"ח כסלו ע"ב – כפר חב"ד

עניני ר"ח כסלו

כינוס ילדים

[אחרי ריקודים ואמירת פסוקים] נגנו "גשם נדבות".

א. ענינו של יום – יום הגאולה ו"כינוס השלוחים"

החלמה ממחלה – יציאה מבית הסהר

חדש טוב! חדש של גאולה! היום חג הגאולה של הרבי. למה זה חג הגאולה של הרבי, מישהו יודע? [היום הוא יצא מהחדר]. הוא היה חולה, וביום הזה הוא יצא לעולם, יצא לכולם, וכבר היה בריא ב"ה. מי שהוא סגור בחדר הוא כמו בבית הכלא, בית האסורים. יש לפעמים גם ילד שלא יכול להגיע לחדר כי הוא חולה. אם מישהו חולה, ה' עושה שהוא יהיה כמו אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו, כמו אדמו"ר האמצעי, כל הצדיקים שהיו בבית האסורים. איך כל אחד יכול פעם להרגיש שהוא נמצא בבית האסורים? שלפעמים ה' עושה שאתה חולה ליום-יומים, בהשגחה פרטית, ה' רוצה שתרגיש שאתה נמצא בבית האסורים, וכאשר ה' יבריא אותך בקרוב פתאום אתה יוצא לחפשי, אתה משתחרר. כתוב "מבית הסורים יצא למלֹך", כמו יוסף הצדיק שגם היה בבית האסורים, וכאשר יצא הוא נעשה מלך. כך ה' רוצה שכל חסיד ירגיש כמו הרביים, כל הרביים היו פעם בבית האסורים, וכאשר יצאו – יצאו למלוך, נעשו עוד יותר חזקים ויכלו להפיץ את אור החסידות (של חדש כסלו) בכל העולם, בזכות שהיו בבית האסורים ויצאו לחופש.

היום הוא היום שהרבי היה בבית האסורים ויצא לחופש, ולכן היום חג הגאולה של הרבי. כל אחד צריך לחשוב שאני גם לפעמים נמצא בבית האסורים, וכאשר אני יוצא – אני יוצא עם כל התוקף של אחד שיוצא, וכעת התפקיד שלי להפיץ את אור החסידות בכל העולם.

היות שיש ניגון מיוחד של חג הגאולה של הרבי, אם כי שרנו אותו כאשר באנו, כדאי שנשיר אותו עוד פעם.

"כינוס השלוחים" – כל ילד הוא שליח

עכשיו ילדים, מפני שהיום יום הגאולה של הרבי, החסידים עשו שכל שנה ביום הזה – ר"ח כסלו – עושים את "כינוס השלוחים". מהו "כינוס השלוחים"? [שכל השלוחים בעולם באים]. היום כל מי שהוא שליח של הרבי – שהתפקיד שלו להפיץ חסידות ולקרב יהודים לאבינו שבשמים, לקרב את המשיח, כי כשעם ישראל יחזור בתשובה המשיח יבוא תיכף ומיד ממש – בא למקום אחד. כמו שאנחנו כעת מתחזקים יחד, כך כל השלוחים באים ומתחזקים יחד, ואחר כך חוזרים לשליחות ביתר שאת ויתר עז כדי להפיץ את המעינות ולהביא את המשיח. גם אנחנו כאן עושים "כינוס השלוחים", כי כל ילד הוא שליח של הרבי – כל אחד צריך לחשוב שאני שליח, ואנחנו עושים "כינוס". מה השליחות? שכל אחד ילמד תורה בכלל וחסידות בפרט, וכך כולם יתחזקו בתורה ומצוות ויבוא מלך המשיח תיכף ומיד ממש. כל אחד הוא שליח, שליח של הרבי, והיום במיוחד צריכים להרגיש זאת. הרבי הוא גם שליח, של הרבי הקודם, וכך דור אחרי דור עד הבעל שם טוב – כולנו שליחים של הבעל שם טוב. שליח עושה שליח, והשליחות להפיץ את אור התורה ולהביא את המשיח. היום עושים כאן "כינוס השלוחים".

נשיר עוד כמה ניגונים ששייכים לחדש כסלו. בט' כסלו יום ההולדת וגם יום ההסתלקות של הרבי האמצעי, הבן של אדמו"ר הזקן, ולמחרת, י' כסלו, הוא חג הגאולה שלו. כל פעם נאמר משהו קצר ונשיר איזה שיר. כעת נשיר ניגון של חסידי אדמו"ר האמצעי – "ניע זשורצ'י כלאפצי".

