שבע ברכות איתמר-יהודה ורעיה שי' קוניקוב (חלק ראשון) - ג' אד"ש ע"ו – כפר חב"ד הדפסה

בע"ה

ג' אד"ש ע"ו – כפר חב"ד

שבע ברכות איתמר-יהודה ורעיה שי' קוניקוב (חלק ראשון)

ו"צאתכם לשלום" לשליחות בהדו למאיר ודבורה שי' קוניקוב

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

 

לחיים לחיים. מזל טוב. יש פה הרבה חתנים בפוטנציאל – שיממשו את זה...

א. עיקר מעלת האדם – קירוב רחוקים

טובות ליהודים – הדרך לחיים נצחיים

נאמר כולנו לחיים למאיר ודבורה, שיצליחו בשליחות – שהשליחות תהיה ביד רמה. אתמול חזרנו על ווארט מאדמו"ר הזקן ששמע מר' מרדכי הצדיק בשם הבעל שם טוב, שהנשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים-שמונים שנה כדי לעשות טובה ליהודי בגשמיות ובפרט ברוחניות. כעת יש לכם הזדמנות פז – כמו שהרבי אומר – וכל טובה שעושים ליהודי שוה שבעים-שמונים שנה של חיים, חיים שלמים. הרבי רצה שכולם יחיו חיים נצחיים, ולשם כך צריך לקרב עוד יהודי ועוד יהודי, וככה יהיו לכם חיים נצחיים – על ידי קירוב יהודים.

אוה"ח: "אדם כי יקריב מכם" – אדם שמקרב רחוקים

כעת אנחנו בהשגחה פרטית ביום הראשון של פרשת ויקרא. מאד מומלץ שכל אחד יסתכל באור החיים הקדוש על הפסוק "אדם כי יקריב מכם קרבן להוי'". יש לו כמה פירושים, אבל הפירוש הכי יפה, ממש מדהים, שהולך על יהודים שמקרבים נפשות לה'. הוא מסביר ש"אדם כי יקריב" הוא יהודי שמקרב נשמות רחוקות. "מכם" – היהודים הכי רחוקים, שאין להם שום קשר גלוי ליידישקייט, התרחקו לגמרי, והם נקראים "מכם" כי אין להם שום מעלה חוץ מ"אשר בשם ישראל יכונה" (שבכך הוא נכלל ב"מכם"). מוצאים יהודי באיזה מקום ומקרבים אותו – זה ה"קרבן להוי'". "קרבן להוי'" היינו לקרב מישהו לקב"ה, כאשר השליח נקרא "אדם" והמתקרב נקרא "מכם" (וכמה שהוא יותר רחוק הוא יותר "מכם"[ב]).

הוא מסיים, גם משהו חזק ביותר, שאותו אחד שמקרב נפשות לא צריך להביא שום קרבן לבית המקדש בכלל – הוא יוצא ידי חובת כל הקרבנות. אין לו לא נדר ולא נדבה, חזקה שאין חטא בא על ידו כי מזכה את הרבים – אז אין לו אשם או חטאת. אם אדם רוצה לחסוך את הבאת כל הקרבנות לבית המקדש פשוט יקרב נפשות לקב"ה. שיהיה אדם, ואז הוא לא צריך להביא שום קרבן לה' חוץ מכך שמקרב יהודי לה'. פירוש ממש מדהים – פירוש חב"די מקורי של האוה"ח הק'. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן. לחיים לחיים.

רמזי קירוב אדם-מכם

נוסיף לווארט של האוה"ח איזה ממתק בגימטריא: ידוע שיש שלשה סוגי מספרים מיוחדים – משולש, רבוע, השראה. הם כנגד קבלת הרמ"ק – השתלשלות; קבלת האריז"ל – התלבשות; קבלת הבעש"ט – השראה. קודם צריך להיות אדם – מי שמקרב יהודי הוא בחינת אדם – ו-אדם שוה מה, משולש של 9. המתקרב על ידו, שלפי פירוש האוה"ח נקרא "מכם" – הוא שואל את שאלת אדה"ז, שלכאורה צריך להיות 'אדם מכם כי יקריב' ו"אדם כי יקריב מכם" אומר דרשני, שצריך להקריב את ה"מכם" – הוא רבוע של 10. 100 לכאורה אפילו יותר חזק מ-45 – רבוע, שלמות, עשר פעמים עשר. סימן שהיהודי הכי רחוק שייך לקבלת האריז"ל (ומצד עצם מהותו הוא שלם לגמרי, הוא 100!). המתקרב שייך בהתחלה רק לקבלת הרמ"ק, השתלשלות. אבל כשהפעולה נעשית והם מתחברים יוצא 145, מספר השראה של 9.

