חיפוש בתוכן האתר

ברית צוריה שי' פרל - ט"ז שבט ע"ז – כפ"ח הדפסה דוא

בע"ה

ט"ז שבט ע"ז – כפ"ח

ברית צוריה שי' פרל

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

"צור עולמים" – חבור העולם הזה והעולם הבא

לחיים לחיים, מזל טוב! יהודה אמר שהפסוק שממנו באה ההשראה של השם צוריה הוא "בטחו בהוי' עדי עד כי ביה הוי' צור עולמים" – יש בו "צור" ויש בו "יה". מהפסוק הזה חז"ל דורשים ש"ב-י נברא העולם הבא, ב-ה נברא העולם הזה", "ביה הוי' צור עולמים", ה' צייר שני עולמים.

כתוב שבתוך כל יהודי יש שתי יצירות, "וייצר הוי' אלהים את האדם עפר מן האדמה" – "וייצר" בשתי יודין, שתי יצירות, יצירה לעולם הזה ויצירה לעולם הבא. לכל יהודי יש שתי יצירות, יש לו את הנשמה הקדושה, הפנימית, שהיא "חלק אלוה ממעל ממש", ויש לו את הגוף, הנפש הטבעית, שהיא העולם הזה. עיקר עבודת ה' בעולם הזה היא לחבר את שני העולמות, "צור עולמים" (צור הוא גם לשון קשר), שיש לו בתוך ה'אני' שלו.

נאמר מאמר מוסגר: שאם כותבים צֻריה חסר, כמו בתנ"ך ("בני צרֻיה"), זה אותיות יצהר – עליו יש פרצוף שלם של רמזים, כל הגימטריאות כבר שם. יצהר הוא שמן זית, שייך ל"ארץ זית שמן", חמשה עשר בשבט (השבת שלום זכר, עד שתעבור עליו שבת אחת, כדלקמן). יצהר עולה ה פעמים אין. כתוב "אין מזל לישראל" ויש לנשמה חמש מדרגות, נרנח"י, וכל אחת מהן מקבלת מהאין האלקי. בזכות ה"אין מזל לישראל" הוא יכול לחבר את שני העולמות שבו.

למדנו כעת, ב-י' שבט, במאמר "באתי לגני" (אות ז, האות של השנה) שנקודת הבטול – ה-י שבאחורי האות ד – היא בחינת "כי כל בשמים ובארץ", בחינת הצדיק "דאחיד בשמיא ובארעא". כל צדיק, "ועמך כֻלם צדיקים", יכול לחבר את השמים והארץ יחד. זהו בעצם, לכאורה, הענין העצמי של צוריה – שיש לו כח, צור הוא כח, של "צדיק יסוד עולם", לחבר את הפנימיות, הנשמה, השמים שלו, שנברא ב-י, עם הגוף, הגשמיות של עולם הזה שלו, שנברא ב-ה. לשם כך ה' ברא אותנו, שם אותנו בעולם הזה, "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים". בשביל זה צריך להיות צור, צוריה. זו המשמעות של השם.

אור-צור – אור העצם וכח העצם

ידוע שאצל הראשונים לכל אות יש בן זוג לפי הציור של האות – שייך לצור, לשון צורה. לכל אות יש ציור וכשמתבוננים בצורה מזהים את הזוג. והנה, הזוג הראשון באלף בית הוא א שדומה ל-צ. על הזוג הזה כתוב שה-א היא "אלופו של עולם" וה-צ "צדיקו של עולם", כפי שקוראים לה' בחז"ל. אנחנו, עם ישראל, "ועמך כֻלם צדיקים", וה' הוא "צדיקו של עולם". מתחבר עם האלף, "אלופו של עולם", כנראה שגם אנחנו כולנו אלופים.

בכל אופן, על ידי חילוף האותיות בין ה-א ל-צ רואים ש-צור – לשון כח, "כח העצם" בלשון החסידות – קשור ל-אור, אור העצם. בחסידות זהו חבור מאד חשוב, בין אור העצם לכח העצם. איך אני יודע שיש אור בתוך הצור? האור בתוך הצור הוא בסוד "העלם שאינו במציאות", אבל על ידי הכאה בצור החלמיש – כשמכים בכח של צור, כמו אדם הראשון במוצאי שבת (יום ראשון השני של מעשה בראשית) – מוציאה ממנו אש. האש חבויה בתוך הצור, רק שהיא שם בהעלם שאינו במציאות. אבל עם כח של צור מוציאים מהצור את האור, אור אין סוף. שוב, האור הזה הוא אור שתכליתו להאיר מלמעלה,  מהשמים, אל הארץ.

