חיפוש בתוכן האתר

ת'הא ש'נת ע'לה ז'ית - שיעור חדשי באנגלית - כ"ב אלול ע"ו – ירושלים הדפסה דוא

בע"ה

כ"ב אלול ע"ו – ירושלים

ת'הא ש'נת ע'לה ז'ית

שיעור חדשי באנגלית

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. בירור העֹז

ת'הא ש'נת עֹז

ערב טוב לכולם ובקר טוב לכל מי שבאמריקה. אנחנו שבוע לפני תחלת השנה החדשה. היום נקדיש את מחשבותינו לשנה הבאה המיוחדת והיחודית שאנחנו מגיעים אליה ולרמזים שיש במנין של השנה. אנחנו לקראת שנת תשע"ז, 5777, לפי הלוח היהודי שמתחיל מהבריאה המתוארת בספר בראשית. יש 5000 שנה ואז מונים עוד 777 לפ"ק. מספר חביב, 777. באותיות בהן מאייתים בעברית את מספר השנה בדרך כלל לא מתייחסים לאלפים, ושנת 777 היא תשע"ז. תש עולה 700, ע 70 ו-ז 7, 777.

המנהג הוא לתת סימן לכל שנה, כאשר ה-700 שמתחלק ל-ת ו-ש הוא תמיד תהא שנת – מבקשים מה' שהשנה תהיה כך וכך – ועל ה'כך וכך' צריך לשאול מה הרמז בשתי האותיות האחרונות, שבשנה הקרובה הן ע"ז. ע"ז גם שוות 77 וגם יוצרות מלה בפני עצמה, עוד לפני שניתן להן ראשי תיבות. המלה היא עֹז, מלה שחוזרת הרבה בתנ"ך. יש הרבה מלים נרדפות לכח בלשון הקדש, ואחת מהן היא עז.

בירור העז

עז יכול להיות משהו מאד טוב, שלאדם יש עז, שהוא עובד את ה' בעז, אוהב את ה' בעז, בכל לבבו ובכל נשמתו, ויכול להיות גם דבר שלילי, אנרגיה שלילית.

עז בתנ"ך היא תכונה של מלך – כדי להיות מלך צריך עז. בשירת חנה, בה היא מודה על לידת בנה שמואל, הנביא שמשח את שני המלכים הראשונים בעם ישראל, שאול ודוד – אנחנו זוכרים אותה בראש השנה, בתחלת השנה, היום בו היא נפקדה – היא שרה לה' ומתנבאת "ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו". המלך האולטימטיבי בעם ישראל הוא מלך המשיח, שכולנו מחכים לו. התכונה הראשונה והעצמית שלו היא עז. גם אצל המלך, יכול להיות עז חיובי ויכול להיות עז שלילי.

המלך יכול להיות מלא עז של הסטרא אחרא, עז של אגו. למלך יכול להיות הרבה אגו, או, אם הוא מלך מתוקן, כמו דוד המלך, מדתו היא בדיוק הפוכה – שפלות. כלפי חוץ, כדי להוליך את העם ליעוד שלו, הוא צריך להתנשא, אבל כשהוא בינו לבין עצמו, בלבו, הוא אומר "והייתי שפל בעיני", אני השפל באנשים. הוא מדמה עצמו לתולעת, "ואנכי תולעת ולא איש", כמו שאומר המלך דוד. הוא מלא עז, מלך חייב עז, אבל בתוכו פנימה כולו שפלות. זו התכונה של דוד המלך. גם המלך השלילי מתנשא ונוהג בעז כלפי חוץ, אבל העז שלו הוא ביטוי לאגו המנופח שלו.

דבר ראשון שצריכים לעשות השנה הוא לברר – יש לנו עבודת הבירורים – בין עז טוב לעז שלילי. לכל יהודי יש ניצוץ משיח, ניצוץ של מנהיגות, והוא צריך עז כדי להנהיג – כל יהודי צריך להיות מנהיג בסביבתו. עלינו לאמץ תכונות של מנהיגות ולהתפלל לה' שהמנהיג האמתי של עם ישראל, המנהיג האמתי של העולם, מלך המשיח, יופיע עם כל העז שלו, ויגלה לנו גם את העז של ה', של הבורא. זה הדבר הראשון בשנה הקרובה, תהא שנת עז.

ב. שנת "עשב זֹרע זרע" ו"עץ זֹרע זרע"

ההופעה הראשונה של ר"ת ע"ז – "עשב זרע" ו"עץ זרע"

כעת רוצים לברר איפה שתי האותיות עז מופיעות כר"ת של ביטוי עם שתי מילים בתנ"ך. הכלל הוא שכאשר רוצים להתבונן בדבר מחפשים קודם כל את ההופעה הראשונה שלו בתנ"ך. יש הרבה צמדי מלים עם ר"ת ע"ז בתנ"ך, אבל כמובן לא בכל פרק בתנ"ך יש ר"ת עז ולכן מאד משמעותי שבפרק הראשון בתורה יש שני ביטויים כאלה – שניהם בפסוק אחד, פסוק כ"ט של הפרק הראשון של מעשה בראשית.

