חיפוש בתוכן האתר

הרכבת אנוש_פתיחה הדפסה דוא

 

הקדמה

 

נתחיל היום ללמוד משהו חדש, מאמר של ר' הלל. בספר הזה יש ארבעה חלקים: בעמודים הראשונים מופיעה הציטטה מספר הזהר רעיא מהימנא לפרשת בהעלותך, והוא מן הקטעים החשובים ביותר בכל ספר הזהר. הוא המקור העיקרי לסוד המשיח, ומתוך כל הדברים שנאמרו עליו – למדנו בשנה שעברה באריכות את אגרת הויכוח והשלום מן הרבי הצמח צדק על ההבדל בין החסידים לשאינם – הדבר החשוב הוא שמשיח בא "לאתבא צדיקיא בתיובתא". שם הוא הסביר כי הצדיקים הגמורים הם המתנגדים ובעלי התשובה הם החסידים. צריך לחבר אותם וצריך להחזיר את הצדיקים בתשובה. מי שרוצה לדעת מה זה משיח – משיח בן דוד או משיח בן יוסף – אז הדבר הכי פנימי זה להחזיר את הצדיק בתשובה. זהו אחד מן הדברים המופעים בקטע הזה [בעמ' ז, ושם הלשון המדויקת היא "לאהדרא לצדיקיא בתיובתא", ואילו בחסידות הלשון היא "לאתבא"]. את הקטע הזה לא נלמד כסדר, שכן את עיקרי הדברים נלמד מתוך המאמר של ר' הלל.

מה זה רעיא מהימנא? זהו החלק בספר הזהר המונה את המצות של התורה ומתעסק במנין המצות. כמו שהרמב"ם הוא הגדול ביותר בנגלה שעוסק במנין המצות, כך בפנימיות התורה רעיא מהימנא. כמובן, שיטת המנין שונה אבל העיקרון דומה. הקטע כאן ברעיא מהימנא דן במצות פסח, והוא מונה שלש מצות לגבי פסח ראשון ופסח שני.

החלק השני [עד עמ' לד] הוא המאמר עצמו של ר' הלל, והוא מונה ח"י פרקים. בכתב היד המקורי אין חלוקה לפרקים, אבל כאן – זו הוצאה לאור ראשונה שלו – חלקנו לפרקים, וזאת על פי הוראה מפורשת של הרבי שיש לחלק מאמר שלומדים לפרקים כדי להקל על הלימוד.

החלק השלישי [עד עמ' סח] יש קיצורים של כל פרק ופרק. האותיות המודגשות הם הקיצורים ואילו האותיות הרגילות הם ההסברים עליהם בדרך אפשר. לפעמים ההסברים משתרעים על פני עמודים שלמים [למשל, ראו בעמ' מא רשימה של יא מדרגות, שהיא אמורה להיות המפתח לכל חסידות אדמו"ר האמצעי ור' הלל מפאריטש, ומתוכה ניתן יהיה להבין חלקים רבים מן המאמר. היא עיקר שיטת הלימוד של ר' הלל על פי שיטת אדמו"ר האמצעי].

