חיפוש בתוכן האתר

כינוס ילדים ראש חודש אלול תשע"ב הדפסה דוא

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א

כינוס ילדים - כפר חב"ד

ראש חודש אלול תשע"ב

 

חדש טוב! ניגנו "כתיבה וחתימה טובה", "אני לדודי".

הרב נעם, נתחיל עם פסוקים. עשינו ששה פסוקים, נעשה הפסקה – נשיר משהו – ואחר כך עוד ששה פסוקים. ניגנו "אלי אתה" (אדה"ז).

אלול – עת רצון לתשובה בשמחה

שמעו תקיעת שופר הבקר? כולם? [כן, ביחד]. למה תוקעים שופר בחדש אלול,  מישהו  יודע? [לעורר את הנשמות]. יפה מאד, לעורר את הנשמות למה? מה צריך לעשות? מה עושים כשמתעוררים? מה צריך לעשות בחדש אלול, לפני ראש השנה? [תשובה]. יפה, צריך להתעורר – "תתעורר תתעורר" – לעשות תשובה לה'. בעצם יש מצוה לעשות תשובה כל השנה, כל הזמן צריך לעשות תשובה, אז מה מיוחד בחדש אלול שתוקעים בשופר ומתעוררים לתשובה? מה מיוחד? [שהמלך בשדה]. נכון. מה זאת אומרת שהמלך בשדה? [שכולם יכולים לקבל אותו, אפילו הפשוטים]. באמת כל הזמן צריך לעשות תשובה, אבל בחדש אלול יש "עת רצון" מיוחד. יש אור מאד גדול שמאיר בחדש אלול שהוא עת רצון לעשות תשובה ושה' יקבל את התשובה שלנו, "המלך בשדה" אז הוא מקבל את התשובה – מישהו יודע מה מאיר בחדש אלול? איך קוראים לחדש אלול – חדש ה...? [הרחמים]. יפה מאד. זה חדש הרחמים. מישהו לחש לך? [כן]. יפה, "אמת למד פיך". איזה אור מאיר בחדש הרחמים? כמה מדות של רחמים יש לה'? יש לה' הרבה רחמים, בלי סוף, אבל כמה מדות רחמים? [13]. יפה מאד. כל שלש עשרה מדות הרחמים מאירות באור מאד גדול בחדש אלול, וההארה גם עוזרת שאנחנו נתעורר לעשות תשובה, וגם לכך שה' ישמח בתשובה שלנו ויקבל אותה. הוא מאד שמח בתשובה שלנו, מאיר לנו פנים שוחקות, וכולנו שמחים. איך עושים תשובה לפי הבעל שם טוב? צריך להיות עצוב כשעושים תשובה? [לא]. אז מה צריך? [להיות שמח]. צריכים לעשות תשובה בשמחה. באיזה יום באלול נולד הבעל שם טוב? [ח"י אלול]. הוא הסביר שנולדתי בח"י אלול כדי להחדיר חיות ושמחה בעבודת אלול, עבודת התשובה. זה מה שהבעל שם טוב ואדה"ז למדו אותנו, כי המלך בשדה – זמן מיוחד, עת רצון. לשם כך תוקעים בשופר.