התורה מספרת על בריאת האדם ביום הששי של ששת ימי בראשית. אחרי בריאת האדם השאלה היא מה הוא יאכל. לאדם הראשון ה' לא התיר לאכול בשר (ושאלה מה יהיה בימות המשיח, המשיח הוא תיקון של אדם). ה' אמר לו שהוא יכול לאכול מכל הצמחים, והביטוי שם הוא "עשב זֹרע זרע" ואחר כך כתוב "עץ זֹרע זרע".

שרש עזז – כח ופוריות

בעברית לכל מלה יש שרש של שלש אותיות. כעת דברנו על מלה של שתי אותיות, עז, אבל מה השרש שלה? השרש של עז הוא – עזז. בתור שם כתוב בדרך כלל עז, ה-ז השניה בדרך כלל נופלת, אבל כתואר כתוב "הוי' עזוז וגבור". כעת מצאנו שתי הופעות סמוכות של ביטויים עם ר"ת של כל השרש, עזז (אין כזו תופעה בכל התנ"ך) – "עשב זרע זרע" ו"עץ זרע זרע".

זו תופעה מאד מענינת, שיש עז מיוחד בירקות ופירות נושאי זרע. אם נבין זאת אפשר לאכול פירות וירקות ולהתמלא הרבה עז. לא לחשוב שבשביל להיות בעל עז צריך לאכול בשר, כי הרי ה' אמר לאדם הראשון שהדיאטה שלך היא "עשב זרע זרע" ו"עץ זרע זרע". חשוב שהם "זרע זרע", בזרע יש כח ופוריות. גם הכח של המלך הוא כח של פוריות. ה' הכניס את הכח של "זרע זרע" בפירות וירקות. זו הדיאטה שה' נותן לאדם הראשון. זו הופעה ראשונה ומאד יחודית של אותיות השנה הבאה, שנת ע"ז, עֹז, ובשני הביטויים רמוז כל השרש עזז.

ג. ת'הא ש'נת ע'לה ז'ית

"עלה זית טרף בפיה"

נמשיך להתבונן בתנ"ך, מה הניב הבא של ר"ת ע"ז? זהו הניב שנתבונן בו היום. מבחינת דקדוקית, מדובר בניב יותר מושלם גם מההופעה הראשונה. בפרשה הבאה, פרשת נח, מסופר על המבול. אחרי המבול עדיין המים כסו את הארץ ונח נמצא בתבה עם כל החיות וכו'. הוא רוצה לדעת האם אפשר לצאת מהתבה, האם הארץ כבר התגלתה. סביבו הוא ראה רק מים, ובהתחלה הוא שולח את העורב לראות הקלו המים אבל העורב הסתובב סביב התבה ולא יצא לשליחות, אז הוא שלח את היונה. היא יצאה פעם ראשונה וחזרה בלי כלום, ואחרי שבוע יצאה שוב ואז חזרה עם "עלה זית טרף בפיה". יש שני פירושים של "טרף", גם חטף (חתוך, כרות) וגם לשון מזון. זה שוב צמח (כמו "עזב זרע זרע" ו"עץ זרע זרע"), אבל לא משהו כללי אלא דימוי מאד ספציפי – דימוי של "עלה זית". "עלה זית" הוא ביטוי מובהק עם ר"ת עז.

המקור היהודי לסמל השלום – יונה עם עלה של זית

אחד מגדולי המקובלים, בעל ה"קהלת יעקב" (ספר קבלה מאד ידוע), אמר בפירוש שהמלה עֹז בתנ"ך היא הסוד של "עלה זית". הוא גם אמר שזה הסוד של "הוי' עז לעמו יתן הוי' יברך את עמו בשלום". כל אחד כאן יודע שהיום יונה עם עלה זית בפיה היא סמל אוניברסלי של שלום. יש מי ששומע זאת וחושב שאולי זה בא ממקור לא יהודי, כי הרבה דתות משתמשות בסמל הזה של יונה עם עלה זית. אבל הדימוי הזה מתחיל מהסיפור של נח, שהיונה מופיעה עם עלה זית.

מה מסמלת שם היונה? יש מי שמסביר שהיא מסמלת חופש, דרור, עצמאות. רש"י, גדול מפרשי התורה, אומר (לפי חז"ל) שהיונה אמרה לנח בכך שהביאה עלה זית בפיה – "מוטב יהיו מזונותי מרירים כזית [אבל שיבואו ישירות] מידו של הקב"ה ולא מתוקים כדבש מידי בשר ודם". היונה עד כה היתה תלויה בנח, ביצור אנושי,  בשר ודם, אך כעת תודה לה' אני יוצאת לטבע וניזונית ממה שה' ברא בטבע – וכך אני מעדיפה. כך דורשים מ"עלה זית טרף בפיה", ש"בפיה" אומר שהיא אמרה משהו לנח, ומה היא אמרה? "טרף". "טרף" בדרך כלל לשון חטיפה, אבל המלה "טרף" פירושה גם מזון – היא אומרת לנח שהיא מעדיפה שהמזון שלה יהיה מר אך יגיע ישירות מידי ה' ולא מתוק שיבוא מידיך. זה לא אומר שהיא היתה כפוית טובה לנח אחרי שנה שהוא דואג לה. כפיות טובה היא המדה הכי שלילית. היא הכירה טובה לנח, אבל כעת היא יוצאת לחופש וניזונה רק מהקב"ה.

