חיפוש בתוכן האתר

לבנות אולפנת "בית שרה" - אחרי הדלקת נרות - יא שבט תשע"ב הדפסה דוא

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א

לבנות אולפנת "בית שרה" - אחרי הדלקת נרות

יא שבט תשע"ב

חדש ויום של התקשרות לצדיק

שבת שלום. אנחנו עומדים היום ב-י' שבט (במעבר ל-יא שבט), יום ההסתלקות של הרבי הריי"צ ותחלת הנשיאות של הרבי. היום עומדים 62 שנה מההסתלקות, נכנסים לשנה ה-63 – הרבה זמן, אבל אנחנו חיים עם הצדיקים. חדש שבט בכלל הוא חדש של התקשרות לצדיק, על פי הכתוב בספר יצירה שה' ברא את חדש שבט באות צדיק. היום בפרט יום ההתקשרות לצדיק, לרבי, הוא י' שבט, והנושא היום יהיה התקשרות. התקשרות פירושה, קודם כל, יצירת קשר – כמו קשר עם חבר טוב. כשיש חבר טוב רוצים ליצור קשר מהמקום הכי פנימי בלב שלי אליו – קשר שמגשר בינינו (קשר דומה לגשר). אבל בשביל לדעת להתקשר צריך לדעת איפה אני נמצא, מאיזה עולם אני מתקשר.

ארבעה עולמות

יש ארבעה עולמות שאפשר ליצור מתוכם התקשרות: יש עולם של מעשה – שהכל סובב סביב מעשים. יש אנשים שנמצאים בעולם של מעשה, כמו למשל בעל עסק שכל המחשבות והפעולות שלו סובבות את העסק, שהכל יעבוד כמו שצריך וירויח הרבה כסף. בעל עסק כזה חי תמיד, גם כאשר מתבגר, בעולם של מעשים. גם בקדושה, "המעשה הוא העיקר", צריכים לעשות מעשים, מעשי המצות, בפועל ממש; יש עולם של רגשות. מי שהעולם הפנימי שלו עשיר ברגשות, אותם הוא חווה, תופס ומגדיר, הוא חי בעולם הרגש. סופרים, למשל, עסוקים בעיקר בתיאור של רגשות. עיקר היצירתיות בנפש שייכת לעולם הרגש, דבר המתבטא גם בכתיבה יוצרת. עיקר ההתבגרות בנפש באה לידי ביטוי בהתפתחות עולם הרגש; יש עולם של שכל, בו שקועים למשל אנשי מדע, ובקדושה מדובר בתלמידי חכמים שכל עולמם הוא סברות שכליות; למעלה מהכל יש עולם של בטול. בטול פירושו התמסרות – התמסרות מלאה למישהו או למשהו. בעזרת ה', כל אחת כאן תקים בית עם בן זוג, וכמשתחתנים מתמסרים לבן/בת זוג לגמרי. התמסרות מלאה היא "אהבה שאינה תלויה בדבר", בה האדם מתבטל ומתמסר לגמרי (בעוד שברגש רגיל של אהבה, בעולם הרגש, האדם מרגיש מאד את עצמו ואת חוויותיו, ואינו מתמסר כל-כולו למושא האהבה). ארבעת העולמות האלה נקראים בלשון הקבלה והחסידות מלמעלה למטה אצילות-בריאה-יצירה-עשיה, אך נשתמש כאן בהסבר שנתנו, בלשון שיותר קרובה להבנה אצל כל אחת.

