ברית שלום דוב בער שי' ויסגלס - כ"ח מנחם-אב - ב' אלול ע"ו

הרבי הרש"ב – דור השביעי ודור החמישי – נבואת "זה"

הרך הנימול נקרא על שם הרבי הרש"ב. אנחנו אוהבים לדרוש על הרבי הרש"ב על פי הידוע שבדורו היו אומרים שהוא הדור השביעי, הדור השביעי מהבעל שם טוב – ככה אמרו החסידים עליו בדורו. אבל היות שאנחנו בדור השביעי מאדמו"ר הזקן, הדור של הרבי, הרבי הרש"ב הוא הדור החמישי ממנו. כלומר, לרבי הרש"ב יש שתי מעלות – גם שביעי מהבעש"ט וגם החמישי של חב"ד. שוב, לא כולם יודעים שהענין של ה'קאך' בדור השביעי התחיל מהרבי רש"ב.

בכל אופן, מה הסימן? "כל הנביאים נתנבאו ב'כה אמר הוי'', מוסיף עליהם משה רבינו שנתנבא ב'זה הדבר אשר צוה הוי''". "כה" היינו אספקלריא דלא נהרא ו"זה" הוא אספקלריא דנהרא, "ומראה ולא בחידֹת[ב], ותמנת הוי' יביט". יש "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא", אז לכל הרביים יש את הבחינה של "זה הדבר", מצביע באצבע ואומר "זה", כמו בשירת הים שאפילו שפחה אמרה "זה אלי ואנוהו" והעוברים הכירו בו תחלה. גם לעתיד לבוא, "ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה הוי' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו"[ג] – כל העבודה שלנו בעולם הזה היא לעשות קו (סוד "טוב הוי' לקֹוָו, לנפש תדרשנו"[ד]), להמשיך, "קוינו", לעשות קו של גילוי "זה", ראית המהות.

אנחנו בראש חדש אלול. כתוב שכל השנה היא ידיעת המציאות של ה', אבל מראש חדש אלול עד יום כיפור וגם סוכות "הנה אלהינו זה... זה הוי'", ראית המהות[ה]. ענינו של הרבי הרש"ב שמראה לנו אלקות, וכל אחד שקרוי על שמו יש בכחו – וכך גם הרך הנימול בע"ה – לגלות אלקות בבחינת אספקלריא המאירה.

יהודה אמר קודם מהדבר מלכות של שופטים שהרבי אומר שכל אחד צריך לדעת שיש נביא בדור. הרבי לא אומר בפירוש שם שמדובר בנבואת משה רבינו. אפשר לחשוב שהרבי אמר שיש נבואת "כה", נבואת כל הנביאים, שהתבטלה בבית שני והרבי מחדש שהיא חזרה. זו ודאי לא הכוונה, הרבי הוא משה רבינו שבדור והנבואה שחוזרת לקראת ביאת המשיח – לא מחכים לחזרת נבואת "כה" אלא "רצוננו לראות את מלכנו", בחינת "זה", "זה אלי ואנוהו", "הנה אלהינו זה... זה הוי'", "הנה זה מלך המשיח בא (וכבר בא)"[ו]. מאיפה הוא לוקח את ה"זה"? מהרבי הרש"ב, ממנו התחיל הסדר של מיד, שהרבי מסביר שזה ר"ת של הרבי (מנחם מענדל), הרבי הקודם (יוסף יצחק) והרבי הרש"ב (שלום דוב בער). ממנו מתחיל הענין של זה, שתי המעלות, דור השביעי (ז) ודור החמישי (ה) גם יחד[ז].

כתוב שברית מילה לתינוק היא גם גילוי של בחינת "זה", יש גילוי העטרה. יש שנוהגים לומר בעת גילוי העטרה יג מדות הרחמים, גילוי אור הכתר (סוד העטרה). זהו גילוי אלקות בבחינת "זה הדבר אשר צוה הוי'" (שעולה חיה פעמים יחידה, סוד ה-לם של הצלם, סוד "ויאמינו בהוי' ובמשה עבדו". משם נבואת משה רבינו בבחינת זה).