אז היה אפשר לחשוב שהיונה תסמל חופש או עצמאות, אבל מאיזו סבה היא סמל של שלום דווקא. מאיפה בא הסמל הזה לשלום בארץ, מהיהדות או אולי ממקור לא יהודי? אנחנו מתבוננים בסמל הזה כי אנחנו נכנסים לשנה חדשה, אנחנו מדברים על עז, אבל אנחנו מתפללים שמלך העולם יופיע ומתפללים על שלום. גם זה שייך לשנה הקרובה, שהיא שנה של "עלה זית", דימוי מובהק של שלום. אכן, בקבלה, במקור שהבאנו, כתוב לפי הפסוק שאומרים כמה פעמים כל יום, "הוי' עז לעמו יתן [ועל ידי זה] הוי' יברך את עמו בשלום", שיש קשר בין עז, "עלה זית", לשלום. כעת יש לנו כוונה לכוון כשאומרים את הפסוק הזה, שבשנה הזו ה' יתן לנו עז, וננסה להסביר יותר ויותר את ה"עז" כ"עלה זית", ועל ידי כך "הוי' יברך את עמו [ואת כל העולם] בשלום".

עלה זית – משיח בן דוד

נמשיך להתבונן: פותחים את ספר הזהר, ספר היסוד של הקבלה, ושם כתוב שפרי הזית הוא סמל לדוד המלך אבל עלה הזית – שהייתי חושב שהוא פחות מהפרי עצמו, אבל הזהר אומר שהוא יותר – הוא סמל למשיח. פרי הזית הוא דוד המלך ועלה הזית הוא מלך המשיח.

מי היונה? בתנ"ך יש נביא שנקרא יונה – נביא של ה' לאומות העולם. יש נביא אחד בתנ"ך שה' שולח אותו לאומות ושמו יונה. הוא מאד קרוב לאליהו הנביא, תלמיד תלמידו של אליהו הנביא. הוא נקרא "יונה בן אמתי", בן אליהו שנקרא אמתי על שם שהקים את יונה, כילד, לתחיה (לאחר שאליהו החיה אותו אמו אמרה "עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר הוי' בפיך אמת" – מזכיר "והנה עלה זית טרף בפיה"). אליהו הנביא הוא מבשר הגאולה לעולם. המובן הפשוט של הסיפור שאחרי המבול מופיע עולם חדש, עידן חדש. שוב, לפי הזהר היונה שמביאה עלה של זית היא כמו הנביא, יונה הנביא, שמביא את הבשורה של המשיח, של השלום שהמשיח יביא, לכל העולם, לכל האנושות.

תאריך חזרת היונה – יום בריאת העולם

נשאלה שאלה: האם אנחנו יודעים את התאריך שבו קרה הדבר המשמעותי הזה, התאריך בו היונה חזרה עם עלה זית בפיה? יש כמה שיטות בזה, אך לפי הספר "דבר יום ביומו" (ספר שהרבי אהב לצטט) זה קרה בתאריך כ"ה אלול, שלשה ימים מהיום. יש לנו שלשה ימים להכין את עצמנו לסיפור השלום של חזרת היונה עם עלה הזית.

האם יש עוד משהו חשוב שקרה ביום הזה? כן, העולם נברא ביום הזה. ראש השנה הוא ביום הראשון של תשרי כי זהו היום הששי של הבריאה, היום בו נברא אדם הראשון. אם הוא היה ממתין עד שבת, היום השביעי, עם האכילה מעץ הדעת זה היה בסדר, אפילו מצוה, אבל הוא לא המתין. ה' אמר לו לא לאכול מהעץ אבל הוא אכל לפני הזמן. בראש השנה אנחנו עושים תשובה, שבים אל ה', ומתקנים כל שנה בראש השנה האוניברסלי את החטא האוניברסלי. ראש השנה הוא יום הלידה של כל האנושות, היום בו אדם הראשון נברא, ובאותו יום שהוא נברא הוא חטא. יש בראש השנה משמעות עולמית, ואנחנו גם זוכרים את החטא שהיה בו ונותנים לב לתקן את החטא. אנחנו תוקעים בשופר – השופר אומר "שפרו מעשיכם" – ובשיפור מתקנים את החטא הראשון של אכילת אדם מעץ הדעת.