שלשת קולות השופר – לעורר זכות שלשת האבות

כמה סוגים של קולות שונים יש בשופר? [שלשה]. איך קוראים להם? [שברים, תקיעה, תרועה]. מה הסדר? [תקיעה, שברים, תרועה]. כמה קולות יש בתקיעה? [אחד]. כמה קולות יש בשברים? [שלשה]. כמה קולות יש בתרועה, לפחות? אפשר לעשות הרבה-הרבה קולות בתרועה, אבל כמה צריך? [תשעה]. מה הקשר בין 3 ל-9? [3 כפול 3 שוה 9]. נכון, קוראים לזה שלש ברבוע. צריכים לפחות תשעה קולות קצרים של תרועה. למה עושים שלשה קולות כאלה, כנגד מי זה? כשאנחנו רוצים להתעורר בתשובה צריכים לעורר זכות, של מי? מה נותן כח לעשות תשובה? שרש הנשמה שלנו. מי השרש שלנו, שכדי לעורר אותו עושים שלשה קולות? יש לנו אבות, מי הם? [אברהם יצחק ויעקב]. אפילו המלה אב היא בגימטריא ג, ג אבות – ה-א היא אברהם וה-ב יצחק ויעקב. בתקיעת שופר מה היא ה-א? ה-א היא תקיעה וה-ב שברים ותרועה. למה שברים-תרועה יחד? המלה שברים כתובה בתורה? [לא]. תרועה כן כתוב? [כן]. אם לא כתוב שברים, למה בכלל עושים שברים? כי לחז"ל היה ספק אם מה שכתוב בתורה תרועה הכוונה לשלשה קולות או תשעה קולות, אז לתשעה קולות קראו תרועה ולשלשה קולות שברים, ואמרו שכדי לצאת ידי חובה צריך לעשות שניהם, אבל בעצם שניהם בתורה נקראים "תרועה". לכן ב, כי בתרועה של התורה שתי דעות – או מה שאנחנו קוראים שברים או מה שאנחנו קוראים תרועה. לכן כמו המלה אב, יש תקיעה (א, "אחד היה אברהם") ושברים-תרועה (ב, יצחק ויעקב). לפי זה, מה צריכים לחשוב כשעושים את התקיעה? שמעוררים – כדי לעזור לנו לעשות תשובה ושה' יקבל את התשובה – את זכות אברהם אבינו. כך כתוב בסידור, וגם אדה"ז מסביר כך בכוונות השופר. כשעושים תקיעה חושבים על זכות אברהם אבינו, כשעושים שברים על זכות יצחק אבינו וכשעושים תרועה על זכות יעקב אבינו.

התעוררות לתשובה בשלשת העמודים עליהם העולם עומד

על מה צריך לעשות תשובה בכלל? על איזה דברים? [על החטאים שלנו]. על החטאים, וגם צריך לקבל החלטה טובה להיות בסדר. איך אפשר לכוון לשלשה דברים שבהם אולי חטאנו וצריך להחליט לעשות טוב? מה הם שלשת העמודים עליהם העולם עומד? [תורה עבודה וגמילות חסדים]. אלה שלשה דברים שצריך לעשות כל יום. מהו עמוד העבודה היום? [תפלה]. אז יש תורה, עבודה וגמילות חסדים (צדקה). כנגד איזה אב עמוד התורה? אברהם, יצחק או יעקב? שלשת העמודים הם גם כנגד האבות, וגם אליהם צריך לכוון בתקיעה. [יעקב הוא תורה, "איש תם ישב אהלים"]. נכון, הוא תלמיד חכם, כל היום לומד תורה, בכיף, בשמחה. מי זה יצחק? כנגד מה משלשת העמודים? [עבודה]. מה זה אברהם אבינו? [גמילות חסדים]. הוא נותן צדקה כל הזמן. אז בסדר המשנה "על שלשה דברים העולם עומד" הסדר הוא מהסוף – תורה-יעקב, עבודה-יצחק וגמ"ח-אברהם. כשאני תוקע תקיעה אני מעורר את זכות אברהם, וגם עושה תשובה על צדקה – שלא נתתי מספיק צדקה – ומקבל לתת הרבה צדקה, וככל שמרחמים על הבריות גם ה' מרחם עלינו. כשעושים שברים, על מה צריך לעשות תשובה? [על העבודה]. ומהי העבודה היום? [עבודת ה', תפלה]. כשעושים שברים צריך לחשוב שאני רוצה להתפלל יותר טוב. עושים תשובה על תפלה, בשמחה. כשעושים תרועה מה צריך לחשוב? [תורה], על התורה, נכון.

תרועה – ע פנים לתורה

נאמר רמז מאד יפה: בתוך תרועה יש אותיות תורה? [כן]. ואיזה עוד אות יש? [ע]. איך ע קשורה לתורה? [איך מסתכלים על יהודי]. יפה מאד, שמתוך התורה מסתכלים טוב על יהודי, "טוב עין" – למדנו לפני חודשיים, בחדש תמוז. אתה יודע מה הגימטריא של ע? שבעים. מה יש שבעים בתורה? מישהו זוכר כמה פנים יש לתורה? "שבעים פנים לתורה". התרועה אומרת שצריכים ללמוד תורה, עם כל שבעים הפנים של התורה. גם צריך לדעת שאם אני חושב שפירוש התורה כך – הפירוש הוא לפי הפנים שלי. אבל אם יש יהודי שמפרש אחרת – יתכן שגם הוא צודק. בפרשת השבוע כתוב "צדק צדק תרדוף". היות שיש שבעים פנים, וכל אחד קשור לפנים מסוימים של התורה, יתכן שגם אני צודק בפירוש שלי וגם אתה. כך צריכים ללמוד תורה, שיש ע פנים בתורה, ועל כך חושבים בתרועה.