המלה ברית גם מתחלקת ב-זה. ידוע שברית עולה לו פעמים טוב – "אמרו צדיק כי טוב", הברית היא ה"צדיק יסוד עולם", ויש לו צדיקים בכל דור. יש "צדיק יסוד עולם" שכולל את כל הצדיקים שבדור, זו בחינת ברית, מחבר את נשמות עם ישראל לקב"ה בבחינת "זה", אספקלריא המהירה. לכן ברית היא לו פעמים טוב, אבל לו היינו ג"פ זה, וממילא ברית עולה זה פעמים טוב-טוב-טוב (חזקה של טוב, טוב לשמים, טוב לבריות, טוב לבריאות היינו שגם טוב לעצמו).

משה רבינו נולד מהול, כפי שלומדים מהכתוב "ותרא אֹתו כי טוב הוא". טוב שנולד מהול, עם ברית, וגם כל הבית נתמלא אורה, "וירא אלהים את האור כי טוב", אבל "הוא" היינו לשון נסתר, אתכסיא, והוא עתיד להפוך ל"זה" (הוא בגימטריא זה), אתגליא ("הנה אלהינו זה... זה הוי'"). מהבחינה של "כי טוב הוא" בלידתו הוא זכה לנבואה, "ומראה ולא בחידת", "זה אלי ואנוהו", "זה הדבר אשר צוה הוי'"[ח].

"ובו תדבקון" – קיום מצוות בבחינת "זה" שב"זה"

נקשר זאת גם עם פסוק חשוב בפרשת ראה, השבת שהיתה אתמול, אדר"ח אלול. היום אנחנו בבדר"ח, א' אלול. קראנו את פרשת ראה – "ראה אנכי" הוא גם סימן שחדש אלול הוא ראית המהות, ראית העצמות, מבחינת "זה" (כח הרבי רש"ב). שם יש פסוק שכתוב בחסידות שהוא הפסוק הכי מלא ומורכב של מדרגות בעבודת ה' יתברך בכל התורה כולה – הפסוק "אחרי הוי' אלהיכם תלכו וגו'". יש עליו הרבה דרושים, של אדמו"ר הזקן בלקו"ת, בדרך מצותיך לצמח צדק, בסידור בשער התפלה ועוד. יש בפסוק שש מדרגות – "אחרי הוי' אלהיכם תלכו, ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו, ובקלו תשמעו, ואתו תעבדו, ובו תדבקון".

יש שיחה חשובה מאד של הרבי[ט] על "ובו תדבקון", שרש"י אומר לעשות את הדברים שה' עשה – בקור חולים, גמילות חסדים, קבורת מתים. הרבי מסביר שעשית מצוה באופן של "ובו תדבקון" היא משהו אחר לגמרי מקיום מצוה ואפילו לשמה. יש הסבר ששש המדרגות בפסוק זה הן כנגד המדות ו"ובו תדבקון" כנגד היסוד, קדושת הברית, הדבקות.

על כל מצוה כתוב "זה הדבר אשר צוה הוי'" (נבואת משה רבינו באספקלריא המאירה, בחינת זה), ובכל אופן מסביר הרבי שכל המצוות לעומת קיום מצוות בדבקות אלקית היא דרגה אחרת לגמרי, אפשר לומר שהיחס הוא בין ה"כה" שב"זה" לבין ה"זה" שב"זה", עצם ה"זה" (איך שמשה בעצמו קיים את המצות שקבל ישירות מפי הגבורה מתוך בטול במציאות והתכללות באלקות ממש). זו המדרגה הששית, דבקות, כנגד ברית מילה – מאד מתאים לשלום דוב בער, הרבי הרש"ב, וכל מי שנקרא על שם הרבי הרש"ב. משיח הוא לא רק לעשות מצוות אלא דבקות, להתדבק בדרכיו של הקב"ה. הרבי מסביר שאיך שרש"י מפרש, כוונת רש"י, הוא הרבה יותר מדברי הרמב"ם בגדר מצות "והלכת בדרכיו".

אם כן, נקצר ונאחל לרך הנימול ולכל בני המשפחה מזל טוב מזל טוב, שנזכה עוד עכשיו לגילוי של "הנה זה – מלך המשיח – בא" ול"זה אלי ואנוהו" ו"הנה אלהינו זה... זה הוי'". בחדש אלול המלך בשדה וכל אחד יוצא ורואה את המלך ממש והמלך רואה אותנו ממש, "זה אל זה", לא "וקרא זה אל זה" אל 'וראה זה את זה'. המלך מקבל את כולנו בסבר פנים יפות ומראה לכולנו פנים שוחקות, הכל גילוי של "זה", של שלום דוב בער, הרבי הרש"ב, דור השביעי ודור החמישי. "אני לדודי ודודי לי" היינו "עיניך יונים", שמסתכלים זה בזה ורואים את העצמות וככה מתאחדים אחד עם השני בדבקות אמיתית. לחיים לחיים.