זו נוסחא פשוטה שבנויה על שלשת המספרים הצורניים לפי הסדר – משולש ועוד רבוע שנותן השראה. המספרים כאן פשוטים, אבל המשוואה מאד לא פשוטה. לפי רמז זה קבלת הבעש"ט היא היחוד בין המקרב למקורב. המקרב צריך לראות במקורב את השלמות שלו – כמה שהוא רחוק הוא 10 ברבוע. אך לא זו התכלית, אלא שה-אדם יתחבר אליו ואז יצא משהו עוד יותר מושלם. השרשים כאן הם 9-10-9 – התחלנו מ-9 במשולש, הוספנו 10 ברבוע וקבלנו 9 בהשראה. השרש חוזר להתחלה. זו משוואה יפה.

לימוד פירוש אוה"ח הק'

בכל אופן, צריך – ממש מצוה – לקרוא את אור החיים בחת"ת של היום. נעשה זאת. ניתן לחתן לקרוא – שיאמר דבר תורה:

עוד ירמוז לצוות את אנשי חיל [קודם כל, מי שמקרב הוא "איש חיל". הדבר הראשון שיתרו אמר למשה לחפש הוא "אנשי חיל", ומתוך ארבעת הדברים רק הם נמצאו למשה – הם העיקר. מי הוא איש חיל? מי שמקרב.], להשתדל לקרב לבבות עם בני ישראל לעבודת ה', ולזה יקרא קרבן לה', כי על ידי חטא האדם יפרד הדבקות של ישראל עם אביהם שבשמים, דכתיב (דברים ד ד) ואתם הדבקים בה', ויהיו נבדלים ומרוחקים מהשכינה, והאדון ברוך הוא יקפיד כביכול על הדבר ויתאוה לקרב אותם אליו, וצוה להוכיח לכל הרחוק ולקרב לבו, גם העניש למעלים עין מהדבר [גם חשוב. מי שלא מקרב נפשות, מגיע לו משהו... חייבים לקרב נפשות. זה עיקר התורה שלנו.], וזה לך האות אשר צוה ה' להתחיל ממקודשיו, והגדיל שכר המזכה כמאמר התנא (יומא פז) כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, כי ישמרנו ה' משגיונות, והם הדברים הנאמרים כאן.

"אדם" - דקדק לומר אדם, לשון חשיבות כאמור בזוהר (ח"ג מח). "כי יקריב", ואת מי יקריב פירש הכתוב ואמר "מכם" מן הפחותים שישנם בכם, אשר פשעו בה' ויאמרו לאל סור ממנו (איוב כא יד) ונתרחקו מדביקותו יתברך את זה יקריב [הוא אומר שצריכים לקרב יהודים כל כך רחוקים שכופרים ואומרים לה' "סור ממנו" – הם נקראים "מכם".], ולזה יקרא קרבן לה' כי יקריב נצר מטעיו קודש לשרשו, ואדם כזה אינו צריך להביא לא נדר ולא נדבה, גם אין מציאות להביא לא חטאת ולא אשם, על דרך אומרם ז"ל (יומא פז) כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, ואם אין שוגג אין קרבן, ואחר שגמר אומר מעשה קרבן הנכבד והמעולה אמר "מן הבהמה וגו' תקריבו את קרבנכם", דבר זה ישנו בכל אדם כי לא כל ישיגו בחינת רבים השיב מעון (מלאכי ב ו) [לא כל אחד זוכה למדרגה של "רבים השיב מעון", אבל תכלית הכוונה היא אכן להיות "אדם" שמקיים "רבים השיב מעון".].

