חיפוש בתוכן האתר

פדיון הבן לראובן שי' מרנץ - כ"ג שבט ע"ז – כפ"ח הדפסה דוא

בע"ה

כ"ג שבט ע"ז – כפ"ח

"יחי ראובן"

פדיון הבן לראובן שי' מרנץ

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

לחיים לחיים. אנחנו זוכים לשבת בסעודת פדיון הבן. שמענו קודם שמי שמשתתף בסעודת פדיון הבן הדבר נחשב לו כ-פד תעניות (כרמוז בשער פד של פדיון).

"יחי" אחד בתורה ועשרה בנ"ך

הרך הנפדה הוא בכור. הבכור הראשון של עם ישראל הוא ראובן. בתחלת ברכות משה ב"וזאת הברכה" הוא מברך "יחי ראובן ואל ימֹת ויהי מתיו מספר". לפני כן יש חמשה פסוקי הקדמה שמסיימים "ויהי בישֻרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל", והמלה הבאה (פתיחת הברכות – "הכל הולך אחר הפתיחה") היא "יחי" ("יחד שבטי ישראל" כבר רומז ליחי). בכל התורה אין עוד הופעה של "יחי", מלה שהחב"דניקים מאד אוהבים בדור האחרון. כשרוצים להבין מלה צריך להסתכל איפה היא מופיעה פעם ראשונה בתורה, ובפרט שזו הופעה יחידה. ברכות משה רבינו לשבטים מתחילות ב"יחי", והולך יחד עם ראובן – זה כולל את הכל.

בתורה יש רק פעם אחת "יחי", "יחי ראובן", אבל אם ממשיכים להסתכל בנ"ך רואים שיש עוד עשר פעמים "יחי". כלומר, היחס בין התורה לנ"ך הוא אחד לעשר, הסוד של "חד ולא בחושבן". כלומר, ה"יחי" שמופיע בתורה הוא ה-11. אנחנו בחדש ה-11, הרבי קבל את הנשיאות ביום ה-11 של החדש ה-11 של שנת ה-11, תשי"א. 'חזקה' של 11, לכן הרבי מאד אוהב את המספר יא ומסביר שהוא "חד ולא בחושבן", כתר עליון שאינו בחשבון עשר הספירות. שם יש את הגילוי של "חביון עוז העצמות", גילוי העצמות ממש, בלשון האריז"ל. ה"יחי ראובן" הוא ה"חד ולא בחושבן" ביחס לעוד עשרה "יחי" שמופיעים בספרי הנ"ך.

שלשת הקשרי "יחי" בתנ"ך

אם מסתכלים בעשרת ה"יחי" של הנ"ך רואים שתשעה מתוך עשרה הולכים יחד עם מלך, "יחי המלך". לכן כשהרבי דבר על הסגולה המיוחדת של "יחי", שמוסיפה חיים במלך, הוא התכוון לתופעה הנפוצה ביותר בתנ"ך, ש"יחי" הולכת עם "מלך" (יחי-מלך בהכאה פרטית = ל פעמים יחי. המלכות נקנית ב-ל מעלות – כל מעלה אומרת "יחי"). מתי אומרים זאת? כשממליכים את המלך. כשרוצים להמליך מלך חדש מכריזים "יחי המלך". הרבי אמר שגם לאורך כל נשיאות המלך ההכרזה הזו מוסיפה חיות. והנה, בתורה נאמר רק על "ראובן", "יחי ראובן", המלה הראשונה של הברכות של משה.

אמרנו שתשע מתוך עשר פעמים היינו "יחי המלך", אבל יש גם את הפעם העשירית. כלומר, "יחי" נאמר בשלשה הקשרים בתנ"ך – ראובן, מלך (כנראה יש קשר) ועוד אחד. כתוב בסוף פרק כב בתהלים, שייך ל"אילת השחר", שייך לפורים, "יאכלו ענוים וישבעו [רמז למי שנהנה מסעודת פדיון הבן, עכשיו צריך לאכול ולשבוע – מתוך ענוה] יהללו הוי' דֹרשיו יחי לבבכם לעד". ה"יחי" היחיד בכל התנ"ך חוץ מ"יחי המלך" ו"יחי ראובן" הוא "יחי לבבכם". יש תשע פעמים "יחי המלך" בנ"ך, בהקשרים-מלכים שונים, ויש בתהלים "יחי לבבכם לעד", שהלב צריך לחיות. הרבי אומר ש"והחי יתן אל לבו" היינו שצריך להמשיך חיות לתוך הלב, על ידי "יאכלו ענוים וישבעו" ו"יהללו הוי' דרשיו", שמי שדורש את ה' צריך להללו, "בכל לבי דרשתיך", ואז "יחי לבבכם לעד".