[ספרו שהרבי אמר שכאשר אומרים "ברוך אתה הוי'" פוגשים את המלך בשדה.] "ברוך אתה הוי'" שוה שלום דוב בער (שעולה הכל פעמים זה).

יהודה דבר על רב אחא. יש ווארט בחסידות ש-י' כסלו הוא יום הולדת של חסיד וי"ט כסלו הוא ברית המילה. שואלים שהרי זה יותר משמונה ימים, זה עשרה ימים. הווארט הוא שברית מילה הוא סוד של אחא. איך? אחא הוא א-ח-א, 10, "עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה". רומז לעשר ספירות – א כתר, ח מחכמה עד יסוד ו-א מלכות.

למה הברית ביום השמיני? כתוב בספה"ק ששמונת ימי מילה – "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" – הם כנגד כל שמונת הספירות מחכמה עד יסוד. היות מה ש"יסוד אבא ארוך ומסתיים ביסוד ז"א", יש שמונה ספירות מחכמה ליסוד[י]. היסוד הוא הששי ממדות הלב, אבל יש למעלה מהן את המוחין, "שיר כפול", וסופרים חכמה-בינה-חסד-גבורה-תפארת-נצח-הוד-יסוד[יא], זו יחידה בפני עצמה. למעלה מהמוחין יש את הכתר, שפנימיותו כלל לא במנין הספירות וגם החיצוניות שלו קובעת ברכה בפני עצמה, אלף-פלא. וגם אחרי היסוד יש את המלכות שקובעת ברכה לעצמה ו"נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן".

אם כן, יש ברית מילה שהיא רק ה-ח של אחא, מחכמה עד יסוד (והוא גם אחא בהכאת אותיות, א פעמים ח פעמים א!), אבל יש סוד, שהוא מ-י' כסלו עד י"ט כסלו, של אחא. י' כסלו הוא ה-א הראשונה של אחא, הכתר, וי"ט כסלו ה-א השניה של אחא, ובאמצע יש ח ימים[יב]. זה סוד של רב אחא בר יעקב[יג].

[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] "ומראה ולא בחידֹת" = תשובה = אל פעמים חיה. משה = יה פעמים חיה. הממוצע = חיה ברבוע = תענוג וכו'. "ומראה" = אהיה פעמים זה, נבואת משה רבינו (זה = 12, אהיה = 21, היפוך ספרות. ה' גילה למשה שם אהיה במראה הסנה, היינו "ומראה [ולא בחידת]"). "ומראה ולא בחידת" ועוד "זה הדבר" (נבואת משה) = 936 = זה פעמים זה במשולש (78, ג"פ שם הוי' ב"ה).

[ג] בפסוק זה, בין "זה" ל"זה" יש ג תבות – "קוינו לו ויושיענו" = 666 = משולש לו (התבה האמצעית) שעולה ג"פ זה. מ"זה" ל"זה" (ע"ד "וקרא זה אל זה") – "זה קוינו לו ויושיענו זה" = "משה משה" ("לא פסיק טעמא בגווייהו", אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא בבחינת "זה", כמבואר בפנים). 10 תבות "הנה, אלהינו זה, קוינו לו ויושיענו, זה הוי' קוינו לו" מתחלקות באופן טבעי ל"שיר פשוט, שיר כפול, שיר משולש, שיר מרובע" (4 במשולש). פנות המשולש הן "הנה" = 5 פעמים זה, "זה", "לו" = 3 פעמים זה, ס"ה 108 = 9 פעמים זה. הנקודה האמצעית של המשולש היא "לו" = 3 פעמים זה, ס"ה 144 = זה ברבוע! כל 10 התבות = 1086 = שרה רבקה רחל לאה = ב"פ "אהיה אשר אהיה". "הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו" (שיר פשוט, שיר כפול, שיר משולש; יש כאן הוי' אותיות – וה-יה) = 840 = 70 פעמים זה (גילוי שבעים פנים לתורה למשה רבינו בבחינת "זה", סוד "ותחסרהו מעט מאלהים" כנודע). כל הפסוק מתחלק כך: "ואמר ביום ההוא, הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו, זה הוי' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו". כל חלק הוא כפולת 7: 322, 840, 1547 (= 7 פעמים 13 פעמים 17 = הוי' וזך מילויו = "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה"). המספר החמישי בסדרה = 3528, הרבוע הכפול של 42, המספר הבא אחריו = 4802, הרבוע הכפול של 49.