"זית רענן"

ראינו כעת ש"עז" הוא "עשב זרע זרע" ו"עץ זרע זרע" והרמז השלישי, העוד יותר משמעותי, הוא "עלה זית". יש משהו ב"עלה זית" שמאחד בין ה"עשב זרע זרע" (ה"עלה") ל"עץ זרע זרע" (הפרי, ה"זית"). הזהר אומר שהעלה יותר חשוב אפילו מהפרי, אבל הסדר הוא שקודם יש את הפרי, דוד המלך, ואחר כך את העלה, משיח, שהוא מזרעו של דוד. ה"עלה" הוא כמו העשב, שקודם לפרי בפרשת בראשית.

עץ שיש לו הרבה עלים ירוקים מלבלבים יכול לעוף. העלים הם כמו הנוצות שעל הכנפים, הענפים, של העץ. מה משמעות המלה עלה? שרש עלה פירושו עליה. מה היחס בין עלה לעליה? קודם כל, כמו שאמרנו, עלה הוא כמו נוצה על כנף העוף. עם עלים מחוברים לענפים אפשר לעוף, אפילו העצים יכולים לעוף. לעוף יש שני שמות, עוף צפור, ר"ת עץ.

מה מיוחד בעלים של עץ הזית? כתוב "ועלהו לא יבול". בכל העצים יש תקופות שהעלים ירוקים ומלבלבים ויש תקופות שהעלים נובלים ונושרים מהעץ. יש עץ אחד שהעלים שלו תמיד מלבלבים, אף פעם לא מתים – עץ הזית, שהעלים שלו תמיד ירוקים. בתנ"ך הוא נקרא "זית רענן", יש משהו בעץ זית שהוא תמיד לח ורענן. הפסוק הוא "זית רענן יפה פרי תאר" – הפירות הכי יפים של עץ רענן.

"עלה זית" – מ"שלום בעצמי" עד "שלום עולם"

בתורה טריות ולחות הן סימן של בריאות – מי שתמיד טרי ורענן, לא מיובש, הוא בריא. כתוב בחסידות ששלום, אפילו שלום בארץ, תלוי בבריאות. בריאות היא מצב של שלום. אם אדם לא בריא, בגוף או בנפש, אי אפשר לקוות לשלום. כתוב בחסידות שיש שני סוגים של שלום. מי שלמד זאת הוא רבי נחמן מברסלב, שמסביר שיש "שלום בעצמי", שלום פנימי, שלום של הגוף, שכל המערכות של הגוף והנפש מתפקדות ביחד. באנגלית אומרים peace of mind, ובעברית זה "שלום בעצמי". עצם בעברית היא גם עצמות של הגוף וגם לשון עצמיות וכן לשון עצמי (האדם בעצמו). הפסוק אומר "אין שלום בעצמי מפני חטאתי" – החטאים גורמים לכך שלא יהיה שלום, בריאות, לחות, טריות ורעננות בעצמות. יש עוד ביטוי של שלום פנימי – "שלום בית".

אז, כשמגיעים לשלום פנימי, אפשר להתפלל לה' על שלום לכל העולם. מה הפרי של תפלה שבאה משלום פנימי, "שלום בעצמי"? שלום הכללי, "שלום עולם". בעברית, בתורה, המלה עולם היא מלשון נצחיות. לכן "שלום עולם", עולם מלא, הוא גם שלום עולמי וגם שלום נצחי. נעשה גימטריא ראשונה להיום – "שלום עולם" שוה 522, שעולה בדיוק "עלה זית". המספר הזה הוא כפולה של נח עצמו – ט פעמים נח.

בימי קדם התייחסו לעלי הזית כמאד מועילים לבריאות, תמיד השתמשו בהם לצרכים רפואיים. בימינו יודעים על הרבה סגולות רפואיות ומעלות של עלי זית. תמצית עלי זית מאד טובה למערכת הלב וכלי הדם ולמערכת החיסונית. עלי זית מאזנים לחץ דם ואפילו מטפלים בהצטננות רגילה. בעבר נעזרו בעלי זית כנגד מלריה וכנגד שחפת. כל זה היה בסוגריים, רק להגיד שיש הרבה סגולות גדולות בעלה זית שבפי היונה שבאה לבשר על עולם חדש, עולם של שלום עולמי ונצחי – "הוי' עז לעמו יתן הוי' יברך את עמו בשלום". והנה, לעתיד לבוא, על העצים שיגדלו על פשת הנהר שיוצא מבית המקדש נאמר "ועלהו לתרופה".

"אתהפכא חשוכא לנהורא וטעמין מרירו למיתקא" בעץ הזית

כמו שהתחלנו להסביר, כל זה קורה שלשה ימים מהיום, בכ"ה אלול. אם אנחנו סופרים אחורנית מראש השנה, היום הששי של בריאת העולם, מגיעים לכך שהיום הראשון בבריאה הוא כ"ה אלול. היה חשך ואז ה' ברא את האור. ביום הששי של מעשה בראשית ה' ברא את האדם וביום הראשון ה' ברא את האור, וזה חוזר מדי שנה באותם ימים. לכן יש שנוהגים לקרוא בששת ימי הבריאה את פרשת הבריאה של אותו יום, כי הדברים קורים שוב. אם כן, מאד משמעותי שהעולם נברא באותו יום ושהבשורה של עולם חדש באה באותו יום, היום הכ"ה (כה = יהי, "יהי אור") בחדש אלול.