שברים – תפלה בלב נשבר

למה "שברים" שייך לעבודת התפלה? מה פירוש המלה? [שבר]. מה קשור שבר לעבודת התפלה, שכנגד יצחק? הכל צריך להיות בשמחה. אף על פי כן, לפני שעומדים להתפלל, מה צריך להיות בלב של יהודי לפני שהולך להתפלל? [קדושה]. מה צריך להיות בלב לפני שמתפללים? יש פסוק "לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה". הרבי הרש"ב אומר שאין כלי יותר שלם מאשר לב נשבר. כשיש לב נשבר אפשר גם להיות מאד שמח, אבל יש לב נשבר. מה ההרגשה של לב נשבר? שהכל אני צריך לבקש מה'. אין לי זכות לשום דבר, אני באמת לא בסדר, אבל ה' נותן לי הכל ולכן אני מאד שמח. צריך להתפלל מתוך לב נשבר, ולכן השברים הם כנגד התפלה.

תקיעה – תקיעת כף לתת צדקה

מה לגבי תקיעה? מה הקשר בין תקיעה לנתינת צדקה? למישהו יש רעיון? זה הכי קשה. ב"תרועה" כתוב תורה וקל להבין את "שברים", שבשביל להתפלל צריך לב נשבר, אבל מה הקשר של תקיעה לנתינת הרבה צדקה, עליה חוזרים בתשובה בתקיעה? מישהו זוכר את הפרק שאומרים לפני תקיעת שופר בר"ה? פרק מ"ז בתהלים, שמתחיל "כל העמים תקעו כף". מה הפירוש של תקיעת כף? הפרק מתחיל "תקעו", אבל לא כתוב תקעו בשופר, אלא "תקעו כף". מה הכוונה? [מחיאת כפים]. שיר עם מחיאת כפים... אבל מה הכוונה שאני אומר למישהו לתקוע כף? "כל העמים תקעו כף, הריעו לאלהים בקול רנה" – לפני "הריעו" יש "תקעו". כאשר שני אנשים תוקעים כף הכוונה שהם מתחייבים למשהו, עושים הסכם. כך צריך לתקוע כף על נתינת צדקה – שיהיה ברור, להתחייב. בבית כנסת בשבת אי אפשר לתת צדקה, אבל אפשר לנדור, להתחייב, לתקוע כף שנותנים הרבה כסף לצדקה. התקיעה היא קול פשוט, לא מתחלק בכלל – הכי פשוט שאני תוקע את עצמי לתת צדקה. לתקוע פירושו להחליט, שאני מחליט חזק מאד שאני נותן כמה שיותר צדקה השנה הזו. זו תקיעה – תקיעת כף, התחלה וסוף של כסף. הרבי אומר שחדש אלול הוא חדש מיוחד שצריך לתת הרבה צדקה, לתקוע את יתד הצדקה. צירוף הוי' של חדש אלול יוצא מס"ת "וצדקה תהיה לנו כי" – יש על כך שיחה של הרבי – וצריך לתקוע לתת הרבה צדקה.

עד כאן הרעיון הראשון. נעשה עוד ניגון ונשלים את הפסוקים. [למדנו היום שיר על "המלך בשדה" במנגינה של "ופרצת"] שרו את השיר, וניגנו "ופרצת", השלימו את הפסוקים. ניגנו "עד מתי".