[ד] "טוב הוי' לקוו" = 185 = "אני לדודי ודודי לי", העבודה של חדש אלול. "לנפש תדרשנו" = 1420 = 10 פעמים "לקוו" (נמצא ש"לקוו" הוא הערך הממוצע של כל אות של "לנפש תדרשנו")!

[ה] ידיעת המציאות ועוד ראית המהות = 2113, מספר ההשראה של גל – "גל עיני וגו'".

[ו] מלך המשיח היינו משה-משיח, סוד "ישמח משה במתנת חלקו" (חלקו = זה ברבוע!). אפילו הערב רב יודעים שמשה הוא בחינת "זה" ושהוא משיח, שהרי אמרו "כי זה משה האיש" = משה-משיח ("כי זה [משה] האיש" = משיח), "ישמח משה" (והוא עולה 703, משולש 37, יחידה, סוד עלית משה, 15 פעמים חיה, לבחינת יחידה כנודע. "ישמח משה" = 19 פעמים יחידה, "במתנת חלקו" = 28 פעמים יחידה, סוד מחזור קטן ומחזור גדול, סוד העבור [= שמחה = "סוד הוי' ליראיו"]. "ישמח משה במתנת חלקו" = בטול [מדרגת משה, פנימיות אבא], שילוב הוי' אהיה, פעמים יחידה).

[ז] דור השביעי דור החמישי = "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד" – התיאור העיקרי בתנ"ך של מלך המשיח!

[ח] "זה אלי ואנוהו" "זה הדבר אשר צוה הוי'" "הנה אלהינו זה... זה הוי'" = "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד" כנ"ל!

[ט] לקו"ש חי"ד עמ' 53 ואילך (וראה באורך לקמן, בסעודת ראש חדש אלול).

[י] חכמה יסוד = 153, משולש טוב – "אמרו צדיק כי טוב" כנ"ל.

[יא] חכמה בינה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד = 1752 = 24 צירופי חכמה, שלמות הגילוי של החכמה בלב (כולל "בינה לבא", היינו "לבי ראה הרבה חכמה"), שלמות ההתפשטות וההתגלות של יסוד אבא ארוך (שמסתיים ביסוד ז"א, בטול באמת, בטול אמיתי)! הערך הממוצע של 8 הספירות = 219, 3 פעמים חכמה, שעולה טהרה (סוד "הבן בחכמה", התכללות אמא עילאה באבא עילאה. "וביום השמיני וגו'" היינו יום השמחה של הורי הרך הנמול, שהרי אז האשה טהורה לבעלה).

[יב] י כסלו יא כסלו יב כסלו יג כסלו יד כסלו טו כסלו טז כסלו יז כסלו יח כסלו יט כסלו = 1305 = "אשה כי תזריע וילדה זכר" = אשה (כאשר ה-א = 1000) = "דרך ארץ קדמה לתורה" = "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה" וכו'.

[יג] רב אחא בר יעקב ועוד ברית קדש = 1612 = 26 פעמים 62, הוי' פעמים "טוב מאד" שנאמר בסוף יום הששי של מעשה בראשית, ברא שית. והוא עולה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד, שלמות ששת ימי בראשית המסתיימים בבריאת האדם, ה"צדיק יסוד עולם", ביום הששי, ספירת היסוד, האות ברית קדש. יעקב, אביו של רב אחא הוא כנגד ספירת התפארת, כללות הו"ק, שממנו מתפשט היסוד בסוד "אלה תולדות יעקב יוסף" – אחא הוא בחינת יוסף הצדיק, בן יעקב (סוד "תתן אמת ליעקב"). אחא ועוד יעקב = 192 = "בכל, מכל, כל" (סוד כללות אבותינו הקדושים) = 16 פעמים זה (נבואת משה רבינו באספקלריא המאירה, סוד הברית מילה כנ"ל).