חיפוש בתוכן האתר

שבע ברכות דן ואליאן שי' גבריאלוב - מוצאי ט"ו מנחם-אב ע"ז – רחובות הדפסה דוא

בע"ה

מוצאי ט"ו מנחם-אב ע"ז – רחובות

שבע ברכות דן ואליאן שי' גבריאלוב

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. בריאת עולם בשתי חכמות

"עולם חסד יבנה"

לחיים לחיים. נאמר כמה מלים לכבוד החתן והכלה, על השמות שלהם, שיחוד השמות מראה על השרש המשותף שלהם, משם מקור הברכה לכל הילדים שיהיו, לכל השפע בבני חיי ומזוני רויחי שיהיה לזוג. לחתן קוראים דן ולכלה אליאן. אם נחשב את הגימטריא שלהם, דן בגימטריא 54 ו-אליאן 92, יחד 146 – זה המספר שלהם. צריך להתבונן מה המספר הזה אומר ואיך הוא רומז ליחוד שלכם. המלה הכי פשוטה במספר 146 היא עולם.

אתם הולכים לבנות כעת עולם חדש לגמרי. כל אחד מכם היה נמצא באיזה עולם לפני שנישאתם, וכאשר מתחתנים, בונים בית בישראל, בונים עולם חדש. אחר כך כל ילד שנולד הוא גם עולם, אבל אתם יחד – החתן והכלה, האיש והאשה, שכאשר "זכו, שכינה ביניהם" – עולם חדש.

כתוב "עולם חסד יבנה", כדי שהעולם שנבנה יהיה בנין עדי עד צריך לבנות אותו על חסד – חסד ואהבה בין החתן והכלה, והקדשת הבית לחסד, להכנסת אורחים ובכלל להשפיע. פעם אחת הרבי אמר שיהודי הוא בעצם משפיע – זה הביטוי – להיות יהודי פירושו של דבר להיות כל הזמן איש חסד ("איש יהודי" ו"איש חסד" משלימים ל-זך ברבוע וכו'), הכל כדי לעשות חסד. "עולם [העולם שלכם] חסד יבנה".

חכמת החתן וחכמת הכלה

היות שיש פה שני שמות, של החתן ושל הכלה, מה הממוצע ביניהם? 146 לחלק ל-2 עולה חכמה. זה רמז שכתוב בספרי הקבלה, שכל עולם כולל שתי חכמות, חכמה-חכמה. יש פסוק שאומר "כֻלם בחכמה עשית" ודורשים "ב-חכמה", שתי בחינות של חכמה. בשביל לבנות עולם צריך שתי חכמות, "חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה". מה הן שתי החכמות שצריך בשביל לבנות את העולם החדש שלכם?

קודם כל צריך לחבר בין החכמה של החתן והחכמה של הכלה. לכל אחד יש חכמה – חכמת החיים וגם חכמת התורה, חידושי התורה שלו. כתוב שכנגד כל אחת ממדות הלב, חסד-גבורה-תפארת-נצח-הוד-יסוד-מלכות, יש מתנה שמקבלים בשבע ברכות. כשהכלה מקיפה את החתן שבע הקפות מכוונים בכל הקפה לתת לזוג מתנה מהשמים. כתוב שמתנת החסד, ההקפה הראשונה, היא החכמה. בסדר הספירות החכמה עומדת למעלה מהחסד, אבל בחסד מקבלים מתנה והיא מתנת החכמה. גם המספר שלהם סמוך – חסד 72 ו-חכמה 73, תוספת הכולל על החסד נותנת חכמה (ביחד הם משלימים למספר ההשראה של ט, ט ברבוע ועד ח ברבוע, ט-וב – "מצא אשה מצא טוב"). שוב, יש את החכמה של החתן ויש את החכמה של הכלה.