אם כן, ה"יחי" נאמר בשלשה הקשרים בתנ"ך. כמה עולה ג"פ יחי? נתחיל לעשות חשבונות. נוהגים להכריז שלש פעמים יחי. כמה זה? פד. הנה עוד סגולה לחב"דניקים. להזדמן לסעודת פדיון הבן זה פעם ב..., לא כל יום. אז איך מרויחים את ה-פד צומות שלש פעמים בכל יום? שלש פעמים "יחי" עולה פד, כנראה שזה פועל את הפעולה כמו להשתתף בסעודת פדיון הבן.

רמזי שלשת ה"יחי" העיקריים בתנ"ך

צריך עכשיו להתבונן. מתוך כל תשעת פסוקי "יחי המלך", מה העיקר? "יחי המלך" נאמר גם במלכים לא טובים, כתוב אצל אבשלום שנלחם נגד אביו פעמיים, "יחי המלך יחי המלך". אצל אדוניהו גם כתוב "יחי המלך". אז לא תמיד "יחי המלך" הוא על מלך צדיק. לאיזה "יחי המלך" הרבי התכוון? זו שיחה שלמה בדבר מלכות, הוא התכוון ל"יחי המלך" שבסוף הפטרת פרשת חיי-שרה (בתורה אין עוד "יחי", אבל יש "חיי"). שם בת שבע אומרת לדוד המלך, שכבר בן שבעים ומצוה את ביתו, ממנה את שלמה בנו למלוך אחריו, "יחי אדני המלך דוד לעלם" ("יחי אדני המלך דוד לעלם" = שבע, מתאים לבת שבע). זה ה"יחי" המקורי, אליו הרבי מתכוון – "יחי אדני המלך דוד לעֹלם".

כעת נעשה עוד חשבון, קצת יותר מורכב: מכל ה-יא "יחי" יש שלשה שהם העיקר – "יחי ראובן ואל ימֹת", "יחי אדני המלך דוד לעֹלם" (העיקרי מבין כל ה"יחי המלך") ו"יחי לבבכם לעד" (בפני עצמו, קובע ברכה לעצמו). כמה עולים שלשתם יחד? "יחי ראובן ואל ימת" בגימטריא 774; "יחי אדני המלך דוד לעֹלם" בגימטריא 372; "יחי לבבכם [לבבכם הוא אחד פחות מ-המלך, כך ש'יחי לבבכם' עם הכולל עולה 'יחי המלך', מלך היינו מח-לב-כבד ועיקרו הלב, 'המלך הוא לב כל ישראל'] לעד" בגימטריא 226. ביחד, שלשת הלשונות עולים 1372 שעולה 49, 7 ברבוע, פעמים יחי, 7 במשולש! כלומר, הכל כאן הוא 7 במשולש כפול 7 ברבוע. מאד מתאים לכוונת "יחי לבבכם", כמו ספירת העומר, התכללות שבעת הרכיבים של הלב, שבע המדות בלב של יהודי, מחסד שבחסד עד מלכות שבמלכות. בכל בחינה שבלב, 7 ברבוע, צריך להחדיר את ה-7 במשולש, ה-יחי ואז יהיה "יחי לבבכם לעד". תופעה מופלאה ש-מט פעמים יחי שוה שלשת הפסוקים הללו של "יחי". רק "יחי ראובן ואל ימת" יחד עם "יחי לבבכם לעד" עולה 1000, שלמות של אלף אורות שנתנו למשה רבינו במתן תורה, סוד נשמת ישראל בעל שם טוב כנודע.

והנה, הקיצור של שלשת הלשונות הנ"ל הוא "יחי ראובן" "יחי המלך" "יחי לבבכם" = 532 = חוה פעמים יחי! מה המשמעות של 19 פעמים 28? מי שמתמצא קצת בסוד העיבור יודע שמספר זה הוא תכלית סוד המחזור השלם של ימות עולם. יחי הוא מספר השנים של 'מחזור גדול', המחזור של השמש (ביחס לכוכבים), ו-חוה הוא מספר השנים של 'מחזור קטן', המחזור של הלבנה (ביחס לשמש). כתוב שכל 532 שנה העולם מתחדש לגמרי, כך כתוב בספרים. יסוד ההתחדשות, שה' מחדש את העולם לחלוטין, הוא כל 532 שנה – כפל המחזור הגדול והמחזור הקטן, כח פעמים יט, חוה (לשון חיות, על שם היותה "אם כל חי") פעמים יחי. איפה הענין רמוז? למדנו לפני כמה ימים[ב] על שמשון הגבור, סוד השמש ("שמש ומגן הוי' אלהים"), בו כתוב "ויט בכח" – יט ו-כח. שוב, יט פעמים כח היינו כפל המחזור הקטן והמחזור הגדול, שלמות ימות העולם, התחדשות כל העולם – "תתחדש כנשר נעוריכי", האדם מתחדש, המשיח מתחדש, הכל מתחדש. חשבון כל הלשונות היינו עוד 30 פעמים יחי – "וזאת ליהודה" (הפסוק הבא, המשך ל"יחי ראובן וגו'"). הכל מתחיל מ"יחי ראובן" ויש כאן רמז גם ל'יחי יהודה' (שני בעלי התשובה, ראה רש"י), "דוד מלך ישראל חי וקים".