עוד דבר שמתייחס ל"עלה זית": אמרנו קודם שהזית עצמו, כפי שהוא, הוא מר. שמן זית – שבעיקר עבורו מגדלים זיתים, כמו שכתוב בתורה – משמש גם למאור, כמו האור של בריאת העולם שנברא ביום בו היונה הביאה בפיה "עלה זית". הזית הוא מקור של אור בתורה, כי נרות מדליקים בשמן זית ("שמן זית זך כתית למאור"), כמו בחנוכה. שמן זית הוא למאור וגם למאכל. שמן זית טוב לזכרון. הזית עצמו הוא בדיוק הפוך, גורם לשכחה. אם היונה אומרת מוטב יהיו מזונותי מרירים כזית זה הפרי, אבל העלה אומר שיש כח של עליה, כח להפוך את מרירות הזית למתיקות. כשמשיח יבוא כל הדברים המרים בעולם יתרפאו, מרירות היא ענין של חולי, הדברים המרים יהפכו למתוקים.

יש שני דברים שצריכים לעבור שינוי מהקצה אל הקצה – חשך ומרירות, כך כתוב בזהר. הצדיק שהוא כמו משיח, ובוודאי משיח עצמו, יודע להפוך חשך לאור ומר למתוק. שני הדברים האלה מופיעים בסמל של "עלה זית". הזית גורם לשכחה – זכרון הוא אור ושכחה היא חשך. בעברית חשך ו-שכח מורכבים מאותן אותיות. מה עלה הזית עושה? הופך את החשך של השכחה, לו גורם הזית עצמו, לאור של זכרון. בזית גם לוקחים את המרירות שלו עצמו והופכים אותה למתיקות בשמן הזית. זה כח העליה של "עלה זית".

ד. תיקון חטא דוד ובת שבע

שלש העבירות החמורות בחטא אדם הראשון ובחטא דוד ובת שבע

נמשיך להתבונן: יש עוד דבר מאד משמעותי בתנ"ך שקרה באותו יום, יום הבריאה. בזהר מדובר על יום קודם, כ"ד אלול (מחרתיים) – יום החטא של דוד ובת שבע. כתוב שיש שלשה אלמנטים בתוך החטא (אף שלא היה 100% חטא, כמו שחז"ל אומרים) של שלש העבירות החמורות – בחינה של עבודה זרה, בחינה של גילוי עריות ובחינה של שפיכות דמים – שלשת הדברים האסורים שצריכים להיות מוכנים למסור עליהם הנפש ("יהרג ואל יעבור"). בחטא של אדם הראשון, בראש השנה, יש בקריאה פשוטה של התורה רק אכילה אסורה של פרי. אבל חז"ל מסבירים את הפסיכולוגיה של החטא, ושבתוך החטא שלו היה היבט של שלש העבירות החמורות. דוד ובת שבע ואוריה החתי – לו היא היתה נשואה – הם גלגול לפי קבלה של אדם, חוה והנחש הקדמוני.

בחטא של דוד ובת שבע אפילו יותר ברורה הבחינה של גילוי עריות. השאלה אם זה היה באונס או בהסכמה מצדה זו שאלה בעצמה. בכל אופן, יש כאן בחינה של ניאוף. חז"ל אומרים שלפני שחילי בית דוד יצאו למלחמה הם נתנו גט לנשותיהם, כדי שהאשה לא תשאר עגונה אם הוא ימות, וממילא בת שבע לא היתה אשת איש בשעת החטא, אבל בכל זאת זה נראה כמו ניאוף.

אוריה היה מורד במלכות, לא קיים את הוראת דוד ואמר ש"אדוני" הוא יואב, לא אתה, לכן היה מותר למלך להרוג אותו על פי תורה. אבל בסופו של דבר ההריגה שלו נראית כמו רצח.

אז יש כאן אלמנט של גילוי עריות ואלמנט של רצח, מה עם אלמנט של עבודה זרה? דוד גרם שאוריה יהרג ביד העמונים, ב"חרב בני עמון". אוריה נהרג בחרב שהיה חקוק עליה האליל של עמון ובכך ניתנה חיות, יניקה, לאליל של עמון. בחינה של כל אחת משלש העבירות החמורות מופיעה בחטא דוד ובת שבע.

"ודוד עֹלה במעלה הזיתים עֹלה ובוכה" – הקמת עולה של תשובה ליחיד

איך זה יכול להיות? דוד המלך הוא דמות משיחית, האדם הגדול בעולם, איך הוא נפל לכזה חטא? הוא נענש על כך. קודם כל, הוא מיד הרים את ידיו ואמר "חטאתי להוי'". לא כמו המלך שאול, שהצטדק ולא ידע מיד להודות בחטא שלו. העונש היה שמלחמה תהיה בתוך ביתו של דוד, והתוצאה הכי מובהקת של זה היא מרד אבשלום בנו של דוד נגד אביו. בסוף יואב הרג את אבשלום, נגד רצון אביו דוד.