[צריך להתמקד דווקא באנשים שכופרים?] גם רבי נחמן אמר – ככל שמקרבים מישהו יותר רחוק קידוש ה' שמתגלה הוא אור גדול יותר ויותר (לכן הוא מדבר גם על גרים). לחיים לחיים.

נגנו "שאמיל".

ב. "אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים"

גימטרית החתן והכלה – פסוק שלם

אמרנו שאנחנו משאירים גימטריא אחת בשביל השבע ברכות של החתן והכלה, שהמספר שלהם הוא 966. בקבלת הפנים אמרנו שעולה ז"פ מנחם. כעת נראה שיש פסוק אחד בספר תהלים, פסוק שלם, ששוה למספר החתן והכלה – פסוק מיוחד בשבילם. הפסוק הוא בפרק עז פסוק יד: "אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים". פסוק מיוחד לחתן ולכלה, ולכן צריך להתבונן מה אפשר ללמוד ממנו – מה החתן והכלה יכולים ללמוד ממנו לחיים שלהם.

להחזיר עטרה ליושנה – "אני אמרתי אלהים אתם"

הפסוק מתחיל ב"אלהים" ונגמר ב"[כ]אלהים". יש עוד פסוק בתהלים, "אני אמרתי אלהים אתם" – כשהקב"ה ברא אותנו הוא רצה שנהיה אלקים. ומה קרה? "אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפולו". ה' רצה שנהיה בבחינת אלקים חיים, שנחיה חיים נצחיים, כמו שאמרנו קודם, אבל האדם חטא – "אלהים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים".

כפי שלמדנו לא מזמן ב"הנהגות ישרות" של תלמידי הבעל שם טוב, שהעיקר בעבודת ה' שיהיה לאדם אך ורק מחשבה אחת שמנחה אותו כל החיים – "שויתי הוי' לנגדי תמיד" – ושלא יתבלבל, שלא יהיו לו הרבה מחשבות. אפילו בעבודת ה' גופא – צריך להיות ממוקד, כל החיים ממוקד על התכל'ס, על היעד. על כך נאמר "אלהים עשה את האדם ישר", שהוא ממוקד – יש לו מחשבה אחת, ענין אחד בחיים. אבל מה קרה? "המה בקשו חשבנות רבים" – זה שרש החטא. על ידי "והמה בקשו חשבנות רבים" מפסידים את המעלה המיועדת לאדם, להיות אלקים.

"האלהים עשה את האדם ישר" – "אני אמרתי אלהים אתם". הפירוש הפשוט שאתם תהיו שופטים ורודים במציאות למעליותא, כמו שכתוב "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשֻה ורדו" – לכבוש את המציאות, משיח. זה מה שה' רצה, ולשם כך ברא את העולם, עד פסגת הבריאה – האדם. רק מה? "והמה בקשו חשבונות רבים", זה הקלקול. הדבר הראשון שלומדים מפסוק שמתחיל "אלהים" ומסיים "אלהים", שכנראה תוכנו להחזיר עטרה ליושנה, שבאמת נהיה אלקים – חתן וכלה מתחתנים, שבאמת יהיו אלקים.

תיקון חטא אדם וחוה בנישואין

הפסוק אומר "האלהים עשה את האדם ישר" – מתחיל בלשון יחיד, "אדם" – ואז עובר ללשון רבים, "והמה בקשו חשבנות רבים". מי הם "המה"? כבר רבים ו"מיעוט רבים שנים" – כנראה רומז לאדם וחוה יחד. חוה התפתתה על ידי הנחש ואחר כך פתתה את אדם. הנחש פתה "והייתם כאלהים" – תהיו אלקים. זה בדיוק מה שה' רוצה, "אני אמרתי אלהים אתם". איך (אומר הנחש)? תעשו נגד אלקים, שאמר לא לאכול, ואז תהיו כמוהו. זה הראש של הנחש – תעשו נגד התורה ואז תהיו אלקים. תחשבו מחשבה אחרת. קודם המחשבה היתה בתמימות, שיהודי עושה מה שה' אומר, ו"חשבונות רבים" הם שאפשר להשיג את המטרה דווקא כשלא תעשו מה שאלקים אומר. בכל אופן, "המה" הולך כבר על שניהם יחד.