קול אחד של תקיעה – גמילות חסדים

נשאל עוד משהו: אמרנו שהתקיעה היא קול אחד פשוט, השברים 3 קולות והתרועה 9 קולות. אם התרועה היא כנגד נתינת צדקה, לתקוע כף שנותנים הרבה צדקה, למה היא קול אחד פשוט, למה להתפלל מחולק לשלשה ולמה ללמוד תורה מחולק לתשעה (3 פעמים 3)? יש למישהו רעיון למה צדקה היא דבר אחד (כמו אברהם אבינו, "אחד היה אברהם"). מתוך איזה רגש בלב נותנים צדקה? כשאני רואה יהודי מסכן ונותן לו צדקה, מה הרגש שלי בלב? [שמחה]. ודאי שאני שמח לתת, אבל למה אני נותן לו? כי אני אוהב אותו. אוהב את היהודי מאד באהבת ישראל ורוצה לעשות לו טובה. אהבת יהודי היא משהו פשוט. אצל כל יהודי הפשיטות היא שאני אוהב יהודים ורוצה לעשות להם טובה, וזהו. דבר אחד בלבד, "אחד היה אברהם". צדקה היא פעולה פשוטה (העני פושט יד וגם הנותן פושט את ידו לתת לו, הכל בפשיטות), הדבר הכי פשוט שיהודי עושה הוא שעוזר למישהו – בא מהפשיטות של יהודי, שתמיד מוכן ורוצה לעזור. זה אברהם, גמילות החסד, התקיעה. דרך אגב, אחרי כל שלשת הקולות, איזה קול עושים בסוף? אחרי שעשיתי תקיעה-שברים-תרועה עושים עוד תקיעה. איך בא לידי ביטוי בתפלה כל יום? בברכה הראשונה של עמידה אומרים "אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב" – כנגד תקיעה, שברים, תרועה. זו כוונה טובה, כשאני אומר "אלהי אברהם" אני צריך לחשוב על צדקה – אלקות שמתגלה על ידי אברהם אבינו. כשאומרים "אלהי יצחק" זו תפלה, לב נשבר. כשאומרים "אלהי יעקב" זו תורה. אבל במי חותמים? מה אומרים בסוף? את כל השלשה? בסוף אומרים "ברוך אתה הוי' מגן אברהם", רק אברהם אבינו, כמו שה' אמר לו "בך חותמין". אברהם בסוף הוא כמו התקיעה בסוף, אחרי תקיעה-שברים-תרועה, כי העיקר הוא פשיטות היהודים לתת צדקה.

שלשה קולות של שברים – שבח-בקשה-הודיה בתפלה

למה התפלה מחולקת לשלשה? כתוב שבכל תפלה צריכים להיות שלשה חלקים – דבר ראשון, לשבח את ה', "שבח"; אחר כך כל אחד מבקש מה שהוא רוצה מה', "בקשה"; בסוף מודים, אומרים לה' תודה רבה. כתוב שבכל תפלה צריכה להיות שבח-בקשה-תודה. לכן התפלה היא "שברים", מחולקת לשלש.

תשעה קולות של תרועה – התכללות "אוריאן תליתאי"

מה לגבי התורה? גם על התורה כתוב שהיא "אוריאן תליתאי", מחולקת לשלשה, תורה-נביאים-כתובים, אז למה היא תשעה? צריכים לתלות בכל כתה את הציור איך שהתורה מתחלקת לשלשה, וכל חלק שוב לשלשה, וכן הלאה. יש תורה-נביאים-כתובים, אבל יש גם משולש של תורה שבכתב (תורה-נביאים-כתובים), תורה שבעל פה (משנה-גמרא-הלכה) ופנימיות התורה (זהר-אריז"ל-חסידות). התורה משולשת, אבל יש בה משהו שמתכלל תמיד יותר ויותר, ולכן מהשלש נעשה תשע.