יש רק עוד מקום אחד בתנ"ך שהמלים עלה – מלה של עליה – והמלה זית מופיעות יחד, בביטוי "מעלה הזיתים", מקום במזרח ירושלים. על מי כתוב בתנ"ך שהוא עולה בהר הזיתים, "במעלה הזיתים"? על דוד המלך, כאשר הוא נמלט מבנו אבשלום, במרד שהיה עונש על מעשה בת שבע והריגת אוריה בעלה. הפסוק הוא "ודוד עֹלה במעלה הזיתים עֹלה ובוכה". לשון העליה חוזרת בפסוק זה שלש פעמים ("חזקה" של עליה) – "ודוד עֹלה במעלה הזיתים עֹלה ובוכה". הוא עולה, בוכה ועושה תשובה. דוד ידע שהוא נענש כעת על חטאו. כתוב שהקב"ה זמן לדוד את החטא הזה כדי להורות תשובה ליחיד, שכל אחד יכול לעשות תשובה, אפילו אם עבר על שלש העבירות החמורות.

זמן החטא "לעת הערב" (תשע"ז)

הזהר אומר שהחטא עצמו היה בכ"ד אלול. כתוב שהכפרה על החטא, אחרי כל התשובה, היתה ביום כיפור – לא יום כיפור שאחרי החטא אלא יום כיפור שנה אחרי, אחרי שבת שבע ילדה (הילד הראשון של דוד ובת שבע, מהחטא, מת) ונתן הנביא בא לדוד, הוכיח אותו עם משל "כבשת הרש", ואז דוד הבין ואמר מיד "חטאתי להוי'". אז נתן אמר שה' רואה שאמרת זאת בכנות, מתוך הלב, והוא סולח לך ולא תמות. אף שדוד לא ימות הוא נענש, הבן מת ודוד היה חולה קשה, נצטרע, חצי שנה, ושיא הסיפור הוא מרד בנו אבשלום.

לא ברור בדיוק כשקוראים זאת מתי קרה החטא עצמו. כתוב שהחטא היה ב-כד אלול, אבל כאשר קוראים בתנ"ך כתוב שדוד ראה את בת שבע, התאווה אליה ולקח אותה "לעת הערב", בגימטריא 777, השנה הבאה. האם יש עוד מקום בתנ"ך שכתוב "לעת ערב"? בדיוק בסיפור שספרנו, היונה חזרה לנח "לעת ערב". אם הוא שלח לקחת אותה "לעת הערב" של כד אלול מתי התרחש החטא עצמו? לכאורה באור לכ"ה אלול, אלא אם כן נאמר שהזהר מתכוון שהוא לקח אותה "לעת הערב" של כ"ג אלול, ואז החטא היה בלילה, באור לכ"ד באלול.

בכל אופן, היום של החטא הוא יום של חשך, של "ברישא חשוכא", והכח של היום הראשון לבריאה הוא לקחת את החשך ולהפוך אותו לאור, "ברישא חשוכא והדר נהורא", באמצעות תשובה כמו התשובה של דוד (בסוד "... וחשך על פני תהום, ורוח אלהים [רוחו של מלך המשיח, דוד] מרחפת על פני המים [תשובה, כמבואר בחז"ל]. ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור"). או שהחטא עצמו קרה באור לכ"ד או באור לכ"ה (וזה יותר מסתבר) – יום הבריאה, יום הבשורה של עידן חדש על ידי היונה של נח ויום החטא של דוד (שהיה מתוכנן מראש, מיום בריאת העולם, בבחינת "נורא עלילה על בני אדם" ס"ת אלהים – "בראשית ברא אלהים..."), אבי השושלת של המשיח. התשובה שלו היא מיניה וביה הכח להפוך את החשך לאור ואת המר למתוק.

"אימתי קאתי מר?" – בהפיכת המר למתוק

ודאי רבים מכירים את השיר "אימתי קאתי מר?", מתי משיח יבוא. בגמרא השאלה הזו נשאלת למשיח על ידי רבי יהושע בן לוי, והמשיח ענה לו "היום". הוא לא בא באותו יום ואליהו הנביא הסביר שהכוונה לפסוק בתהלים "היום, אם בקולו תשמעו" – ביאת המשיח היום מותנית בשמיעה בקול ה' (או, לפירוש אחר, בקולו של משיח עצמו). גם הבעש"ט שאל את המשיח "אימתי קאתי מר?" והוא ענה לו "לכשיפוצו מעינותיך חוצה". כשאור התורה, הקבלה והחסידות, יופץ לכל העולם, לכל האנושות, יתורגם לכולם, אז יבוא משיח.