מה התיקון? דווקא בנישואין, להחזיר את ה"המה" ל"אדם". המלה "אדם", אף שהיא לשון יחיד, כוללת זכר ונקבה יחד – "ויקרא שמם [המשותף] אדם ביום הבראם". אדם וחוה, האדם והאשה, הם יחד אדם אחד, עליו כתוב "האלהים עשה את האדם ישר". אבל "והמה" – כנראה ראשית החטא שהם כבר שנים שלא מרגישים אדם אחד. ה"בקשו חשבונות רבים" מתחיל מ"המה", שכל אחד לעצמו, כבר שנים. "המה" נשמע כמו "בהמה" – כנראה שזו הנפש הבהמית שלהם, היא עושה אותם בהמה – ואז "והמה בקשו חשבונות רבים". אם כן, צריך לחזור מהמצב של "המה", בהמה", להיות אדם אחד ואז זוכים לרצון ה' "והייתם כאלהים" – להביא משיח, להנהיג את המציאות, כמו שה' רוצה, על פי תורה. אם כן, זהו המסר הראשון של הפסוק שלכם, שמתחיל אלקים ונגמר אלקים.

רמזי הפסוק

נעשה כמה רמזים בפסוק: כמה מלים יש? 7. מה ממוצע כל מלה כאן? מנחם, "צמח שמו", שמו של מלך המשיח. לא אמרנו רמז פשוט לגבי החתן והכלה: לכלה קוראים רעיה, שם שלקוח בעיקר משיר השירים. "כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים". איך נקרא שם החתן? הדוד. דוֹד אותיות דוִד. "שיר השירים אשר לשלמה" בן דוד. דוד עולה פעמיים 7. המספר שלכם הוא כפולה של דוד, יש בו חצי-מנחם פעמים דוד – 69 פעמים דוד. המספר הזה שייך לפורים, שגבורת המגלה היא "הדסה היא אסתר", ובפיוטים היא נקראת רק הדס. אתה איתמר-יהודה ואשתך היא רעיה, אבל אתה גם דוֹד, דוִד, והיא הדס – דוד פעמים הדס שוה איתמר-יהודה ועוד רעיה. זה חיבור וזה כפל.

כל הפסוק הוא כפולה של שבע. האם יש מלה אחת בפסוק שהיא גם כפולת שבע? בקדש, 406, ז"פ חן, "ונח מצא חן בעיני הוי'". הכל יחד עולה ז"פ מנחם ורק "בקדש" עולה ז"פ נח, האמצע של מנחם. אם כן, כל שאר המלים עולות ז"פ מם. יש פה חלוקה מובהקת תוך השם מנחם לאמצע ומסגרת. ז"פ חן הוא גם משולש כח, יחי – כל המספרים מ-1 עד 28.

"מי אל גדול כאלהים"

כעת נאמר משהו לגבי פשט הפסוק, ואחר כך נדרוש אותו עוד יותר לעומק בחסידות: הפשט של "מי אל גדול כאלהים" הוא שאין שום כח במציאות גדול כאלקים. משמע ש"אל" הוא חול, לא קודש, איזה א-ל יכול להיות גדול כאלקים?! אבל אם מעמיקים מסקנת הפסוק היא שאלקים הוא-הוא הא-ל הגדול. "לא תשתחוה לאל אחר" – יש "אל אחר", "אל נכר" ו"אל זר" (שלשה ביטויים עם שם א-ל, כפי שלמדנו הרבה פעמים). "מי אל גדול כאלהים", אבל מכלל לאו אתה שומע הן, שאלקים הוא הא-ל הגדול האמתי. אלקים הוא שם גבורה ושם א-ל הוא חסד בדרך כלל, וכן "גדול" שייך ל"לך הוי' הגדלֻה" ששייך לחסד. מכאן אפשר להבין שאלקים – שהוא דין – הוא הא-ל הגדול, המוחלט, החסד הכי גדול. זה עוד ווארט חשוב בפסוק.