סמך – יום ה-ס מראש השנה, האות של חדש כסלו, סליחה-מחילה-כפרה

נשאל שאלה – איזה יום היום מראש השנה? כמה ימים עברו מראש השנה עד ראש חדש כסלו? היום יום הששים של השנה. משהו מאד חשוב, יום הששים. איזה אות היא ששים? [ס]. באיזה אות ה' ברא את חדש כסלו? מה כתוב בספר יצירה? כולם יודעים את ספר יצירה? שם כתוב באיזו אות ה' ברא כל חדש. באיזו אות ה' ברא את חדש כסלו? [ס]. זה החדש היחיד שהיום מראש השנה הוא האות בה ה' ברא את החדש.

כתוב משהו מאד חשוב בספרי החסידות, שר"ח כסלו הוא זמן כפרה כמו יום כיפור. יש משהו מיוחד רק היום, לא אתמול ולא מחר, שר"ח כסלו הוא כמו יום כיפור, שה' סולח ומוחל ומכפר לנו את כל העוונות, בזכות האחדות. היום עסוקים באחדות, כינוס שלוחים, גם של הגדולים וגם של הילדים, וחוגגים את הגאולה של הרבי. עכשיו ה' מכפר לנו על כל העוונות כמו ביום כיפור. מי זוכר מה האות סמך אומרת? [סלח, מחל, כפר]. יכול להיות משהו יותר מתאים? מתי אומרים "סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו"? ביום כיפור. כתוב בחסידות שהיום הוא כמו יום כיפור, והאות של היום היא סמך. מאד מתאים שהיום יום של סלח-מחל-כפר. בשביל שה' יסלח לנו גם אנחנו צריכים לסלוח. אם נדמה לי שמישהו קצת פגע בי, אמר לי משהו לא יפה, צריך לסלוח. כך צריכים כל יום, לפני השינה אומרים בקריאת שמע שאם מישהו עשה לי משהו לא טוב אני סולח לו. אם אנחנו סולחים, ודאי שה' סולח לכל עם ישראל (כי היום כמו יום כיפור). אם אין יותר עבירות, כולנו צדיקים, מה ה' שולח לנו? [משיח נאו]. גאולה ומשיח. אז אין יום של "משיח נאו" כמו ר"ח כסלו, כי ה' סולח לכולם כמו יום כיפור, וממילא "משיח נאו".

היות שבהמשך החדש, אחרי ט'-י' כסלו, הימים של אדמו"ר האמצעי, באים י"ט-כ' כסלו, חג הגאולה של אדמו"ר הזקן וגם ההסתלקות, ההילולא רבא, של הרב המגיד, ההילולא של הרבי של אדמו"ר הזקן. לכן כעת נשיר בישיבה "אלי אתה". היום ראש חדש, ואיזו תפלה מיוחדת אומרים? [הלל]. מה שרים בסוף ההלל? [אלי אתה]. מי חיבר את הניגון? [אדמו"ר הזקן]. מתי חג הגאולה שלו? בחדש כסלו. לכן נשיר בישיבה, בדבקות, את השיר "אלי אתה" – צריכים לשיר אותו בדבקות.

ב. רבי צבי משרת

"כינוס השלוחים" בכל העולמות – כינוס כל הצדיקים

כאשר יש "כינוס השלוחים", גם בכל העולמות העליונים יש "כינוס השלוחים". מהו "כינוס השלוחים" בעולמות העליונים? שכל הצדיקים של כל הדורות, שכולם שליחים של משה רבינו (גם משה רבינו שבדור), מתכנסים. כל הצדיקים-השלוחים בגן עדן מתכנסים, מתחזקים, וכאשר מתחזקים למעלה ממשיכים הרבה אור וחיות וכח לשלוחים למטה להתחזק ולהצליח בשליחות. היות שכל הצדיקים מתכנסים, ובדור שלנו כל הצדיקים של כל הדורות הם שלוחים של הרבי – שהוא שליח של הרבי הקודם, עד הבעל שם טוב – מאד חשוב שנצרף בכוונות שלנו גם את הצדיקים הגדולים של הדורות הקודמים, שכולם מתכנסים יחד.

