוי ניצוץ המשיח שיש בכל אחד. יש לנו רמח מצוות עשה ושסה מצוות לא תעשה ובכח של יהודי שנודר לחדש ולהוסיף איסור או חיוב מן התורה. הוא כביכול כקב"ה שמחדש מצוה. הקדמה נוספת וחשובה היא דברי הרמב"ם שאנו נמנעים מלנדור סתם כך נדרים, ונוהגים להוסיף את המילים 'בלי נדר' כדי שלא יחול. זהו יחס מפתיע, שכן בכח הנדר יש משהו גדול. כח הנודר בא מניצוץ משיח שבו ואילו כח החכם המתיר את הנדר הוא מכח משה רבינו, שיש בו מעלה מסוימת על נשמת משיח, כפי שלמדנו, שבא לאחר ביאת משיח להחדיר את המקיפים של המשיח בפנימיות. עד היום, כשדברנו על ניצוץ משיח, הסברנו אותו בתור השראה אלקית של שליחות כדי לתקן את העולם. האדם מתמלא אור אין סוף, אורות דתהו שצריך להמציא להם אורות מתאימים של תקון שלא יישברו. כאן, בפרשת נדרים, הכח הזה בא ככח של איסור, לאסור על עצמו. זהו כח של צמצום בנפש, שבא אחר גילוי אור אין סוף והוא כח משיחי לא פחות. גילוי האור היא על דרך היוזמה והדחף לעשות משהו, אבל אחריו בא הכח לצמצם, והוא כח יותר חזק. לכן הפרק הזה הוא המשך הנושא שהתחלנו. על רקע זה חוזרת השאלה, מדוע כיום אנו נמנעים מלהשתמש בכח הנדר.

את התשובה לכך נראה בהמשך באריכות, רק נקדים שהיא קשורה עם הכח של חכמים לבטל מצוה מן התורה. הדוגמה המובאת לכך בחסידות היא בטול חכמים תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת מחמת חשש טלטולו ד אמות ברשות הרבים. החסידות מוסבר שזה רק חיצוניות, פשט שבא להלביש הסבר פנימי. בחסידות מוסבר שבשבת בזמן הזה הפעולה שפועלת תקיעת השופר נעשית ממילא בנפש, ועל כן מיותר לתקוע בשופר למעשה. אני לא מפסיד את קיום המצוה כי הוא נעשה ממילא על ידי קדושת השבת, רק שצריך להבין איך. כמובן, זה רק בזמן הזה, ולעתיד לבוא כן יתקעו? כי אז ימשיכו אורות אחרים בתקיעת השופר, אורות שלא נמשכים באופן רגיל בשבת. זהו מבנה המחשבה ביחס לסוגיות מעין אלו. הדוגמה הזו היא דוגמה, בנין אב, לכל הדברים שאמורים לעשות באופן עקרוני לא עושים היום בפועל. מן הדברים שמפריעים מאוד לבעלי תשובה. רק עכשיו למד בקבלה שבשבת צריך שתים עשרה חלות וכשבא להתארח אצל הרב שלו הוא רואה רק שתי חלות. כששואל למה עונה לו הרב שלא עושים את זה, אז זה נורא מאכזב אותו. הדרך להסביר היא שהדבר נעשה באופן פנימי בדרך אחרת, כמו שהסברנו. אותו הדבר ביחס לנדרים. בגלל חשש שלא יוכל הנודר לעמוד בנדר נהגו כל ישראל להימנע ככל האפשר מזה, ומקפדים לומר 'בלי  נדר'. אז צריך לומר שהיום, את התוכן הפנימי של הנדר, עם כל הכח שיש בו, יכולים לבטא בלי להוציא את זה בפה בביטוי שפתיים. בזמן הבית זה לא כך. אז יהיה אפשר לגלות הרבה יותר עם ביטוי שפתיים מאשר היום, אבל מה שאפשר לגלות היום נעשה גם בלי לבטא בפה, ואדרבה, אפשר לבטא את זה באופן מוגבר, בלי הגבלות. לא רק שלא הפסדנו, אלא הרווחנו את התכיפות של גילוי הכח הזה. אמנם לא נאסר עלינו בפועל אבל ברוחניות זה מחייב – "דובר אמת בלבבו". בנדר יש שני כיוונים. בדרך כלל זה איסור, שלא לעשות משהו, אבל יש גם כיוון הפוך, לחייב. נדרים קשורים עם הקדש לבית המקדש. אז אף על פי שלא צריך לקיים בפועל, אבל לצרוך הגילוי הפנימי של זה היום בנפש – לא יעלה ולא יוריד אם תאמר את הנדר בפה או לא. יש אחד שיאמר ולא יחשוף הרבה בנפש ויש אחד שלא יאמר ויחשוף הרבה בנפש. זה העיקרון החשוב פה, שהיום עיקר העבודה היא בפנימיות. כלל חשוב הוא שבגלות עיקר העבודה היא בפנימיות ובגאולה עיקר העבודה היא בחיצוניות. לכן נדרים היא עבודה פנימית. כל עבודת החסידות מאז הבעש"ט קשורה עם עבודת הנדרים – עבודת האתכפייא של מח שליט על הלב. איך מתחיל ספר התניא? "משביעין אותו תהי צדיק", שמגלים בו ונותנים לו שובע כדי לעמוד בכל הניסיונות והמשברים של החיים. זהו גילוי האיתן – אותיות תניא – שבנשמה, עצם הנשמה שהוא ניצוץ משיח. זהו נדר במובן הפנימי, הכח לעמוד בפני המניעות מבית ומחוץ. עד כאן ההקדמה לשער הזה והקשר שלו לשיעורים הקודמים.

 

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com