זאת אומרת שבעצם יש כאן אלקים, א-ל – שמכלל לאו אתה שומע הן – ובסוף כאלקים. נעשה רק את הגימטריא הזו: אלהים-אל-כאלהים שוה 223, שוה "אין עוד מלבדו". "אתה הראית לדעת כי הוי' [שם הרחמים] הוא האלהים אין עוד מלבדו". גם כאן רמוז בכך ש"אלהים... אל... כאלהים" עולה "אין עוד מלבדו". זו הדרגה הכי גבוהה באלקות, ש"אין כיוצא בו".

הקבלת מלות הפסוק לספירות

כעת נעמיק בכל מלה בפסוק ונכוון את שבע המלים כנגד שבע הספירות. מכאן נלמד את עיקר מוסר-ההשכל שהחתן והכלה צריכים לקחת מהפסוק הזה:

"אלהים בקדש דרכך" – גבורה, חכמה, דעת

"אלהים" הוא בפשטות ספירת הגבורה.

"בקדש" – "קדש מלה בגרמיה", דבר נבדל, שבקבלה הוא תמיד ספירת החכמה.

"דרכך" – הדרך של ה'. איזו ספירה? [מלכות.] יכול להיות, אבל זה לא הפשט של "דרכך". אפילו מלכות שנקראת "ארץ" נאמר בה "לדעת בארץ דרכך". מהי מצות "והלכת בדרכיו"? "מה הוא רחום אף אתה רחום", המצוה להדמות אליו. באיזה כח בנפש האדם מתדמה, הולך בדרך ה', "בכל דרכיך דעהו" – שאדע להתאים ולהשוות את "דרכיך" ל"דרך הוי'". עיקר מוסר ההשכל הוא המלה "דרכך", כפי שתיכף נסביר יותר. "דרכך" היינו ספירת הדעת, ש"גם בלא דעת נפש לא טוב".

להגדיר את דרך החיים מתוך נקודת הנבדלות היהודית

יש אנשים, אפילו אנשים שיושבים פה, שלפעמים לא ברור להם מאה אחוז מה הדרך. מה הדרך שלך בחיים? לכל אחד יש דרך בחיים. יש לנו גם תנועה שנקראת דרך חיים – לכל אחד יש את דרך החיים שלו, הדרך לחיים שלו. יש אנשים, במיוחד אנשים צעירים שעוד לא זיהו בדיוק את הדרך, לא עלו עליה, והם מתחבטים מה הדרך. איפה הבעיה שלהם? בדעת. הדעת של האדם היא הדרך שלו, ההתקשרות וההתחברות לדרך שלו בחיים. אם יש לו דעת הוא גם יודע את הדרך וגם הולך בה – הדעת נותנת לו כח להתקדם בחיים, יש לו דעת ויש לו דרך. דרך היא לקראת יעד, לא סתם שאדם מסתובב ומתטייל – יעד הוא דעת, אתה יודע לאיפה פניך, לאן פניך מועדות.

עד כאן החלק הראשון של הפסוק, "אלהים בקדש דרכך". מה אפשר ללמוד מזה? כל אחד חייב להיות אלקים? "אלהים" לא חייב להיות גבורת ז"א – יש גבורה בתוך הקדש, "אלהים בקדש דרכך", נקודת הנבדלות של יהודי. יהודי הוא קדש עוד לפני שיש לו דרך, הוא קדש בעצם. הוא קדש כי יש לו אלקים בתוכו, "אלהים בקדש" היינו גבורה דעתיק שמלובשת במו"ס דאריך, מקור החכמה הגלויה. הפסוק הזה בעצם מתחיל מגבורה דעתיק, שהוא "אלהים". עוד שם של גבורה דעתיק – בוצינא דקרדוניתא, קו המדה, שמודד ובסוף מגדיר את הדרך. הוא מתלבש בתוך הקדש, חכמה סתימאה וחכמה עילאה, ומשם מגדיר לך את הדרך שלך בחיים – את ה"לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך".

אנחנו בחדש אדר, וכתוב שכוונת אדר שהוא האותיות השניות של "לדעת בארץ דרכך" – רמז מיוחד שכתוב בספרי הקבלה. אם כן, יש לנו גבורה במקור הכי גבוה שלה, וגם הגבורה היא כח מבדיל. הוא מתלבש בקדש ומוציא את הדעת שלך, "דרכך".  גם פונים לאלקים ואומרים אתה "אלהים" ו"בקדש דרכך".

