חיפוש בתוכן האתר

כינוס ילדים - ח' תשרי ע"ז – ירושלים הדפסה דוא

בע"ה

ח' תשרי ע"ז – ירושלים

כינוס ילדים

 

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

[גנים:]

"עז וחדוה במקומו"

שנה טובה לכולם, חתימה וגמר חתימה טובה לכולם. ה' כותב וחותם אותנו לשנה טובה ומתוקה, את כל עם ישראל. השנה הזו היא תשע"ז, ת'הא ש'נת עֹז. כולנו צריכים להיות חזקים מאד, בריאים וחזקים ללמוד הרבה תורה. חז"ל אומרים ש"אין עז אלא תורה". עז הוא תורה וגם מצוות התורה, צריך ללמוד תורה על מנת לשמור ולעשות את כל המצוות.

ההלכה, המצוה, הראשונה היא "הוי עז כנמר לעשות רצון אביך שבשמים". שה' יתן לנו, לכל הבנים והבנות החמודים, הרבה עז, הרבה עז וחדוה. כתוב "עז וחדוה במקומו", איפה שיש ה', שיש השראת השכינה, יש גם הרבה עז, הרבה כח, והרבה שמחה. שתהיה שנה טובה לכולם, שנה של "ופרצת", של ביאת משיח. המשיח הוא עם הכי הרבה עז ושמחה, משיח אותיות ישמח וישמח, ישמח בעצמו וישמח את כולם, שיבוא משיח וישמח את כולנו.

 

[ביכנ"ס הרב אליהו:]

א. עשרה יהודים, עשרת ימי תשובה ועשר קדושות

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לכולם, לכל עם ישראל, לחיים לחיים.

חבור כל הקדושות בכל רגע בעשי"ת

חז"ל אמרו "אכל בי עשרה שכינתא שריא". יש לנו כאן כמה וכמה עשרות מישראל, "שכינתא שריא". אנחנו כאן במקום קדוש, בית כנסת, שמגדלים בו תורה ותפלה. הרי כתוב ש"לית אתר פנוי מיניה", ה' נמצא בכל מקום, אז מה הכוונה "שכינתא שריא"? כתוב בחסידות שהכוונה לגילוי, כאשר "שכינתא שריא" כל אחד מרגיש התעוררות לה' בדרך ממילא. יש כעת השראת שכינה אז כולנו כעת בהתעוררות לעבוד את ה' יתברך בשנה הזו מתוך עז, ת'הא ש'נת ע'ז, וחדוה ושמחה, כל המדות הטובות. את ההתעוררות מקבלים עכשיו.

כמו שיש "אכל בי עשרה שכינתא שריא" יש גם עשרת ימי תשובה, שהשיא שלהם הוא יום כיפור, "חג העשור", "העשירי יהיה קדש להוי'", אבל בעצם כל נקודה ונקודה מתוך עשי"ת כוללת עשרה. כל יום וכל רגע עכשיו אנחנו בכח של "אכל בי עשרה". הכוונה על פי פשט היא לעשר נפשות של יהודים, אבל אנחנו כעת בתקופה של עשרה ימים – תקופה אחת בשנה של "עשור". כל השנה מורכבת משבועות, שבעה ימים, ויש פעם אחת בשנה שיש יחידה של עשרה ימים, "העשירי יהיה קדש להוי'".

לא רק זה, אנחנו בארץ ישראל, זוכים להיות כאן בארץ הקדש, ומה מגדיר בחז"ל את ארץ הקדש? שיש בה עשר קדושות, עד לקדושה הכי גדולה של ארץ הקדש, קדושת קדש הקדשים.

תמיד אומרים שביום כיפור יש את המפגש של הכי קדוש בנפש, הכהן הגדול; הכי קדוש בזמן, יום כיפור, "אחת בשנה"; והכי קדוש במקום, קדש הקדשים בבית המקדש. אבל, בעצם, כמו שאמרנו, עשרת ימי תשובה הם יחידה אחת, שכל נקודה כוללת הכל, וכך בכל נקודה בארץ ישראל יש עשר קדושות, כולל קדושת קדש הקדשים. אם כן, מי שיושב כאן כעת, אנחנו עשרה כפשוטו, ובעשרת ימי תשובה, הזמן הקדוש, ובארץ ישראל עם כל ארץ הקדושות. יש כאן חזקה של כל הקדושות ו"שכינתא שריא", שמעצם הנשמה מקבלים התעוררות עם עוז לעבוד את ה' בשמחה ובטוב לבב ולהכתב ולהחתם לשנה טובה ומתוקה.

"שיר למעלות"

בתהלים בפרק קכ"א יש מזמור שודאי כולנו זוכרים. יש שירי המעלות, שבכולם כתוב "שיר המעלות" ב-ה, ורק באחד – השני מבין 15 שירי המעלות – שכתוב "שיר למעלות": "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי. עזרי מעם הוי' עשה שמים וארץ".