גם ילד פשוט יכול להיות אדמו"ר

יש צדיק אחד מאד גדול של החסידות שההילולא שלו היום, אז באופן מיוחד "כינוס השלוחים" קשור אליו. קוראים לו רבי צבי משרת, שהוא היה ילד קטן פשוט שבא ממשפחה פשוטה, אבא שלו היה חייט והוא התייתם כאשר היה קטן. הוא הגיע לאחד הצדיקים הגדולים, רבי מענדלי מרימינוב, והיה שם משרת. פעם אחת הוא זכה להציע את מטתו, ורבי מענדלי הרגיש שצדיק סדר את המטה ובקש שהילד תמיד יציע לו את המטה – מאז הוא נעשה משרת של הרבי הגדול הזה. כאשר רבי מענדלי מרימינוב הסתלק הוא אמר שלא הבנים שלו יהיו רביים אחריו, ולא התלמידים הגדולים, רק השמש – רבי צבי הירש משרת – יהיה רבי אחריו. באמת כך היה, הוא היה רבי הרבה זמן. רבי מענדלי מרימינוב היה בזמן של אדמו"ר הזקן, ורבי צבי היה בזמן אדמו"ר האמצעי ובזמן הצמח-צדק. הוא היה רבי מאד גדול. נספר עליו סיפור אחד, כדאי שתזכרו טוב, ואחר כך יספרו לכם עוד פעם, עם מוסר ההשכל. קודם כל, ממה שספרנו עד כה, לומדים שגם היהודי הכי פשוט יכול להיות רבי, לא משנה מה הרקע שלו. כך אמר הרבי בהושענא-רבה, שכל אחד יכול להיות אדמו"ר. רבי הוא מי שלוקח הרבה אחריות לקרב את כל היהודים לה'.

יהושע בן נון משרת משה

אחד הצדיקים של אותו דור אמר שאני ראיתי כתוב על המצח של רבי צבי משרת "יהושע בן נון משרת משה". מי היה המשרת הראשון? יהושע. כתוב ש"גדול שמושה של תורה יותר מלמודה". יותר גדול שמישהו עושה שימוש פשוט – כמו להציע מטה או להביא אוכל – לצדיק גדול, אפילו יותר מלימוד התורה שלו. המשרת הראשון היה יהושע בן נון, וכך ראו על המצח של רבי צבי הירש משרת שכתוב "יהושע בן נון משרת משה".

בשמים לא כועסים עליו, ואני אכעס?!

הוא לא זכה ללמוד הרבה, כי אחרי שאביו נפטר שלחו אותו ללמוד חייטות. הלב שלו בער להתקשר לצדיקים וללכת בדרך הבעל שם טוב, אז הוא ברח מהחייט שהיה אמור ללמד אותו והגיע לרבי מענדלי מרימינוב, ואז התחילה כל העבודה שלו. הוא היה מתפלל בהתלהבות עצומה, כאשר היה עדיין נער קטן התפלל מאד חזק. אחרי בר מצוה, כשהיה נער משרת, היה רץ תוך כדי התפלה בבית הכנסת מקיר לקיר, מתוך התלהבות. כל כך היה בהתלהבות והתפשטות הגשמיות, שאם היה נתקל במישהו כאשר רץ, היה באופן ספונטאני – בלי לחשוב – מחבק אותו, מרים אותו וסוחב אותו איתו. היה פוגש בריצה שלו איזה ילד, היה מיד תופס אותו, מרים אותו, ומתחיל להסתובב איתו בבית הכנסת בתפלה.

פעם אחת היה כזה סיפור: נכנס גביר גדול לרבי מענדלי, איש מכובד שהיה לבוש בגדים מכובדים. הוא לא ידע מה קורה, שיש פה מישהו שקצת משתולל בתפלה. רבי צבי משרת התחיל להתפלל כדרכו בקדש, לרוץ מקיר לקיר, ופתאום בלי לשים לב נתקל בגביר הגדול, וכדרכו, בלי לחשוב פעמיים, כי היה בהתפשטות הגשמיות (יסבירו לכם מה הכוונה), הוא תפס אותו והתחיל לסחוב אותו מכאן לכאן יחד איתו, ותוך כדי כך גם קצת קרע את שולי הבגד היקר של הגביר. הגביר לא הבין. הוא ראה מישהו מתפלל בכזו התפעלות, חשב שאולי הוא בן של הרבי – נראה צדיק גדול, אולי בן של הרבי. לכן הוא לא רצה לפגוע בו, אז לא הגיב שום דבר.