לידה ומילה ביום ראשון

יש תכונה מיוחדת לילד שנולד ביום ראשון בשבוע והברית ביום ראשון, כי ביום ראשון ה' ברא את האור. צור הוא גם אותיות ארץ (צור = הארץ), גם קשור ליום ראשון בו ה' ברא את השמים ואת הארץ. י-ה היינו העולם הבא והעולם הזה, השמים והארץ.

כתוב ש"ביום השמיני ימול בשר ערלתו". מהו סתם יום שמיני? היום השמיני יכול להיות כל יום, אבל בתורה יש פרשת "שמיני" שהיה ביום ראשון בשבוע – סתם "יום השמיני" בתורה הוא יום ראשון. היום השמיני להקרבת קרבנות הנשיאים לחנוכת המזבח היה ביום ראשון, כי היום הראשון היה ביום ראשון – ראש חדש ניסן, היום שנטל עשר עטרות, כמו שרש"י מביא – וכך גם היום השמיני, שהוא גם יום הראשון השני למעשה בראשית. יש משהו מיוחד בילד שנולד ביום ראשון ונימול ביום ראשון. התורה רוצה דווקא "ביום השמיני", "כדי שתעבור עליו שבת אחת", מיום ראשון ליום ראשון. כך מתקיים בצוריה שלנו.

רמזי הפסוק והשם

שוב, שה' יברך את צוריה עם כח העצם ואור העצם, שיהיה "צדיק יסוד עולם" בגלוי, יחבר את השמים ואת הארץ. את כל הפסוק הזה – "בטחו בהוי' עדי עד כי ביה הוי' צור עולמים" – דרשנו הרבה בשנה שעברה (ראשית העיבור של צוריה), כי כולו שוה תשע"ו. בין היתר הוא שוה "ביאת המשיח". בזכות הילד הזה נזכה במהרה בימינו לביאת המשיח. "בטחו [לשון דבקות, כך מוסבר בחסידות] בהוי' עדי עד כי ביה הוי' צור עולמים".

צוריה שוה איש (אש י, כדרשת חז"ל – ניצוץ של אש שיוצא מהצור). אתמול קראנו בתורה את שירת הים בה כתוב "הוי' איש מלחמה הוי' שמו". והנה בתהלים כתוב, "שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום" (פסוק הרומז למצות תפילין, כנודע. כבר אפשר להכין לצוריה תפילין...). שצוריה יזכה לקשור יחד את שתי הבחינות של "איש מלחמה" ו"איש שלום" (כמו מלך המשיח שילחם מלחמות ה' וינצח ויביא שלום-אמת לעולם). צוריה מלא: צדיק וו ריש יוד הא = "שלום שלום" (סוד "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" – המלחמה עצמה הופכת לשלום). צוריה ועוד "איש מלחמה" ו"איש שלום" עולה ד"פ משיח.

לחיים לחיים, מזל טוב ובשורות טובות.


בע"ה

ט"ז שבט ע"ז – ראשל"צ

ברית שניאור-זלמן שי' דיין

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[ב]

שניאור-זלמן – המשכת אור הנסתר ואור הנגלה לזמן

לחיים לחיים, מזל טוב. זה הקטן גדול יהיה, שיהיה שליח נאמן של הרבי ויזרז את ביאת המשיח.

הרך הנימול נקרא על שם אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד. הוא נקרא שניאור כי הוא מחבר שני אורות. מסבירים שהכוונה לשני ממדים בתורה – "תורה אור" – הנסתר של התורה והנגלה של התורה. בתורה יש "נשמתא דאורייתא" ו"גופא דאורייתא". והוא, יותר מכל צדיקי הדורות, הכי גדול גם בנגלה וגם בנסתר. בנגלה הוא היה פוסק הדור וכתוב שגם בנסתר הוא היה פוסק הדור. ספר התניא הוא פסק, כמו שו"ע, ויש לו שו"ע אדה"ז – בכל אחד מהם הוא פוסק הלכה, איך יהודי צריך ללכת בחיים. "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", יהודים הם "מהלכים", שאנו הולכים עם ההלכה, עם ההלכה של הנגלה ועם ההלכה של הנסתר גם יחד. זה שניאור.

מהו זלמן? כתוב בחסידות ש-זלמן צירוף אותיות לזמן – כמו בברכה "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". שה-זלמן ממשיך את שני האורות לתוך המציאות הכי תחתונה, לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, בעולם הזה התחון שאין תחתון למטה הימנו. הכח לרדת מטה-מטה, להביא את האור גם למקום הכי נמוך, באיסלא במקסיקו, מי מביא אותו לשם? זלמן. לשם הצלחת השליחות זלמן ממשיך את השניאור למטה-מטה, בזכות השליחות ממשיכים את השניאור לזמן הזה בעולם הזה, למטה-מטה, כמבואר בחסידות.