אנחנו בשנת עז, ת'הא ש'נת ע'ז, וכתוב שעוז ועזר הולכים יחד. יש מלך אחד מבני דוד שנקרא עוזיהו המלך, ובתנ"ך הוא גם נקרא עזריה המלך, כי תוספת ר ל-עז היינו "תפארת הלשון", עז ועזר הולכים יחד. העז של היהודי הוא שרש הנשמה שלו, "אין מזל לישראל", "מאין יבא עזרי" – העז שלנו בא מהמזל, מזל שוה בגימטריא עז. שוב, "אשא עיני אל ההרים", שזו זכות אבות וברית אבות, ההרים הם אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב. אומרים "מאין יבא עזרי", שהעזר האמתי, העז האמתי, בא מהאין האלקי, שרש הנשמה שלנו שמאיר בעשי"ת. יחסית לכל השנה כולה עשי"ת הם אין וכל ימי השנה הם יש, "יש מאין". ההזדמנות להתחבר לשרש הנשמה האמתי שלנו הוא כעת, בעשי"ת – "דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" (בלשון החסידות – "קירוב המאור לניצוץ") – "מאין יבא עזרי".

ל מדות שהמלכות נקנית בהן – שלש עשיריות הקדושה

למה דווקא בפרק הזה כתוב "שיר למעלות" ב-ל (מה שלא כתוב בשום מקום אחר)? יש כמה פירושים בחז"ל, שרש"י מביא מהם, אבל גם בספרי הקבלה יש הסברים. כתוב ש"למעלות" רומז ל-ל המעלות שבהם נקנית המלכות. בימים האלה אנחנו מתקנים את המלכות, את מלכות שמים ואת מלכות ישראל בארץ ישראל, ארצנו הקדושה, וצריך לתקן את המלכות על ידי ל מעלות.

מהי ל לפי מה שדברנו קודם? ל היא שלש פעמים עשר – עשרה מישראל, "כנישתא חדא" שמספיקה כדי להביא את המשיח; עשרת ימי תשובה, שכל יום וכל רגע כולל את כל העשרה, כולל נעילה של יום כיפור; ואנחנו פה במקום (ב"עולם" בלשון ספר יצירה) בארץ ישראל, מקום קדוש, בית כנסת, אבל בכל ארץ ישראל, איפה שלא תעמוד, אתה נמצא בתוך עשר קדושות, כולל את כל עשר הקדושות כולל קדש הקדשים. הכל יחד עשר ועוד עשר ועוד עשר, ל, ועל כך נאמר "שיר למעלות", שכך זוכים ב-ל המעלות בהם נבנית ונתקנת המלכות בעם ישראל. כמו שבראש השנה אמרנו מלכויות כדי להמליך את הקב"ה עלינו למלך.

ב. עז, עזרה ועזיבה

עזר-עזב

אמרנו ש"עז", ת'הא ש'נת ע'ז, הולך יחד עם עזר, "מאין יבא עזרי. עזרי מעם הוי'". בפסוקים האלה כתוב עזר פעמיים סמוכות, בשני פסוקים אך המלים סמוכות. בכל לשון הקדש, לשון התנ"ך, לשון המקרא, יש שני שרשים עיקריים שמתחילים עז ואחר כך יש עוד אות – עזר, כמו שה' ברא את האשה הראשונה והיא נקראת עזר, "אעשה לו עזר כנגדו", ועוד מלה שכיחה בתנ"ך, שרש עזב. אלה שני שרשים שהם עז עם עוד אות – עז-ר ועז-ב. אמרנו ש-עז ו-עזר קשורים על פי פשט, כמו שעוזיהו המלך נקרא עזריה המלך. עז מקבלים מהעזר האלקי, עד לאין האלקי שהוא שרש נשמות עם ישראל. מה הקשר ל-עזב? למה דווקא עזר ו-עזב הם שני השרשים שמתחילים עז?

"עזב תעזב עמו" ­– עזיבת טינה לצורך עזרה לזולת

יש פסוק שהבעל שם טוב הקדוש דרש. דרך אגב, נוסיף מה שאנחנו אוהבים לומר, שיש עוד עשר – עשרה דורות, מהדור של הבעש"ט עד הדור שלנו, "העשירי יהיה קדש להוי'". יש מצוה גדולה מאד לחשוב ולדבר, לספר סיפורים מהבעש"ט זכותו יגן עלינו ועל כל עם ישראל, שבזכות הפצת המעינות שלו יבוא משיח בחסד וברחמים, בעז ובחדוה ("עז וחדוה" עולה 100, 10 פעמים 10).