נמצא שיש כאן סדרה רבועית עולה: 3 יחי (מפורשים) 16 יחי (ראובן המלך לבבכם) 30 יחי (ואל ימת אדני דוד לעלם לעד). ההפרשים הם 13 ו-14, כך שהבסיס הוא 1 (וכן לגבי סדרה האותיות של 3 הקבוצות: 9 14 20 – הבסיס הוא 1). יוצא שהמספר הבא בסדרה הוא מה (30 ועוד 15) פעמים יחי (סוד חכמהכח מה). המספר הבא בסדרה הוא אני (אין) פעמים יחי והמספר הבא הוא "אני והו" (ג"פ הוי', שם של יב אותיות היוצא מברכת כהנים) פעמים יחי, וכו'.

"יחי ראובן" – תחית המתים

לגבי "יחי ראובן ואל ימֹת" מפרש רש"י שלא ימות לעולם הבא, ויש מפרשים – כמו האבן עזרא – שאומרים שגם בעולם הזה הוא לא ימות[ג]. חז"ל אומרים על "יחי ראובן ואל ימֹת" ש"מכאן לתחית המתים מן התורה". יש לאמוראים הרבה דרשות מהיכן תחית המתים מן התורה, אבל רבא בסנהדרין אומר שעיקר תחית המתים מן התורה לומדים מהפסוק הזה, תחלת ברכת השבטים כולם – דבר ראשון תחית המתים.

[רש"י אומר שגם "אז ישיר" הוא מקור לתחית המתים.] אמרנו שיש הרבה פירושים, אבל הכי מפורש, הכי פשט מהכל, הוא "יחי ראובן". מי שלומד זאת הוא רבא, הכי בר סמכא שהלכה כמותו בכל מקום (בתוך השם ראובן מסתתרות אותיות רבא, וכן בתוך אותיות אברהם מסתתרות אותיות רבא – "נעוץ סופן [ראובן] בתחלתן [אברהם]". שאר האותיות הן אותיות המון – לפי הסדר: אברהם ראובן – סוד "אב המון גוים", ברכת ה' לאברהם כאשר כרת עמו ברית על המילה וקרא לו בשם אברהם. אברהם ראובן = 507 = 3 פעמים 13, אחד, ברבוע – "אחד היה אברהם" "כי אחד קראתיו").

"יחי" באתב"ש ובאלב"ם

נעשה עוד כמה חשבונות, לראות כמה מכוון כאן הסוד של "יחי": נחליף את המלה "יחי" באתב"ש – מסמ, 140. אין שום סבה שמלה שמחליפים באתב"ש תהיה כפולת המלה המקורית, תופעה מאד מיוחדת ונדירה, אבל כאן האתב"ש של יחי עולה ה"פ יחי. כבר פלא.

חוץ מאתב"ש חילוף האותיות הכי חשוב בקבלה נקרא אלב"ם. כתוב שה' ברא את העולם באלב"ם, כך אומר המגלה עמוקות – "כלם בחכמה עשית", "כלם באלב"ם [= חכמה] עשית". יחי באלב"ם היינו שקש. ההסתברות שגם זה יהיה כפולת יחי היא אחת ל-784 (יחי ברבוע), אך לא סתם כפולת יחי, אלא 5 פעמים 140 (האתב"ש), 25 פעמים יחי. זו תופעה לגמרי יוצאת מהכלל.

כלומר, כל שלש הבחינות יחד – המקור (יחי) האתב"ש (מסמ, ה"פ יחי) והאלב"ם (שקש, ה"פ מסמ) עולה אל פעמים יחי (סוד "תפלה לאל חיי").