"חכמת אלהים" ו"חכמת שלמה"

אבל מה הן בכלל שתי חכמות? יש מושג בקבלה חכמה עילאה וחכמה תתאה, ובלשון התנ"ך "חכמת שלמה" (חכמה תתאה) ו"חכמת אלהים" (חכמה עילאה). שני הביטויים נאמרו אצל שלמה המלך. פעם אחת כתוב "חכמת שלמה", שה' חנן אותו בחכמה שהיה חכם מכל האדם, ושם הכוונה לחכמת הטבע, גם טבע העולם הפיזיקלי וגם טבע נפש האדם. הוא מאד חכם, מכיר את כל חוקי הטבע, איך הם עובדים, וגם את חוקי הטבע של האדם, הפסיכולוגיה של האדם, חכמת הלב. כל זה נכלל ב"חכמת שלמה".

אבל בתחלת המלכות שלו, כשהיה שלמה רק בן 12 הוא מלך ואז הוא דן משפט מפורסם, וכולם התפעלו ממנו שיש בקרבו "חכמת אלהים לעשות משפט". מהו משפט? שיקול דעת, לשקול נכון איך לקבל החלטה נכונה בחיים. מי שזוכר את הסיפור שם, הוא רצה לחתוך (כך העמיד פנים בפני שתי הנשים) ובסוף הוא אמר שלא לחתוך ח"ו, כי כל הילד הזה שייך לאמא הזאת ולא לשניה. עצם הרעיון שצריך לחתוך קשור ל"חכמת אלהים", צריך לדעת איך לקבל החלטה נכונה – לחתוך – וזו "חכמת אלהים" (שם אלקים הוא שם הדין, הכח האלוקי ש"חותך").

"חכמת אלהים" היא חכמה עילאה שהיא חכמת התורה. התורה חותכת כל הזמן, אומרת מה מותר ומה אסור, מה צריך לעשות ומה לא צריך לעשות. חכמת הטבע לא אומרת בכלל, אפשר להיות מאד חכם אבל הכל בסדר – היא רק אומרת איך דברים עובדים, איך המכונה עובדת וגם איך הנפש עובדת, אבל לא אומרת מה טוב ומה לא טוב. לכן חכמה תתאה נקראת "חכמת שלמה", על שמו כאדם, לדעת את טבעי כולם, אבל "חכמת אלהים לעשות משפט" היא כבר חכמת התורה, חכמה עילאה.

אז בעצם כל אחד, גם החתן וגם הכלה, צריך את שתי החכמות. בשביל מה התקרבנו לתורה? בשביל לקבל החלטות נכונות, לחתוך נכון דברים בחיים, זו "חכמת אלהים". צריך גם חכמה תתאה, צריך להכיר את הנפש, להתחשב בנפש – תמיד להתחשב בשני, לעשות איתו חסד – וצריך להכיר גם את חוקי הטבע בכלל. דברנו קודם על העולם, כל אדם הוא עולם קטן, וכל העולם כולו – העולם הגדול – הוא אדם גדול. הכל תלוי זה בזה, ושניהם יחד בגדר חכמה תתאה, "חכמת שלמה". אם כן, המספר שלכם הוא החיבור של שתי החכמות. עולם הוא פעמיים חכמה, וזהו בעצם הערך הממוצע שלכם (כאשר ה"כנף" לכאן ולכאן הוא 19 – חכמה מינוס 19 עולה דן וחכמה פלוס 19 עולה אליאן. 19 היינו חכמה במספר קטן) – יש פה שתי חכמות.

ב. "הוי' נסי"

נאמר עוד משהו ששוה המספר הזה: התורה מספרת בסוף פרשת בשלח על מלחמת עמלק. אחרי שיהושע בן נון – שנשלח על ידי משה להלחם בעמלק – מנצח אותם (הוא לא מנצח אותם טוטאלית אלא רק מחליש אותם, כפי שצוה ה' והוא עשה בדיוק לפי הציווי) משה בנה מזבח ובו כתוב "ויקרא שמו הוי' נסי". הפסוק הבא הוא הפסוק החותם את כל פרשת בשלח, "ויאמר כי יד על כס יה מלחמה להוי' בעמלק מדר דר". מן השמים המלחמה נמשכת לכל דור – היה אפשר לסיים את המלחמה אז, לנצח אותם לגמרי, אבל ה' צוה רק להחליש אותם והמלחמה נמשכת לדורות, כך רצון ה'. קודם, לפני הפסוק המסיים, כתוב "ויבן משה מזבח ויקרא שמו הוי' נסי".