רמז כל ההתבוננות במלה אלול

נסיים ברמז קל: כל מה שלמדנו היום רמוז במלה אלול. נחשב אלול במספר קטן – כמה שוה א? 1, ל במספר קטן? 3, ו – 6, ל – 3. כמה עולה יחד? [13]. אלול הוא 13, רמז מאד חשוב שבאלול מתגלות כל יג מדות הרחמים, ולכן הוא הזמן הכי טוב לעשות תשובה. אבל מה החלוקה? א-1, כנגד מי? כנגד קול אחד של תקיעה. אם יש קול אחד של תקיעה, שלשה של שברים ותשעה של תרועה – כמה עשינו יחד? [13]. כל הקולות שעושים הם בעצם 13. הכל רמוז בתוך המלה אלול, ה-א היא התקיעה, ה-ל הראשונה של אלול היא שלשת הקולות של השברים. אחר כך ול, 9 הקולות של התרועה. זה רמז מאד פשוט, שכל מה שאמרנו היום רמוז בתוך המלה אלול. צריך להתבונן באלול, שיש 1-3-9, תקיעה-שברים-תרועה, וכל מה שהסברנו – האבות ותורה-עבודה-גמילות חסדים, ולהתבונן למה גמ"ח הוא אחד פשוט, התפלה משולש והתורה משולש-משולש, שלש בתוך שלש. בתורה ההתכללות ממשיכה, לכן יש צדיקים שהאריכו בתרועה, כמו הרבי המהר"ש. היתה לו נשימה ארוכה, כמה קולות עשה? שבעים ושנים קולות – 8 פעמים 9, עשה את התשע שמונה פעמים. אם היה עושה עוד פעם אחת, כבר היה 81 – 3 בחזקת 4, 3 כפול 3 כפול 3 כפול 3. בכל אופן, שה' יעזור לנו לעשות תשובה עם התעוררות השופר ולעורר בתוך עצמנו את אברהם אבינו, יצחק אבינו ויעקב אבינו. כל האבות הם בתוך הלב שלנו. ונקבל על עצמנו תשובה לגבי שלשת הדברים עליהם העולם עומד – תורה, תפלה וצדקה – וכך נזכה לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

ניגנו שוב "כתיבה וחתימה טובה".

 

השלמות (אחרי השיעור):

תקיעה-שברים-תרועה כנגד חג"ת וכנגד חב"ד

א. כמו שהתקיעה-שברים-תרועה הם כנגד חג"ת, האבות, שרש האבות הוא חב"ד – "אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב". על תרועה כתוב בפירוש "אשרי העם יודעי תרועה", בחינת דעת. הייתי יכול לחשוב שגם התקיעה היא דעת, כמו שכתוב בתניא פ"ג על תקיעת המחשבה, אבל אם רוצים לפרש את התקיעה כפשיטות וכלל לפני הפרטים נאמר שהיא יסוד אבא, שהוא גם בחינה של דעת. יסוד אבא ארוך ו'תקוע' בכל עולם האצילות ("נקודה דנעיץ"), עד יסוד ז"א ומשם מאיר למלכות. לגבי תקיעה בחכמה, כתוב בפירוש בגמרא שתקיעת שופר היא "חכמה ולא מלאכה". שברים מתאים כמובן לבינה, כי השבירה היא משם סג ששייך לבינה. השבירה בפועל התחילה מהדעת – הספירה הראשונה שנשברה בפועל (המלך בלע בן בעור). אפשר לומר שאם יש "לב נשבר" – "בינה לבא" – חוסך את שבירת הכלים. אפשר להסביר כך את הסוד של "אין כלי שלם כלב נשבר" – אם יש בשרש לב נשבר, בעבודת התפלה של אמא, ממילא אין כלי יותר שלם וכל כלי המדות נשארים שלמים, לא נשברו. אם אין לב נשבר באמא מתחילה שבירה בפועל מהדעת. גם העובדה שהמלה "שברים" היא תוספת של חכמים, לא מופיעה בתורה, שייכת ל"תורת אמך" של בינה (החכמה והדעת, תקיעה ותרועה, הן מלים מהתורה שבכתב כנ"ל, "מוסר אביך"). אמא גם יושבת על המשבר, לידה. תרועה-דעת קשור גם לחבור ואחדות בין הנשמות, רעות. רציתי לומר לילדים שחדש אלול הוא חדש של חבור הדוק בין רעים. קודם כל להרבות רעים, מ-3 להגיע ל-9, להגיע להתכללות – שיהיו הרבה רעים וחבור ביניהם. "אשרי העם יודעי תרועה". בעשרת המבצעים של הרבי הדעת היא אחדות ישראל.