יחוד שתי נשמות בשם שניאור

בכל אופן, איך התקבל בעם ישראל השם שניאור? כתוב שהיה הורה שלילדו היו שני סבים, שלאחד קראו אורי ולשני מאיר. איך קוראים לילד שם אחד על שם שני סבים? היות שלשניהם קראו על שם אור, המכנה המשותף, הוא המציא פטנט – השם שניאור (ובמודע או שלא במודע הוא כיוון לרמז נפלא: אורי מאיר ועוד שניאור = 5 פעמים אור, חמשת האורות של יום אחד של מעשה בראשית, וכמו שיתבאר!). רואים ממש שיש שתי נשמות בשם הזה, שכל אחת היא אור בפני עצמה, והשם הזה מייחד אותן יחד.

מקור שני-אור בפסוק השלישי בתורה

"לית מידי דלא רמיזא באורייתא". איפה יש מקור לשם שניאור בתורה? דווקא בפסוק השלישי של התורה, הדבר הראשון שהקב"ה ברא – "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור". בכל בריאה אחרת כתוב בסוף "ויהי כן" – "יהי רקיע... ויהי כן", "תדשא הארץ... ויהי כן" – ורק באור כתוב "ויהי אור", כדי להכפיל את האור, שהאור כפול ומכופל, שני אור. ברגע שיש שנים יש כל חזקות 2 עד אין סוף, 2-4-8 וכו' (כרמוז ב-ב רבתי של בראשית), "פרו ורבו". לכן כתוב ש"יהי אור ויהי אור" הם אור זכרי ואור נקבי שיחד הם פרים ורבים. בכל אופן, זה המקור הפשוט בתורה לשניאור, "יהי אור ויהי אור", אור ישר ואור חוזר, זוג – יש עוד הרבה – "זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם".

יש תופעה מאד מיוחדת בפסוק של שניאור, "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" – פסוק עם 6 מלים ו-23 אותיות. שואלים, כמו בכל פסוק, מכמה אותיות שונות באלף-בית מורכב הפסוק. אם בודקים רואים שבכל הפסוק "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" – יש רק שבע אותיות, אור וחוץ מאותיות אור אותיות מילה. זו בדיוק המצוה שזכינו זה עתה לקיים, מצות מילה. שוב, שבע האותיות הללו הן אור-מילה, האור של ברית מילה.

ברית בפרשת יתרו – "כיתרון האור מן החשך"

לגבי הברית מילה שלנו היום, בהשגחה פרטית, יצא – בהשגחה מיוחדת, בדחית הברית – שיהיה בדיוק היום הראשון של פרשת יתרו. בפנימיות התורה הסוד של פרשת יתרו, של מתן תורה ("תורה אור"), הוא "יתרון האור מן החשך", יתרו מלשון יתרון. זה הפשט של יתרו, שבא מהמקום הכי רחוק על מנת להתגייר ולהסתפח לעם ישראל ובזכותו נתנה התורה, לכן פרשת יתרו הוא פרשת מתן תורה" "יהי אור". עד שבא יתרו ואמר "ברוך הוי'" התורה לא יכולה היתה להנתן לעם ישראל. ממש "כיתרון האור מן החשך". גם השליחות של מענדי ורוחמה יחיו תפעל "כיתרון האור מן החשך" – ללכת במקום שיש בו חשך רוחני ולהפוך אותו לאור. אין יום יותר מתאים לקיים ברית מילה מהיום הזה, "כיתרון האור מן החשך".

חמשת האורות של היום הראשון

בכל יום ראשון של מעשה בראשית, חוץ מ"ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור", מופיעה עוד שלש פעמים המלה אור. כתוב "וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך", ואחר כך, הפסוק שמסיים את יום ראשון, הוא "ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". כך מסתיים יום ראשון, "יום אחד". אם כן, יש חמש פעמים "אור" ביום ראשון של מעשה בראשית, וחז"ל מסבירים שהם כנגד חמשה חומשי "תורה אור". אם כן, נמצא שיום הראשון של מעשה בראשית הוא בחינה של מתן תורה. אמנם מתן תורה שנקרא עליו בפרשת השבוע היה בשבת קדש, "לכולי עלמא בשבת נתנה תורה", אבל יום ראשון שייך בעצם לתורה-אור עם חמש פעמים אור כנגד חמשה חומשי תורה.