"ממנו יראו וכן יעשו"

בכל אחת מהקומות אפשר להתקשר לצדיק. חלק מהענין של הצדיק הוא להיות דוגמה אישית, מי ש"ממנו יראו וכן יעשו". למשל, מהצדיק אפשר ללמוד מה הוא בטול ומה היא התמסרות. הצדיק בטל לגמרי לה', ומהצדיק גם אפשר ללמוד בטול לצדיק, כפי שאפשר לראות בבטול והתמסרות הגמורה של הרבי לחותנו, הרבי הריי"צ. מי שמתקשר לצדיק בעולם הבטול יכול ללמוד מבטולו של הצדיק, ומי שבטל אל הצדיק זוכה גם שהצדיק עצמו יתלבש בו. עיקר ההתמקדות שלנו היום תהיה בעולם הרגש – העולם שנוגע בעיקר לגיל שלכן (והרבי כותב שלנשים יש יותר כח של ציור ותיאור רגשות מאשר לגברים). לכל אחד יש את כל העולמות בתוכו, אבל יש גם שייכות מיוחדת ועיקרית לעולם מסוים (כנ"ל לגבי אנשי עסקים, סופרים ותלמידי חכמים). כאן הדוגמה הכי מובהקת של צדיק הקשור באופן מיוחד לעולם הרגש היא בעל ההילולא, הרבי הקודם, שכתב יומן במשך רוב חייו – תופעה שאין לה אח ורע בין צדיקים. חלקים רבים מיומנו של הרבי הקודם התפרסמו ב"לקוטי דיבורים". הרבי הריי"צ השקיע זמן רב בכתיבת החוויות שלו (מי שחי בעולם מעשי יכול גם לכתוב יומן של מעשים, מה עשה בכל יום, אבל עיקר הכתיבה היצירתית היא של רגשות), וגם השקיע זמן במשך כל יום לקרוא ולהזכר בחוויות מהעבר ולעורר אותן מחדש בנפשו (והוא הדריך גם את החסידים להשתמש בכח הציור כדי לדמות ולשחזר מזכרונם חויות טובות שחוו בעבר, בפרט חויות שבהן מורגש יד ה', השגחה פרטית על כל צעד ושעל של חיי האדם, וכן חויות הקשורות לקשר שבין החסיד לרבי). כאשר אדם עובר חויה עליו לכתוב אותה, לכל לראש בנפשו – "כתבם על לוח לבך" – וניתן להסתייע גם בכתיבה יוצרת כגון בכתיבת יומן לשם כך.

יומנה של אנה פרנק

כדי להמחיש כתיבה של רגשות ניתן דוגמה. נשאל – מי יודעת מה הוא היומן המפורסם ביותר בעולם? [תהלים? דה"י? יחזקאל?]. לא משהו מהתנ"ך, יומן מהתקופה החדשה, שכתב יהודי. היומן הכי מפורסם בעולם הוא של נערה בת גילכן, יומנה של אנה פרנק. יומן של ילדה יהודיה מתקופת השואה (היא נולדה ונפטרה בתקופת הנשיאות של אדמו"ר הריי"ץ, בעל ההילולא של י שבט). היא התחבאה כשנתיים במחבוא וכתבה בו יומן, מתארת את החויות שלה באותה תקופה. אחר כך מישהו הלשין על המשפחה, והם נתפסו ונשלחו למחנות, והיא לא שרדה את השואה. אחרי השואה היומן שלה התפרסם (בזכות אבא שלה, היחיד במשפחה ששרד את השואה), והוא נעשה למסמך הכי מפורסם על השואה – דרכו, יותר מכל דבר אחר, אנשים בכל העולם מכירים את השואה. זו זכות גדולה שלה, לייצג את העולם היהודי למליוני אנשים.

כותבים לאנה פרנק

יש תופעה של בנות בכל העולם שמתכתבות עם אנה פרנק. אנה פרנק נרצחה לפני עשרות שנים, אך הנשמה היא דבר נצחי, ובעקבות קריאת היומן המרגש שלה יש מי שכותבות לה מכתבים. זו דוגמה ליצירת התקשרות רגשית על ידי כתיבה. אם אפשר לכתוב לאנה פרנק, שנשמתה נצחית, כל שכן וקל וחומר שניתן לכתוב לצדיק שנשמתו חיה וקיימת אתנו. כתיבה לצדיק יכולה לבטא גם התקשרות שכלית, אם שולחים לרב גדול שאלה בהלכה, אך הכתיבה העיקרית לצדיק היא כתיבה מתוך הלב. כשחסיד כותב פדיון-נפש לרבי (כפי שנוהגים לעשות ב-י' שבט) הוא שופך את כל אשר על לבו בכתיבה. אפשר לומר שהכתיבה היוצרת העיקרית והמכוונת ביותר היא ביטוי הרגשות במכתב (כמובן, כתיבה יוצרת צריכה להיות מבוקרת ומכוונת לביטוי וטיפוח של הרגשות החיוביים שלנו, וכתיבה לצדיק מספקת את ההכוונה הבסיסית אילו רגשות ראויים לעלות על הכתב).