בהקשר זה, "מר" הוא לשון אדון, אבל הוא גם לשון מרירות. למשיח עצמו אומרים "אימתי קאתי מר"? מתי יבוא מר? כשיהיה כח להפוך את המר למתוק. משה רבינו זרק פסת עץ למים המרים ובאופן נסי "וימתקו המים". איזה עץ זה היה? כתוב שזה היה עץ זית, עץ מר שיש לו כח פנימי להפוך את המר למתוק. על  ידי המרירות של עץ הזית משה הפך למתוק את מרירות המים, שיהיו מים מתוקים, מים ראויים לשתיה לעם ישראל ("אין מים אלא תורה" ו"אין מים אלא תשובה"[ב]).

כעת יש לנו התבוננות מלאה לקראת השנה הבאה עלינו לטובה, בפרט לראש השנה: שנת עז. אמרנו שביטוי חשוב של "עז" בתנ"ך הוא "עלה זית", יש בו סגולות פיזיקליות ורוחניות, והעיקר שיש בו את הכח לקחת את המר ולהפוך אותו למתוק, לרפא את האנושות ולהביא שלום לכולם – שלום פנימי, "שלום בעצמי", "שלום בית", וזה נותן לאדם השראה להתפלל לה' בראש השנה להביא "שלום עולם".

נברך את כולם בשנה טובה, עם סמל העז של "עלה זית".

ה. שאלות ותשובות

עניני אכילה וסגולותיה

שאלה: לפי תחלת השיעור, האם כדאי להיות צמחוני או למעט מאד באכילת בשר?

תשובה: נשאיר למשיח לענות על השאלה הזו. היום יש מצוה לאכול בשר ביום טוב, כי מרבה שמחה, אבל אכן יש מי שסובר שכאשר משיח יבוא כולם יהיו צמחונים.

שאלה: בראש השנה, בתיקון חטא עץ אדם הראשון, אוכלים תפוח. האם אפשר להסיק ממה שהרב אמר שטוב לאכול גם זיתים.

תשובה: עלי זית... הפרי שאדם הראשון אכל לא היה תפוח. הסבה שאוכלים תפוח בראש השנה היא סמל ל"תרין תפוחין קדישין", הפנים המאירות של ה', "באור פני מלך חיים", ואוכלים אותו בדבש רמז לשנה הטובה והמתוקה שה' יתן לנו.

שאלה: יש הרבה סימנים טובים לשנה חדשה. זה באמת עובד, או שנועד לשמור על הענין של הילדים (כמו בפסח)?

תשובה: לכל סוג של אוכל יש סגולה שונה. לא תמיד אנחנו יודעים, אבל הסגולות של האוכל רמוזות בשם שלו. רוב הסימנים שעושים בראש השנה הם לפי השמות. זה לא נועד כדי לגרום לילדים לשאול שאלות, אלא יש סגולה בפרי, שרמוזה בשמו, ואנחנו פועלים את זה באכילה ובכוונה שתהיה שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל ולכל העולם כולו.

שאלה: האם ה"שלום בעצמי", הבסיס לתפלות שלנו, תלוי במה שאוכלים? אם כן, מה הרב ממליץ לאכול?

תשובה: אני צריך להודות שאיני תזונאי. אבל המידע נגיש ומאד קל לדעת שכדי להיות בריא צריך לאכול בריא. לכל אחד יש את הדברים המתאימים לו באופן אישי, זה במישור הפיזי. גם מומלץ בזמנים מיוחדים לאכול דברים עם סגולה מיוחדת ששייכת לאותו זמן, דברים מחוץ לתפריט. השאלה היתה האם "שלום בעצמי" קשור לאוכל הבריא. ודאי שזה קשור, כדי להיות בריא צריך לאכול בריא. זה לא תלוי רק בדיאטה, אבל דיאטה היא אחד המרכיבים של בריאות. אבל שלום פנימי עצמי אמתי תלוי בעיקר בכמה הלב שלנו נעשה קרוב לה', קרוב לתורה, קרוב למצות וכו'. מכך שה' אמר לאדם מה לאכול סימן שחשוב לדעת מה לאכול, מה טוב לך לאכול. ובכל זאת, מהפסוק – "אין שלום בעצמי מפני חטאתי" – ברור שהעיקר הוא לתקן את החטא, לעשות תשובה מקרב איש ולב עמוק, ובשמחה (כהוראת מורנו הבעל שם טוב).

 

שאלה: למה מברכים על ענבים "בורא פרי העץ" ועל יין "בורא פרי הגפן"?

תשובה: זה נידון בגמרא. כתוב שהיין כל כך חשוב שיש לו ברכה בפני עצמו, "בורא פרי הגפן". אם שמן היה נאכל בפני עצמו היה צריך לעשות ברכה מיוחדת, אך לא אוכלים אותו בפני עצמו, זה לא בריא ואפילו מזיק, לכן אין לו ברכה מיוחדת. יש דבר יפה, שאנשים שדוברים אידיש מכוונים כששותים יין ש-גפן ר"ת געזונט-פרנסה-נחת – יש משהו בריא ביין, אם שותים כראוי, מסוגל לפרנסה ולנחת מהילדים ומהמשפחה. הקב"ה "בורא פרי הגפן" – את כל הדברים הטובים האלה ה' בורא, וחושבים עליהם בברכת "בורא פרי הגפן".