בפרט, שניאור רומז לפסוק המקורי, "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור", שיש בו שני-אור. אבל הזלמן, להמשיך זאת לזמן, הוא כבר שלשת האורות הבאים, המשכות האור למטה, עד ל"ויקרא אלהים לאור יום" – קריאה לשון המשכה. "ויקרא אלהים לאור יום" – הוא שם את האור בתחום שלו, הכלי של האור נקרא יום. ברגע שהוא שם את האור בתוך היום ואת החשך בתוך הלילה אז "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד", הכל הפך להיות יום, וזו התכלית של הדירה בתחתונים של הקב"ה, התכלית של זלמן. מה זה "יום"? עד "יום אחד" לא נשלם ממד הזמן (יש חצאי זמנים – יום-לילה, ערב-בקר – אבל לא יחידה שלמה של זמן). הזמן הראשון השלם הוא התכלית של ה פעמים "אור", "לאור יום... יום אחד". מהו "יום אחד"? יום שבכולו יש רק מודעות של ה' אחד, זה זמן אבל בתוך הזמן יש רק גילוי של "הוי' אחד".

ברית ביום השמיני – חבור האורות של שני ימי ראשון

על כל ברית מילה, גם מילה שאינה בזמנה, כתוב "וביום השמיני ימול בשר ערלתו". אם הברית לא בזמן, זהו יום השמיני להחלמת התינוק, כפי ההלכה, ששמונה ימים אחרי שהוא כשיר עושים ברית מילה. כלומר, מבחינה מסוימת גם הברית הזו היא "ביום השמיני", כל ברית היא "ביום השמיני".

"יום השמיני" הראשון בתורה הוא יום ראשון השני של מעשה בראשית. העולם נברא ביום ראשון ויום השמיני הוא היום הראשון השני, יום ראשון הבא, שהרי בכל יום ראשון חוזר מעשה בראשית. היו מעמדות בבית המקדש, שבכל יום בשבוע היו אומרים את היום של מעשה בראשית, כי בכל שבוע הימים של מעשה בראשית חוזרים.

הסברנו שפעמיים אור הם שניאור ועוד ג"פ אור הם זלמן, כדי להמשיך את האור למטה. אם יש פעמיים יום ראשון (הראשון והשני, שהוא יום השמיני) יש כבר עשר פעמים אור, הכי מושלם שיכול להיות – עשרה אורות כנגד עשר הספירות. כתוב בקבלה שכאשר עושים את הגימטריא של כל האורות – אור אור האור האור לאור – זה 1075 שעולה ישראל במילוי: יוד שין ריש אלף למד (שיש בו חמש אותיות) וכן עולה "שיר השירים". אם יש פעמיים, גם "ביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויגלה אור מילה וימשיכו למטה לתוך המציאות), המספר שיוצא הוא 2150.

נראה משהו פלאי: המספר הזה, 2150, מתחלק בשם אלהים, השם של מעשה בראשית, השם שברא את האור, "ויאמר אלהים יהי אור". הכל עולה 25 פעמים אלהים, והיינו המלה הראשונה שכביכול יצאה מפי ה', המלה הראשונה שאלקים אמר בגלוי – "יהי". על מה הוא אמר "יהי"? על אור. והנה פלא, היום הראשון פעמיים, כל עשרת האורות כנגד עשר הספירות, הן "[ויאמר] אלהים" פעמים "יהי [אור]". הכל גילוי של אור ה', החל משניאור ועד "ויקרא אלהים לאור יום... ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".

הכח להחדיר אלקות מטה-מטה ולהלעות משם את העולם

אם כן, הברכה שלנו לשניאור זלמן הקטן היא שיהיה מלא אור, כמו אדמו"ר הזקן שהוא נקרא על שמו – שיחבר את האור של הנסתר של התורה ואת האור של הנגלה של התורה, וימשיך את שני האורות למטה, לתוך העולם, ואת כל ממד הזמן יעשה ל"יום אחד", ה' אחד שיתגלה במציאות למטה מטה. זה הכח שלו. ושוב, "ויאמר אלהים יהי – אור". כמו שהרבי אומר, להחדיר את אלקות ה' לתחתית כדור הארץ, בחצי שהוא מטה-מטה.

יש משל של אדמו"ר הזקן שנקרא 'משל המנוף'. משהו פשוט מאד שצריך להסביר לאנשים. כדי להרים בנין המנוף חייב לתפוס מלמטה. אם אתה תופס באמצע הבנין אתה שובר את כל הבנין, מרים חלק אחד וחלק שני נשאר למטה, היסודות נשארים. לכן מנוף צריך לרדת בתכלית הירידה כדי להרים הכל מלמטה. זו השליחות שלכם. בכח השליח החדש, שניאור זלמן, תזכו להיות מנוף להרים את כל העולם מלמטה.

לחיים לחיים, שהסבים וכל המשפחה יהיו מאושרים עד בלי די, "והריקֹתי לכם ברכה עד בלי די".

 



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com