חזקות 3 והקשר ל-13

ב. עיקר הווארט היה שהכל משולש: גם 1 הוא משולש, 3 בחזקת 0 (כל מספר בחזקת 0 הוא 1). כלומר, יש כאן שלש חזקות של 3 – 0, 1, 2. הווארט לשיעור חשבון (שייך לכתה הגבוהה בת"ת וגם לירושלים) הוא הקשר הידוע בין 3 ל-13. כל 3 חזקות רצופות של 3 יוצאות כפולה של 13 – קשר עצמי בין 3 ל-13. 1, 3, 9 = 13. 3, 9, 27 = 39 = 3 פעמים 13. 9, 27, 81 = 117 = 9 פעמים 13. כל שלישיה של חזקות 3 היא כך וכך פעמים 13 לפי הסדרה הפשוטה של חזקות 3. מכך גם נגזר, לדוגמה, שאם אני לוקח 1, 3, 9 – כל אחד ברבוע – אקבל 91, 7 פעמים 13. אם אעשה כל אחד במשולש אקבל 52, 4 פעמים 13. כלומר, כל 3 חזקות 3 רצופות, אם כל המשחקים שאעשה אתם, הם כפולות 13.

ההתחלה 1, 3, 9 היא הנוסחא של "מספר ברית" של 3 – 3 ברבוע פלוס 3 פלוס 1 – ומספר הברית העצמי ביותר הוא 13. אם הייתי רוצה לעשות נוסחא על דרך שלש חזקות שלש במספרים אחרים, הייתי צריך מספר איברים כמו המספר הראשון (למשל: 2 בחזקת 0 ועוד 2 בחזקת 1 נותן 3 – קשר בין 2 ל-3; 4 בחזקת 0 ועוד 4 בחזקת 1 ועוד 4 בחזקת 2 ועוד 4 בחזקת 3 – קשר בין 4 ל-85, ועל דרך זה ב-5 נקבל 781 וכו'). היחוד בהגיון הזה הוא הקשר בין 3 ל-13 – מיוחד יותר מכל מספרי הברית (כי מספר ברית הוא 3 איברים, אבל לאו דווקא של המספר 3, אז לא נבנית סדרה עם אותו הגיון). הקשר בין 3 ל-13 ודאי בא לידי ביטוי בכל מיני סודות של יג מדות הרחמים. לדוגמה, יג מדות הרחמים מתחילות עם שלשה שמות – "הוי' הוי' אל".

ג. היות שיוצאים מ-3 יש לציין תופעה יפה שכל מלה – תקיעה (585 = 3 פעמים 195), שברים (552 = 3 פעמים 184), תרועה (681 = 3 פעמים 227) – היא כפולת 3, ושלשת המלים יחד (1818 = 3 פעמים 606 = 9 פעמים 202) הן כפולה של 9 (3 ברבוע).

ד. את זה שהעיקר תקיעה רואים בכך שאומרים "בעל תוקע" ולא "בעל מריע" או "בעל שובר", ולא אומרים 'תרועת שופר' או 'שבירת שופר' אלא דווקא "תקיעת שופר".

שלש פעמים ארבעים יום כנגד חסד-דין-רחמים (תקיעה-שברים-תרועה)

ה. אמרנו שימי אלול הם ימי רחמים. הענין של קול השופר מתחיל ממתן תורה. ממתן תורה יש שלש תקופות של ארבעים יום שהן בעצמן כנגד חסד-דין-רחמים. באדר"ח אלול מתחילים ארבעים ימי הרחמים, לכן נקרא "חדש הרחמים". היות שזה זמן של רחמים יש עת רצון שהתשובה מתקבלת, ועל כך אדמו"ר הזקן המשיל את המשל של המלך השדה. ארבעים הימים הקודמים הם ימי דין. לפי רש"י הם "ימי כעס", ולפי הספירות סדר של חד"ר – חסד-דין-רחמים ("הביאני המלך חדריו" החל ממתן תורה). בתחלת ימי הדין קרתה שבירת הלוחות – רמז מובהק ל"שברים". לפי זה, כל 120 ימי הקיץ, עד יום כפור, הם ימי תקיעת שופר. יש דורשים רק מאב ש"אריה שאג מי לא ירא" – "אריה" הוא המזל של אב ור"ת אלול-ר"ה-יו"כ-הו"ר – אבל בעצם השופר הוא של מתן תורה. לפי זה, כמה שאמרנו שהפשיטות היא התקיעה, אבל ימי הרחמים הם התרועה דווקא – בחינת יעקב, בחיר האבות, עמוד התורה. לכן אומרים שימי אלול הם חדש של עיר מקלט בלימוד תורה (אם כי יש את כל הרמזים בר"ת אלול כידוע מהרבי לתורה-תפלה-גמ"ח).