החלק האחרון [מעמ' עא] הוא חלק של הוספות. הוא כולל קטעים יסודיים ביותר מתוך הספר כתר שם טוב, שהם מיסודות דרך החסידות, כמו 'עולמות, נשמות, אלהות', 'חש, מל, מל', 'הכנעה, הבדלה, המתקה', שאנו רגילים לדבר עליהם כל הזמן. ההוספה הראשונה היא אגרת הבעש"ט לגיסו, ובה המקור ל'עולמות, נשמות, אלהות'. אחר כך באה תורה כח, שהיא התורה העיקרית בכתר שם טוב ל'הכנעה, הבדלה, המתקה' המקבילים אל המושגים הקודמים. אחר כך יש עוד תוספת מאד חשובה מן הבעש"ט – לא מכש"ט אלא מן ההוספות אליו כפי שהן מקובלות בחסידות חב"ד במסורת האדמור"ים – בה מתבאר יסוד חשוב שתקון הגאוה והישות הוא רק על ידי שאדם מגיע למצב שנקרא 'זריזות במתינות'. רק זריזות במתינות יכולת לתקן את "הרגשת מעלת עצמו ביותר", שיצא מעצמו, שישתחרר ממצרים שלו. כמובן, זהו פרדוקס. אחר כך מובא קטע מן היום-יום על פסח שני מן הרבי הקודם. המאמר עצמו של ר' הלל דן בפסח ראשון ופסח שני, אבל העיקר בו הוא פסח שני, כי פסח ראשון הוא בחינת יציאת מצרים ואילו פסח שני הוא בחינת ביאת המשיח, כמו שיתבאר. בקטע זה מבואר הענין העיקרי של פסח שני, והוא "נייט קיין פארפאלן" – אין אבוד, אין יאוש. הענין הזה, שאצל ר' נחמן מברסלב נקרא "אין שום יאוש בעולם כלל", מקורו הוא סוד פסח שני. גם מי שהיה טמא או בדרך רחוקה יש לו עוד תקוה, זה לא הלך לאיבוד. זהו גם המפתח של ביאת המשיח. ההוספה האחרונה היא הקטע הכי חשוב [סעיף עו] מן הספר הכי חשוב המסכם את כתבי האריז"ל, חסדי דוד. הוא הקיצור הכי טוב, ברור וכולל של כתבי האריז"ל והוא מודפס בסוף ספר עץ חיים, ובהגהות ובאורים כותב על קטע זה שהוא "כולל את רוב חכמת האמת". מה שיוצא מתוך הקטע הזה הוא, שכל כתבי האריז"ל הם יא עליות. כלומר, אחד עשר מדרגות עיקריות וכלליות אחר הצמצום. זה קשור עם הרשימה אותה הזכרנו קודם [מעמ' מא בספר], ועל פי זה ניתן להבין כי עיקר חידוש החסידות הוא למצוא ולהקביל עוד יא מדרגות לפני הצמצום. ההקבלה היא בדיוק על פי אותו המשקל, בסוד ים ויבשה – "כל מה שיש ביבשה יש בים". היבשה כוללת את כל מה שנתגלה אחר הצמצום, ואילו הים הוא אור אין סוף שלפניו. זה קשור גם עם קריאת ים סוף, עליה נאמר "הפך ים ליבשה". הגלוי של כל המדרגות, של "כל מה שיש ביבשה יש בים", הוא הגלוי של שביעי של פסח. בחסידות מובא בפירוש, כי זהו גלוי של משיח ועל כן עושים בו סעודת משיח. לפי זה, כל ספר עץ חיים הוא נגלה, הוא ה"יבשה", 'עלמא דאתגליא', וכל החסידות היא ה"ים", 'עלמא דאתכסיא', מן הצמצום ולמעלה. לגלות את כל מה שיש בים זו קריעת ים סוף. זו בחינת ביאת המשיח.

שוב, עד פסח שני הכל קשור עם ביאת המשיח. אחר כך, לאחר פסח שני – לג בעומר וחג השבועות – קשור עם התורה שתתגלה על ידי נשמת רעיא מהימנא, משה רבינו, לאחר ביאתו. אלו רזין דרזין שלאחר ביאת המשיח, בעוד כל התקופה שבין פסח ראשון לפסח שני קשורה עם הכנה לביאת המשיח.

שאלה: מהי משמעות ראש חודש אייר [היום]?

תשובה: הוא ודאי יום חשוב. הוא הציר, נקודת האמצע שבין פסח ראשון ופסח שני. בספירת העומר הוא היום ה-יה, המספר הקדוש. כתוב, שהמספר חמש-עשרה הוא המספר הראשון שמהווה שם קדוש בערכו המספרי. אכן, כבר בעשירי יש גלוי של קודש – העשירי יהיה קדש" – שלא כתוב על אף מספר אחר, ואפילו על המספר אחד, והוא רומז אל האות י בשם הוי'. עם כל זאת, הוא אינו שם מלא. המספר הראשון שערכו ממלא שם הוא המספר חמש-עשרה.

עד כאן סקרנו בקצרה את ארבעת חלקי הספר. החלק השני בא בעיקר לבאר החלק הראשון, ואילו החלק השלישי – הקיצורים וההערות – בא לבאר את המאמר של ר' הלל על פי ההוספות שהובאו בחלק הרביעי.

 

doront770
@hotmail.com
Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com