מה כל זה נוגע לכם? הביטוי הזה, שהוא ביטוי מאד מיוחד, "הוי' נסי", הוא הגימטריא שלכם, 146. יש שלשה פירושים ל"הוי' נסי". הפירוש שרש"י מביא, "פשוטו של מקרא" ל"בן חמש למקרא", שמשה קרא למזבח על שם כך שה' עשה לנו נסים והוא בעצם הנס שלנו. שוב, הביטוי המיוחד "הוי' נסי" שוה לשמות שלכם.

הרמת נס הנישואין

כשחִשבתי קודם את השמות שלכם חשבתי שהכי מתאים לכם מכל הדברים במספר הזה הוא הביטוי "הוי' נסי" – נסי גם לשון נישואין. קודם, כשאדם עוד לא התחתן, רווק או רווקה, הוא נמצא בדרגת הטבע. הטבע הראשוני הזה הוא עולם התהו בקבלה. כשהוא מתחתן, והוא ממש עובר עולם, מעולם התהו נכנס לעולם התיקון, עולם אחר לגמרי, הוא מרים נס.

בעל הטורים אוהב להביא מסורה על התנ"ך, כמה פעמים המלה כתובה בתנ"ך, ועל הפסוק "הוי' נסי" הוא אומר שהמלה "נסי" מופיעה רק פעמיים בתנ"ך – בפסוק "הוי' נסי" ובפסוק "ואל עמים ארים נסי", שאני מרים את הנס שלי לעמים. כך הוא מביא, שיש פעמיים בתנ"ך "נסי". הוא לומד משם שכמו ששם "נסי" היינו דגל שמרימים כך ב"ויקרא שמו הוי' נסי" הכוונה לא רק שה' הוא נס שלמעלה מהטבע אלא שה' הוא הדגל שלי בחיים. בחיים שלי אני הולך עם הדגל שהוא הקב"ה – "הוי' נסי", כך הוא לומד מההשואה לפסוק השני בו כתוב "נסי".

נצחון עמלק בכח "הוי' נסי"

אמרנו שיש כמה פירושים ל"ויבן משה מזבח ויקרא שמו הוי' נסי". יש את פירוש רש"י, על פי התרגום, כנ"ל. יש בחז"ל (לא רק המפרשים הראשונים) מי שאומר שצריך לקרוא "ויקרא שמו הוי'", שה' קרא את שמו של המזבח – "נסי". כלומר, ה' עצמו נותן למזבח את השם "נסי", הנס שלי.

ה' נשבע "מלחמה להוי' בעמלק מדר דר", וקודם היה כתוב "מחה אמחה" – ה' אומר שהוא ימחה, במקום אחר כתוב "תמחה" אבל כאן כתוב "אמחה" – מצד שני משה ויהושע עושים זאת. יש כאן שיתוף פעולה מאד חשוב בין הקב"ה ועם ישראל, ובמיוחד בראשות המנהיג של עם ישראל. החילים שיצאו להלחם בעמלק היו נבחרת של "אנשי משה" – לא היו הרבה לוחמים, אלא נבחרת. משה אומר ליהושע "בחר לנו אנשים" – אנשים שלי, וגם שלך, אתה מייצג אותי. בכלל חסידים, החתן והכלה שלנו פה, אמורים להיות "אנשי משה". ל"אנשי משה" יש את התפקיד המיוחד להלחם מלחמה זו, "מלחמה להוי' בעמלק".