ו. יש עוד מנהג שהתחלנו היום של 3 ו-9: אמירת פרקי התהלים שהבעל שם טוב קבל מרבו אחיה השילוני – יש 150 פרקי תהלים, מתחלק ב-3, ואומרים 3 פרקים ביום עד יו"כ, וביו"כ אומרים ד"פ 9 פרקים.

ז. יש גם תרגיל חשבוני מפורסם בעולם: כמה מספרים צריך כדי לקבל – על ידי שתי הפעולות של חיבור וחיסור – את כל המספרים מ-1 עד 40? התשובה היא 1, 3, 9, 27 – ארבע החזקות הראשונות של 3. 3 הראשונות נותנות 13 ו-4 הראשונות הן סוד של 40 במתמטיקה – שאפשר לקבל כל מספר מ-1 עד 40 על ידי לא יותר מהשימוש פעם אחת במספר אחד על ידי שתי פעולות של חיבור וחיסור. כל מספר אפשר לקבל על ידי חיבור של חזקות של 2. על ידי חזקות 3 – שהמרחקים יותר גדולים ביניהם – אפשר לקבל עם תוספת של חיסור.

שלשה סוגי מספר

ח. עוד משהו פשוט בחשבון: למלה שברים יש משמעות גם בחשבון. אם נאמר ששברים באמת שייך לשברים, מה הם תקיעה ותרועה? נאמר שביחס לשברים תקיעה היא המספרים הטהורים, השלמים (עד עכשיו היה אחד פשוט, אבל ביחס לשברים – מספר שלם). מה תהיה תרועה, שכבר שברים של שברים? צריך לומר שאלה המספרים האלגבריים והטרנסטנדטליים, כמו שרש 2, פאי ואי, שאין סוף יותר גדולים. ככה תקיעה-שברים-תרועה הם שלשה סוגי מספרים. כשלומדים את תורת המספרים הטהורה צריכים רק מספרים שלמים – מתמטיקה דיסקרטית. מתוך הטהורים מגיעים לשברים, אך הקלקלוס שייך לתרועה. תרועה גם לשון שבירה וגם לשון רעות – רצף מלא. גם בשברים אי אפשר לומר שיש מקום בקו בלי שבר, אבל תיאורטית המספרים מהסוג השלישי ממלאים גם את הרווח – שלא קיים – בין השברים, בצפיפות הרבה יותר גדולה.

ט. ווארט: תמיד השבוע הראשון של אלול הוא פרשת שופטים והמצוה של מינוי שופטים היא בעצם חזרה של מה שכתוב בתחלת משנה תורה, שמשה רבינו נצטוה למנות שופטים. למדנו לפני כמה שבועות שמשה חפש "חכמים נבונים וידועים" והוא מצא "חכמים וידועים" אבל לא מצא נבונים ("'נבונים' לא אשתכחו") כי אף אחד לא יודע לעשות שברים לפי מנהג חב"ד...

י. עיקר הווארט המופשט היה שתפלה לוקחת את הפשיטות של החסד ("אחד היה אברהם") ומחלקת אותה ל-3, ואחר כך התורה לוקחת את המשולש של התפלה ועושה בו התכללות (עיקר חידוש התורה התכללות "מיניה וביה"). לא הדגשתי מספיק, אבל צריך לעשות את הפלקט של "אוריאן תליתאי" בכל כתה – גם כאן וגם בירושלים.

יא. "אין אמת אלא תורה". אמת במספר קטן = 9 (וכן ברית וכו'), וכל כפולה של 9 נשאר 9 במ"ק, היינו כמדת האמת הבלתי משתנה לעולם. כך התורה היא אמת ולא תהא מוחלפת. זה קשר מובהק בין התורה למספר 9.

יב. "כל העמים תקעו כף" = 891 = 11 פעמים 81, 3 בחזקת 4. יש כאן 13 אותיות, קשר בין 3 ל-13.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com