לכתוב מתוך הרגש הדתי הפנימי ביותר

אם אתן הייתן כותבות לאנה פרנק, מה הייתן כותבות? אנה פרנק היתה יהודיה, וזכתה-זוכה לייצג למליוני אנשים את היהדות, אך היא לא זכתה לגדול בבית שומר תורה ומצוות. אם אתן הייתן כותבות לה, הייתן מספרות לה על העולם שלכן, מנסות לחשוף אותה למה שהיא לא זכתה לקבל. את ההתפתחות הרגשית וכח הציור – דברים השייכים במיוחד לבנות בגילכן – יש לנצל לכתיבה שתביא את העולם הפנימי שלכן למי שלא זכה להכיר אותו כדי לקרב אותו אל הקב"ה. בתחלת היומן אנה פרנק כתבה שאסור לאף אחד לקרוא בו, ואם מישהו ימצא אותו היא מבקשת שישרוף אותו. בהמשך היא שנתה את דעתה, ואפילו עשתה הגהות על היומן מתוך תקוה שיתפרסם. הכתיבה של רגשות צריכה להיות ממקום כל כך פנימי, כל כך אישי, שלא רוצים לחשוף אותו לפני אף אחד בעולם. אבל אחר כך, צריכים מסירות נפש, צריכים לעשות משהו שישפיע טוב על העולם. אם חושבים שמה שכתבו יכול להועיל לעוד מישהו, לגעת בו ולקרב אותו אל הקב"ה, צריכים גם את הדברים הכי אישיים למסור לפרסום. אם כל אחד ינצל את כל העולמות שלו לקירוב יהודים נביא את המשיח בפועל ממש.

[השלמה בסעודת צפרא דשבתא: אנה פרנק, לו היתה חיה היום, היתה צריכה להיות היום בערך בת 83 – סבתא. בגלל שהיא לא שרדה את השואה, היא נשארת בתודעה צעירה לנצח, ומתאימה להתקשר עם בנות גילה הצעירות של היום (בתחית המתים יקום כל אחד כפי שהיה כשנפטר, מי שהסתלק מהעולם צעיר נשאר צעיר, למרות שיש גם התקדמות לאחר הפטירה, כפי שנוהגים להמשיך ולהתקדם בפרק התהלים לפי מספר השנים). ההצלחה של היומן שלה עוררה כמה פרופסורים נאצים, ימח שמם, להכחיש את המציאות שלה (אבא שלה, אוטו פרנק, שפרסם את היומן נהל נגדם מאבק משפטי). מעבר לתופעה של הכחשת שואה בכלל, יש הכחשה בנוגע לדמות שלה – אם כתבה את היומן ואם בכלל היתה. צריך לעיין בתופעה הזו, של אנשים שיש לגביהם טענה שלא היו (כנראה ששרש נשמתם ממקום גבוה מאד, אולי מרדל"א). גם לגבי הבעל שם טוב יש הסטוריונים משובשים שמטילים ספק בקיומו. לגבי איוב יש דעה בחז"ל ש"לא היה ולא נברא אלה משל היה". כדאי להקים אתר בו מזמינים בנות צעירות לכתוב לאנה פרנק – לתאר חויות והתמודדויות בנות ימינו ולחשוף אותה לעולם של תורה ומצוות, לפרסם מכתבים ראויים ואף לערוך תחרות כתיבה שנתית.]

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com