הסיפור היה בראש חדש – אולי אפילו ראש חדש כסלו – ועושים סעודת ראש חדש. כל הילדים לזכור שהיום, גם כשהולכים הביתה, צריכים לומר להורים שהיום ראש חדש וצריכים לעשות סעודת ראש חדש מיוחד. גם הרבי, כנהוג, עשה סעודת ראש חדש. פתאום הוא צועק לר' צבי משרת, המשמש, להביא את הסלט, להביא את הבורקס לשולחן. אותו גביר יושב ליד הרבי ורואה שאותו אחד שקרע לו את המעיל הוא בסך הכל המשמש, לא הבן של הרבי, לא מישהו מכובד כאן אלא סתם המשרת. הוא התחיל להתרגז ואמר לרבי – מה זה?! המשמש שלך הוא 'שור המזיק'! אתה מחזיק שור שהולך ונוגח אנשים. סיפר לו את כל הסיפור איך סחב אותו בתפלה וקרע לו את המעיל, איך יתכן? הרבי – בדומה לסיפורים על אדמו"ר הזקן והרבה צדיקים – נכנס לדבקות, שם את הראש שלו על היד על השלחן וכך נשען הרבה זמן. אחר כך הוא הרים את הראש מהשלחן ופנה לאותו גביר ואמר לו – 'בשמים לא כועסים על ר' צבי, ואני אכעס עליו?!'. אף על פי שהוא קצת משתולל, אפילו קצת הזיק לך וקרע לך את הבגד, איני יכול להקפיד עליו ולומר לו שיפסיק, כי בשמים לא כועסים עליו. אדרבה, כנראה שבתפלתו הנלהבת הוא עושה שמחה בשמים. אתה רוצה שאני אכעס עליו?!

מי שלא כועס – לא כועסים עליו

מה לומדים מהסיפור הזה? אפשר ללמוד הרבה דברים. חוץ מזה שהוא התפלל בכל הרצינות – לא משחק, לא סתם, לא השתוללות – הוא היה בדבקות. אם אומרים לצדיק שגם כאשר אתה עושה משהו קצת מוזר, קצת נראה משתולל, לא כועסים עליך, ודאי שתלוי באופן בו אתה מתנהג בארץ. לפי החסידות כל מה שקורה למטה קורה למעלה, "באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא". מתנהגים איתך בשמים כמו שאתה מתנהג בארץ. כנראה שאם לא כועסים עליו בשמים, כנראה שזה מפני שהוא לא כעס על אף אחד.

באמת, בסוף ימיו יש סיפור שאמר שכל ימי לא כעסתי ולא הקפדתי על אף אחד. מי שאף פעם לא כועס ולא מקפיד על אף אחד, קודם כל הדבר משחרר אותו לעבוד את ה' בשיא ההתלהבות, כמו משוחרר מבית האסורים, ואפילו אם הוא נתקל במישהו ולא מבינים מה קורה – בשמים רק שמחים איתו, מחייכים וצוחקים איתו יחד. ממילא, גם כאשר מישהו מקפיד, כמו בסיפור הזה, אומרים שבשמים לא מקפידים עליו וגם בארץ לא צריך להקפיד.

שוב, נלמד מהצדיק שהיום יום ההילולא שלו, קודם כל שכל יהודי יכול להיות צדיק גדול מאד, כל ילד, כל יהודי פשוט, יש לו כח להיות הצדיק הכי גדול. מכך שכתוב על המצח שלו "יהושע בן נון משרת משה" נלמד שהיום הוא משרת גם את הרבי, כי היום הרבי הוא משה רבינו, וכך כל אחד יכול להיות צדיק ושיהיה בבחינת "יהושע בן נון משרת משה" – שכך יהיה כתוב לך על המצח, משרת של משה רבינו של הדור. אז אתה יכול לעבוד את ה' בכל ההתלהבות, ובכך שאתה מחבק את כולם לא תקרע להם את הבגד, רק תקרב אותם ותדביק אותם. ההתלהבות צריכה להיות מדבקת, שבאש ההתלהבות שלך תתפוס את כולם ותדביק את כולם, ושכולם יצאו בשיר של גאולה.

שכולנו נצא כמו צבי משרת, שכולם יזכרו מי היה רבי צבי משרת שהיום ההילולא רבה שלו.