"מי אל גדול כאלהים" – בינה, חסד, מלכות, הוד

אחר כך "מי" – בינה ("מי זאת", בינה ומלכות), "'מי' דקיימא לשאלה.

שם "אל" – חסד, כפי שגם אמרנו קודם. דורשים הכל למעליותא כרגע.

"גדול" – הייתי חושב שחסד, "האדם הגדול בענקים" הוא אברהם, אך אם "אל" הוא חסד, מה הוא "גדול"? לא נחזור פעמיים על אותה ספירה. גדול הוא אחד משתי ספירות – או חסד או מלכות. מי עוד גדול בתורה? "מלך גדול". או איש גדול בלב, חסד, או מלך גדול – יותר פשט. עיקר הפשט של גדול הוא מלכות, כמו במגלה – "יקר תפארת גדולתו", המלך גדול. אם כן, "גדול" הולך כאן על מלכות, על המלך. "מי אל גדול" – בינה-חסד-מלכות.

המלה האחרונה, "כאלהים". התחלנו מ"אלהים", גבורה, ומסיימים ב"כאלהים" – מתחת לאלקים כביכול. איזו ספירה היא ענף של גבורה (אלקים)? ספירת ההוד. אז ראוי לפרש "כאלהים" על הוד. הקשר בין מלכות להוד הוא "איהי [מלכות] בהוד".

סיכום וברכת סיום

יש פה הרבה מה להתבונן – נשאיר לכם לעשות את הגימטריא של כל הספירות האלה ועוד שבע המלים של הפסוק ותראו משהו יפה[ג]. בכל אופן, יש פה פסוק שתבותיו רומזות לספירות: גבורה, חכמה, דעת, בינה – יש כאן את כל החב"ד ברצף, בצירוף של הנצח (יוה), ספירה שלא היתה לנו – חסד, מלכות, הוד. מתחילים מגבורה ומגיעים להוד, ענף הגבורה, "הודו להוי' כי טוב".

גם אצלכם, המסר של הפסוק הוא שצריך למצוא את הדרך שלכם. הדרך שלכם היא הדרך של ה', להדמות אליו יתברך. איך עושים זאת? צריך להגיע עד הגבורה דעתיק, שמתלבשת בתוך מה שאתם "קדש", "קדש ישראל להוי' ראשית תבואתו". אז גם תמצאו את ה"מי אל גדול". על פי פשט צריך לתקן את ה"מי", "מינה דינין מתערין", את ה"אל גדול" שהוא הלעו"ז של "כאלהים". יש לכם הרבה מה להתבונן, והעיקר ברכה שתמצאו את הדרך – "אלהים בקדש דרכך" – עם כל שאר הרמזים. לחיים לחיים. זה פסוק שבע"ה ילווה אתכם כל החיים הטובים והארוכים.

נגנו "ליהודים היתה אורה".



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] יש בתורה יב "מכם" כנגד יב שבטי יה, והסימן: "ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט" (שנאמר על המרגלים שלבסוף נתרחקו מאד מאד, ותיקונם הוא בדור שלנו כנודע). ה"מכם" הראשון הוא "שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם" ומתאים להיות כנגד ראובן הבכור (שיביא את בנימין הקטן). ה"מכם" השני הוא "אדם כי יקריב מכם וגו'" הנדרש כאן, ומתאים להיות כנגד שמעון (שהתרחק מאד במעשה פעור עד כדי כך שמשה רבינו לא רצה לברכו [ורק רמז שעל יהודה, המלך, לקרבו – "שמע הוי' קול יהודה ואל עמו תביאנו"]). ה"מכם" החמישי הוא "ורדפו מכם חמשה...", ודוק בשאר.

[ג] הכל עולה 2379 = 39 (הוי' אחד) פעמים 61 (אין – "אין מזל לישראל"). 39 ועוד 61 = שלמות של 100 (יפ"י, י פעמים י). במספר סדורי אמונה (סוד ג"ר דעתיק) = 39 ותענוג (סוד ז"ת דעתיק) = 61. נמצא שהשרש שלכם הוא בי"ס דעתיק, וד"ל.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com