 

שאלה: מה היחס בין שמן זית וזרע לספירת היסוד?

תשובה: טוב, אתה לומד טוב. אכן מוסבר בקבלה וחסידות שהזית בשבעת המינים, הפרי הששי, מכוון כנגד ספירת היסוד, הספירה הששית של הלב, שהיא המקור של הזרע. הסוד של "עשב זרע זרע" ו"עץ זרע זרע", ר"ת עזז (השרש של עז), שמופיע בתחלת הבריאה (ביום הששי, כנגד ספירת היסוד), מה שהסברנו על החבור של העשב והעץ על ידי "עלה זית" (כח המחבר הוא כח ספירת היסוד).

 

שאלה: הגימטריא של השם דונאלד טראמפ, 424, היא בדיוק הגימטריא של משיח בן דוד. מה זה קשור לשנת 777?

תשובה: אתה יודע בדיוק כמו שאני יודע. תגיע למסקנה שלך לבד (ידוע שבכל גימטריא, בכל מספר, רמוז דבר והיפוכו...).

 

תיקון הלב (שלשת החטאים הגדולים בהיסטוריה)

שאלה: ע"ז גם ר"ת עבודה-זרה, איך ממתיקים זאת?

תשובה: אמרנו בשיעור שהסוד של ע"ז הוא תיקון של דוד המלך והחטא שלו. התחלנו לומר, אבל לא הרחבנו, דבר מאד חשוב – יש שלשה חטאים גדולים בתורה. חטא אדם הראשון, שהוא החטא של כל האנושות; חטא העגל, שהוא החטא של עם ישראל, של העם; ואז בא חטא דוד המלך, שהוא החטא של המשיח, המשיח של עם ישראל. כתוב "אשר נשיא יחטא..." ("אשר" ולא "אם" – אשרי הדור שהנשיא שבו מודה על חטאיו ועושה תשובה), אז יש לו קרבן מיוחד שהוא צריך להביא.

בספר הכוזרי רבי יהודה הלוי מסביר שעם ישראל הוא הלב של האנושות. באותה דרך הרמב"ם מסביר שהמלך הוא הלב של עם ישראל. אמרנו שעלה הזית מרפא את הלב ואת מחזור הדם – הלב צריך להיות בריא. עם ישראל הוא הלב של כל העולם כולו ודוד המלך, וכך כל מלך, הוא הלב של העם – החטא מתרחש בלב (כאשר המח אינו שולט על הלב). יש בכל החטאים האלה את שלשת החטאים החמורים, שצריך למסור עליהם את הנפש, אבל הכי גרוע הוא עבודה זרה. ההיפוך הגמור של כל העז החיובי של המלך הוא בעבודה זרה, העז של עבודה זרה הוא העז השלילי[ג].

החטא של האנושות היה מרידה בה'. החטא של עם ישראל הוא מרידה במשה רבינו, מנהיג ישראל. החטא של דוד המלך, חטא המשיח – ולכל אחד יש ניצוץ משיח בעצמו – הוא החטא כנגד האדם עצמו, מה שפוגע בשלום הפנימי. שוב, החטא של האנושות הוא כנגד ה', החטא של עם ישראל כנגד המנהיג, והחטא של המנהיג עצמו הוא פגיעה בעצמו, ב"שלום בעצמי". מה החטא כנגד עצמו? כתוב שבת שבע היתה מיועדת לדוד המלך, אבל הוא "אכלה פגה", הוא לקח אותה לפני הזמן, לפני שהיתה בשלה להתחתן אתו. הוא פגע בגורל שלו, במזל שלו – בת שבע שייכת למזל שלו, אבל כשהוא לקח אותה לפני הזמן הוא פגע בעצם שלו (על האשה נאמר "זאת הפעם עצם מעצמי...").

החטא של האנושות הוא מרידה בבורא שלו, במי שמצוה אותו, ועל זה צריך לכפר. החטא של עם ישראל הוא שאין מספיק התקשרות למנהיג ללכת אחריו מתוך אמונה-אמון בו במאת האחוזים. החטא של המנהיג הוא הפגיעה במימוש היעוד שלו, זה החטא של דוד המלך. את כל החטאים האלה צריך לתקן. ביום כיפור – סיום ימי התשובה – הכל נתקן. ביום כפור מבקשים סליחה (על חטא העגל) מחילה (על חטא המלך-דוד) וכפרה (על חטא האכילה מעץ הדעת, על כל האנושות).

 

 



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] "אין מים אלא תורה" "אין מים אלא תשובה" = 1690 = הוי' פעמים א-דני.

[ג] ההפרש בין עז לשלום הוא עבודה זרה (ר"ת עז). כדי שיקוים "הוי' עז לעמו יתן הוי' יברך את עמו בשלום" עלינו לתקן, ולהפוך, את קליפת העבודה-זרה, לעבוד את השי"ת, "בלתי להוי' לבדו", עבודה תמה.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com