מהו בכלל עמלק? הבעל שם טוב אומר שעמלק בגימטריא ספק. יש כל מיני ספקות, ספקות באמונה, וגם כאשר צריך לקבל החלטה בחיים (כנ"ל) אני בתחלה מסופק, כן או לא. הספק הוא עמלק וצריך להתגבר ולהלחם בו. כמו שאמרנו שהגימטריא שלכם היא "עולם" ו"הוי' נסי" – שתי מלים, עם ממוצע חכמה – אם נחתוך את עמלק (ספק) לחצי נקבל 120, נסי. יש שתי בחינות של "נסי", הרמוזות בפעמיים "נסי" בתנ"ך כנ"ל. וכן כאן יש שני פירושים ל"הוי' נסי", ה"נסי" שה' אומר, לפי מאמר חז"ל, וה"נסי" שאומר משה רבינו בעד עם ישראל (כפירש"י). עם שני ה"נסי" האלה לוחמים ומנצחים את קליפת עמלק, הספק הקיומי.

תפלת מתמדת לתודעת "הוי' נסי"

יש פירוש שלישי של כמה מהראשונים ל"ויקרא שמו הוי' נסי": משה רבינו בנה מזבח, אבל לא קרא למזבח שם אלא קרא לה' בתפלה "הוי' נסי". בונים מזבח כדי לעבוד את ה', ועיקר העבודה הוא התפלה שבלב – גם אם יש קרבן, עיקר העבודה היא בלב. תוך כדי שהוא בונה מזבח הוא מתפלל לה', ו"ויקרא שמו" הוא כמו ויקרא אל שמו של הקב"ה – קרא לה', תוך כדי תודתו בבנית המזבח, ואמר לו אתה "הוי' נסי".

לפי הפירוש הפשוט של רש"י יש כאן תזכורת – אני מסתכל במזבח ונזכר שה' עשה לי נס. לפי הפירוש השלישי אין כאן תזכורת אלא הבעת תפלה מתמדת. יש ביטוי בחסידות, יש לנו אפילו ספר שלם על זה, שאדם צריך להתפלל כל הזמן – "הלואי ויתפלל אדם כל היום כולו". והנה, יש לנו דוגמה של תפלה מתמדת של משה רבינו, הנשמה הכללית של כל עם ישראל, שמתפלל לה' – ה', אתה הנס שלי. איזו תפלה יש כאן? כל הזמן ה', כל רגע בחיים, אתה הנס שלי, התפלה היא שכל הזמן תהיה לי תודעה זו של "הוי' נסי".

ברכת פירושי "הוי' נסי"

אמרנו שבעל הטורים משוה לפעם השניה שכתוב נסי, "ארים נסי" – היות שאתה הנס שלי, אתה גם הדגל שלי בחיים, אני הולך אתך בחיים. כל הפירושים האלה הם קשת מאד יפה של גוונים, של פירושים שונים וגם משלימים לביטוי "הוי' נסי" ששוה לשמות שלכם.

חשבתי שזו הברכה הכי טובה שאפשר לברך את החתן והכלה, שאצלכם יתקיימו כל פירושי "הוי' נסי", החל מהפירוש הכי פשוט שזה שהתחתנתי אתמול בלילה זה נס, ומי שעשה את הנס הוא הקב"ה. החתן חושב – יש לי כלה שהיא נס של ה', וגם הכלה חושבת – יש לי חתן שהוא נס של הקב"ה. זה היסוד של החיים, שכל אחד, החתן והכלה, כל החיים, עד חיים נצחיים, מרגישים שה' הוא נסי – והנס מתחיל מהקשר בין בני הזוג. ככה בונים את העולם החדש, עולם התיקון, עם החכמה הכפולה של כל אחד ואחד.

לחיים לחיים, שיהיו חיים מאושרים, שיהיה המשך של חמשה עשר באב במשך כל החיים, שלא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב. שנשמע מכם בשורות טובות, עם הרבה נסים גלויים.