איך הוא פרש את הפסוק "כי תראה חמור שֹנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזֹב לו עזֹב תעזֹב עמו". רש"י כותב על "עזב תעזב" ש"עזב" הוא לשון עזרה, רש"י בפשוטו של מקרא, ומביא כמה דוגמאות לתנ"ך לכך. רש"י לא מביא את לשון חז"ל, שבתרגום אונקלוס ושאר התרגומים מביאים, שאם יש "חמור שֹנאך", אדם שיש אליו טינה בלב – אולי כי עשה עבירה ולא קבל תוכחה – אז צריך לקיים "עזב תעזב עמו", לעזוב את כל הטינה שבלב ולעזור לו. זה פשט של תרגום אונקלוס, ש"עזב" היינו לעזוב את השנאה. אם ח"ו שונאים, הרי אסור לשנוא יהודי, אבל אפילו במקום שכתוב שאם יש חבר שעשה עברה והוכחת אותו ולא הפסיק אז יש מצוה לשנוא, אבל עדיין צריך להמתיק, כמו שכתוב בתניא פל"ב. ההמתקה היא דווקא בפסוק הזה, שיש מצב קשה שהוא נתקל אליו, חמורו (לשון חומריות) רובץ תחת משאו, אז עזוב את הטינה, ההרגשה הלא-טובה כלפי אותו אחד, הפשל את השרוולים ולך לעזור לו. שוב, תרגום אונקלוס מתרגם לעזוב את הטינה, ממש לעזוב, אבל רש"י לא כותב ככה בפשט אלא רק ש"עזב תעזב עמו" היינו תעזור לו.

שנת עזרה לזולת

שוב, הכל חוזר לכך שת'הא ש'נת עז היינו שנה של כח לעזור לזולת. כמו שכתוב ש"כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים", על אותו משקל כל מי שעוזב-עוזר לחבר שלו, כל הזמן חושב איך אני יכול לעזור בכתה, כל ילד וכל ילדה, איך אני יכול לעזור לחבר שלי בשנה הזו, שנת עז, לשון של עזרה.

אפילו אם יש הרגשה לא כל כך תקינה, לא כל כך נחמד בינינו, עזוב את זה – עזוב את ההרגשה הלא טובה, יש כח בשכל, "מח שליט על הלב", לעזוב את הטינה בלב ולעזור. לגייס את כל הכח שיש לך, את כל העז שלך, בשביל לעזור לחבר. שוב, כמו שאמרנו קודם, "כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים", כל מי שעוזב את הטינה ועוזר לזולת עוזרים לו מן השמים. זה הפסוק שאמרנו, "מאין יבא עזרי. עזרי מעם הוי' עשה שמים וארץ" – מתי העזר הזה יתגלה לנו? כשנגייס את כל העז הפנימי שלנו לעזור אחד לשני, "איש את רעהו יעזרו". אם כן, זו שנה מיוחדת של "איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק" גם בגשמיות וגם ברוחניות.

עיקר יום כיפור: "יום שימת אהבה ורעות, יום עזיבת קנאה ותחרות"

יש בתפלות שלנו, במחזור, בפיוט שאומרים עוד יומיים – דברנו על זה כמה פעמים, המחזור מגדיר את יום הכיפורים, "אחת בשנה" – "יום שימת אהבה ורעות, יום עזיבת קנאה ותחרות". אפשר לומר שהמשפט הזה הוא הכי חשוב מכל המחזור, הולכים להתפלל כל היום, מהלילה עד הלילה, מה המשפט הכי חשוב במחזור שאנחנו אומרים שמגדיר את עבודת היום הקדוש הזה? המשפט הכי חשוב הוא "יום שימת אהבה ורעות יום עזיבת קנאה ותחרות", בפרט בשנה הזו, שנת עז-עזר-עזב. גם בגן עדן מקדם כתוב על אדם "על כן יעזב" ועל חוה "עזר כנגדו", רואים ששני השרשים הם ממש שידוך מן השמים.

זה סימן לשנה הזו, ויש הרבה רמזים בחשבון למי שאוהב – תעשו חשבון של אהבה, רעות, קנאה, תחרות. תראו שכל מלה היא כפולת אהבה – צריך לדחות את האהבה הרעה, אהבת עצמו, המפרידה בין איש לרעהו, ולקרב את האהבה הטובה, אהבת הזולת, המחברת בין איש לרעהו. לאחר דחית המדות הרעות מהלב אפשר גם להפוך אותן לטוב, הכל מתוך אהבה רבה לזולת. והסימן: אהבה שהיא כנגד קנאה עולים יחד אהבה ברבוע. רעות שהיא כנגד תחרות עולים יחד 10 פעמים אהבה ברבוע! יש כאן עוד הרבה רמזים יפים (לדוגמה: כל המשפט "יום שימת אהבה ורעות, יום עזיבת קנאה ותחרות" עולה ט"פ משיח). נשאיר זאת לתלמידים הממולחים שלנו, כל הילדים החמודים שיושבים כאן.

כדאי שנסיים באמירה זאת כולנו יחד, הכנה ליום כיפור. שתהיה לכולם, כל עם ישראל, "יום שימת אהבה ורעות, יום עזיבת קנאה ותחרות", ובזכות זה יבוא מלך המשיח תיכף ומיד ממש.



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com