חיפוש בתוכן האתר

עזות דקדושה הדפסה דוא

עזות דקדושה

קבר יוסף הצדיק, שכם ת"ו – יא סיון תשמ"ט

 

לאחר מתן תורה כתוב "ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחן שם ישראל נגד ההר" ודרשו חז"ל "שרפו ידם מדברי תורה", ובשביל לקבל תורה צריך להתרחק מן המקום הזה. שם הם נעשים פגיעים לכלב, לעמלק, בעקבות הספק "היש ה' בקרבנו אם אין". הר סיני נקרא על שם השנאה שירדה ממנו לעולם. האנטישמיות. ר' אייזיק מסביר שהשנאה היא תוצאה של קנאה תהומית של האומות בנו. אילו היו יודעים כמה עמוקה היא הבחירה היתה השנאה גדלה פי כמה. על פי רוב, מה שניכר זה החלק הנגלה של הבחירה, ולכן ככל שיהודי קשור יותר לפנימיות התורה – בחירת היהודי תופסת אצלו מקום חשוב יותר. ר' אייזיק כותב שיש בזה מעלה, שאם לא כן – היו הגוים מצרים לנו ביותר. עם ישראל לוקח סיכון, כמו כלה שחתן נערץ על כל הנשים בוחר דוקא בה, שקנאת העמים תזיק אותם. התעוזה הזו היא ההכנה למתן תורה, והיא זו המייצרת אחדות אמיתית בין נשמות ישראל.

מהו המקום רפידים? רפידים מלשון רפה ומלשון רפא. שורש הרפואה היא מהרפיה, להרפות מתח. הרפיה מדברי תורה, בעומק, זה גם כשאתה לומד בשיא ההתמדה מבוקר עד ערב. התורה יכולה להיות סם המות ויכולה להיות סם חיים. יש תורה שהופכת אותו לאדיש ואפאטי למה שקורה בעולם, לנעבעך. זו תורה של סם המות. אבל על התורה, ובעיקר על פנימיות התורה, נאמר "החכמה תעז לחכם", ו"אין עז אלא תורה". איזה רפיון הוא בכל זאת טוב? דוד המלך נקרא 'עדינו העצני' על שם ההתעדנות בדברי תורה והתקשות כעץ במלחמה. צריכה להיות התעדנות הנותנת כח לצאת עם עז החוצה.

יש בעזות סכנה. יש בה אורות דתהו, שאנחנו רוצים להכניס אותם לתוך כלים דתקון. השאלה היא מה עדיף: עזות העלולה ליפול לטעות או רפיון שאף פעם לא יטעה. יש ביטוי בחב"ד: 'לא תמיד צריכים ללכת על גשר של ברזל'. ודאי שצריך למצוא את הממוצע המגשר, רק שאלו הבוחרים בהליכה על בטוח מוצאים את עצמם ברפידים, עד ששואלים אם ה' בקרבנו. בעולם התיקון יש אורות מועטים והכלים מכילים אותם, ללא סרך העודף. אבל ברגע שיש קצת רפיון, 'יפי נפש' ללא נפש, המצב מיד מדרדר לרפידים. כלי ללא אור, המרגיש את עצמו היותר. בליטה, בלשון החסידות.

מה העצה? "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם". התורה התקיפה של ארץ ישראל לא באה תמיד בדרך חלקה. אין חכם כבעל הניסיון, אבל התנאי היא עזות. לא לפחד משום דבר. אברהם העברי נקרא כך על שם שעומד בעבר אחד ביחס לכל העולם, ובכל זאת זוכה להערצה מופלגת בכל מקום: "נשיא אלקים אתה בתוכנו".

עזות ורפיון מתוקנים הם כאלו שמכירים אחד בשני. אורות של עזות מתוקנת היא עזות שמצטנעת ברפיון. "ה' עז לעמו יתן" – מצד האור, "ה' יברך את עמו בשלום" – מצד הכלי. יותר בעומק, עז היא המשכת העצמות, "עז ותעצומות לעם". והשלום הוא אור פנימי. הברכה של השלום היא מלשון לב רכה.

בתפילה לחבקוק מובא הפסוק: "קרנים מידים לו ושם חביון עזו וירם קרן משיחו". המשמעות היא הארת מן העצמות, ממנו נלקח הביטוי בחסידות 'חביון עז העצמות'. ר' אייזיק כותב שהספירה היחידה שמכנים בה את ה' בעצמו היא ספירת הגבורה. תורה נתנה "מפי הגבורה". אפילו הכתר לא זוכה לתואר הזה. הכוונה היא לגבורה של נשיאת הפכים. "אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי כי עז לאלקים". האור העצמי שיש בתורה הוא היכולת לומר שני דברים הפוכים ואף על פי כן "אלו ואלו דברי אלקים חיים". זוהי העזות שיש בתורה, והרפיון הוא פסיקת ההלכה מתוך מנוחת הנפש. בהכרעת ההלכה יש כניעה לפסיקה. מעין 'הנחת עצמותו' ביחס לדבר ה' זו הלכה.

איך יודעים שגילוי הגבורה מתוקן? צריך שיהיה ניכר על הפנים של האדם שבא מתוך חסד. כמו אברהם שמטבעו איש חסד, ונוהג בעזות שדורש מן האורחים לברך. צריך שיראו על הפנים של הצעירים שעושים מעשי גבורה את העדינות והביישנות. אפשר לזהות את זה על הפנים של האדם. זה עצמו גורם שאנשים לא מאמינים שיש פה פראות או שנאה סתמית.

 

שאלה: מהי ההתפרצות שיש בעזות?

תשובה: כתוב בחסידות שההבדל בין הגיבור כארי לעז כנמר הוא שאריה הולך על גבורה פחותה. הוא בטוח בעצמו, הרי הוא מלך החיות ומי יכול עליו. עזות של נמר היא לעשות מעשה שאתה בכלל לא בטוח שאתה מסוגל לו. זה לקפוץ למעלה ממה שאתה משער על עצמך. כמו נחשון בו עמינדב שקופץ לים. לכן יכולות להיות בו טעויות. לא הפקרות. הפקרות היא מידה רעה, אבל ביטחון גמור זה שונה.

רפיון זה כמו אמונה ביחס לביטחון. מה שה' יעשה – זה מה שיהיה. רפיון ידים זה לומר את זה לפני מיצוי הנפש בביטחון ועזות דקדושה, אבל אחרי כל המאמצים חוזרים לאמונה הפשוטה.

 

 

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com