גילוי ה"הוא" האמתי

עד שאוכלים את העוגה נאמר עוד ווארט:

אחד מפירושי החסידות החשובים על התורה הוא "פנים יפות" (מבעל "המקנה", בעל "ההפלאה", מגדולי תלמידי המגיד). הוא אומר רמז מאד יפה, שאם לוקחים את המלה "נסי" ומחשבים כל אות לפי הסדר במספר קטן – נ היא ה, ס היא ו ו-י היא א – מקבלים את המלה הוא. מה זה אומר כאן בענין? הפסוק הבא הוא "כי יד על כס יה [מלחמה להוי' בעמלק מדר דר]". מיוחד בפסוק שכתוב "כס" בלי א (כסא) ושם "יה" בלי וה (י-ה-ו-ה), ועל כך אומרים חז"ל "אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק".

איך ממלאים את שם ה' ואיך ממלאים את כסא ה'? הכסא של ה' הוא המלכות שלו, אומר שה' הוא המלך ושכולנו, כל עם ישראל, מקבלים את הסמכות של ה', הסמכות של תורת ה'. צריך שהכסא יהיה שלם והשם של הקב"ה, עצם גילוי האלקות שלו, יהיה שלם, וחסרות אותיות הוא. התודעה של "הוי' נסי" – התודעה שלכם כל החיים – מגלה את ה"הוא" האמתי, הנסתר האמתי. "הוא" לשון נסתר, ה' הוא נסתר, והנסתר האמתי הוא שלש האותיות שמשלימות את כל מה שחסר בעולם. כל מה שחסר בעולם הוא שתי האותיות האחרונות של שם הוי' והאות האחרונה של הכסא, ביחד "הוא", שרמוז בתוך המלה "נסי". ווארט מאד יפה של בעל הפנים יפות.

אז גם נברך שתהיו קשורים ל"הוא" האמתי. יש פסוק "ועבד הלוי הוא", הלוי הוא זה ששר בבית המקדש, הוא מרים את הקול – קול שירה וזמרה, שתהיה הרבה שירה בבית, הרבה לנגן ולשיר – וכאשר הלוי שר ועובד הוא מגיע בעבודתו ל"הוא", "ועבד הלוי הוא". עם ה"הוא" הזה הוא מנצח, גם על התזמורת וגם את עמלק, ומחזיר את העטרה ליושנה – ה-וה לשם הוי' וה-א לכסא. בפסוק "הוי' נסי" השם הוא מלא ושלם. שוב, שילווה אתכם כל החיים "הוי' נסי".

[הלכו להביא יין, צריך להגיד עוד משהו.] יש אבטיח, אבטיח זה בטוח – בטוח שיהיה שהכל יהיה בסדר, שהיין יגיע.

נגנו "אתה תקום".

"כתיבה וחתימה טובה"

מהיום, חמשה עשר באב, יום החתונה, מתחילה השנה החדשה. לכן יש מנהג שמיום החתונה שלכם מתחילים לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה" לכל עם ישראל. יש משהו ביום הזה, ש"לא היו יומים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכפורים", שהוא המקדם את ראש השנה וכל השנה החדשה הבאה עלינו לטובה ולברכה. ידוע שבחב"ד במיוחד נוהגים לחפש ר"ת – ת'הא ש'נת ע"ח. בעצם, במחשבה שנת תשע"ח מתחילה ביום החתונה שלכם, בפועל השנה החדשה תתחיל בעוד ארבעים וחמשה ימים, כמנין מה, אבל במחשבה וגם בדבור, באיחול כתיבה וחתימה טובה, השנה החדשה מתחילה כבר מהיום. כעת שרנו פסוק מתהלים, "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד", אז ניתן רמז ראשון לשנה החדשה, ת'הא ש'נת ע'ת ח'ננה – יש במלה "לחננה" ל, אבל היא רק אות שימוש ונשמיט אותה לצרכנו. זה הזמן, ע"ח, ת'הא ש'נת ע'ת ח'ננה, "כי בא מועד", ביום שאתם התחתנתם כבר יש סימן שבא הזמן לגאולה האמתית והשלמה על ידי משיח צדקנו.

נגנו "כתיבה וחתימה טובה".

הרמז שהשנה החדשה באמת מתחילה מחמשה עשר באב הוא ש"חמשה עשר באב" שוה "כתיבה וחתימה טובה", מתחיל מהיום, יום החתונה שלכם.

 

 



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com