"יחי [ראובן]... ויהי [אור]"

הרמז של אל פעמים יחי גם הוא קשור לפסוק "יחי ראובן ואל ימֹת ויהי מתיו מספר":

יש כאן שתי תופעות של "לשון נופל על לשון". הראשונה, "ימֹת" ו"מתיו" – "מתיו" היינו אנשיו ולפי תרגום אונקלוס היינו בניו. אומרים שראובן "אל ימֹת" והבנים מכונים בשם "מתיו". אלה בנים חיים. עוד לשון נופל על לשון הוא "יחי" ו"ויהי". אם הייתי רוצה להחליף את המלה "יחי" במלה הכי דומה בלשון הקדש – שכבר מופיעה מראשית הבריאה – הייתי מחליף ב"יהי" (הרבה פעמים בחז"ל ח-ה מתחלפות), "יהי אור" ("לאור באור החיים" – 'יחי אור'! "יהי אור" בהכאה פרטית = 2040 = 10 פעמים צדיק = 120 פעמים טוב – "וירא אלהים את האור כי טוב" "אמרו צדיק כי טוב". 'יחי אור' בהכאה פרטית = 2058 = 6 פעמים 343, 7 בחזקת 3, סוד "ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים", סוד "בצאת השמש בגבֻרתו" לעתיד לבוא. 6 פעמים 343 כנגד 6 האותיות של 'יחי אור').

נוסח ברכת הפדיון, שאת סודו ראוי לכוון (אפשר לכוון גם אחרי שאמרו), הוא "על פדיון הבן". פדיון הבן שוה אור, אין סוף, רז, כמו שכתוב ב"היום יום" בשם מורנו הבעל שם טוב. יש רז מאד מיוחד שמאיר בפדיון הבן. גם ראובן הוא אותיות אור-בן.

שוב, המלה הכי קשורה ל"יחי" (שמופיע רק בסוף התורה) היא "יהי", "יהי אור". בברכת משה לשבט האחרון, אשר, מופיעה המלה "יהי" – "יהי רצוי אחיו" (יהי = אחיו – "יהי רצוי אחיו" נוטריקון יחי). יש כאן שתי תופעות של "נעוץ סופן בתחלתן". כאן בפסוק גופא כתוב "ויהי". חז"ל אומרים שכל "וַיְהִי" הוא לשון צער, מה שאין כן כאן שהניקוד הוא "וִיהִי" (שני חיריק מלא, נצח נצח בקבלה, דהיינו חיים נצחיים לנצח נצחים). "ויהי" שוה 31, חבור השרש (א), האתב"ש והאלב"ם (ל) – אל פעמים יחי. אז בעצם הרמז שעשינו רמוז בצורה מובהקת בפסוק, "יחי" פעמים "ויהי", הכאת שתי ההתחלות של שני חצאי הפסוק.

רמזי "יחי" בפסוק "יחי ראובן"

כעת נחשב את הפסוק בדילוג תיבות: יחי ואל ויהי מספר = 476 = יחי פעמים טוב! עוד יחי בתוך הפסוק. זה דילוג מילים, דילוג תיבות. נעשה דילוג אותיות: יש בפסוק של "יחי ראובן וגו'" הוי' אותיות: "יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר" = 280 = י"פ יחי! עוד פלא גדול מאד, שכל הפסוק הזה אומר "יחי" – זה מה שהתורה רוצה ומה שמשה רבינו רוצה כאשר הוא פותח את הברכות בברכת "יחי ראובן".

אבן עזרא: ברכת "אל תותר" – הברכה להיות יהודי פשוט

האבן עזרא מסביר[ד] שראוי להתחיל לברך את השבטים מראובן, שהוא הבכור. הוא כותב שאף על פי שלכאורה יעקב אבינו כשברך את הבנים שלו לא ברך את ראובן – כתוב שהוא קינטר, אמר לו "פחז כמים אל תותר" – היתה בכך ברכה. זהו פירוש חסידי מובהק של האבן עזרא. הוא אומר שאכן לשמעון ולוי יעקב אבינו אמר את היפך הברכה. אבל כאן, בפרשת "וזאת הברכה", שמשה עצמו הוא מלוי וגם אחיו הכהן הגדול הוא מלוי – הוא לא יכול לוותר על לוי. על שמעון הוא מוותר, גם כי חטא פעור היה בעיקר של שבט שמעון, וזה משה רבינו לא מסוגל לסבול (ובכל זאת, כתיקון להעדרו של שמעון כאן, משה רבינו בעצמו מתגלגל ברבי שמעון בר יוחאי). גם רש"י כותב כך.

עיקר הווארט של האבן עזרא הוא למה משה מתחיל עם ברכת ראובן. רש"י כבר כותב ש"ולא ימֹת" היינו שלא יזכר לעתיד לבוא מעשה בלהה, עליו כתוב "פחז כמים אל תותר", יש פה המתקה מיניה וביה. אבל הוא כותב הרבה יותר. קודם אומר יעקב "יתר שאת ויתר עז", אם היית זוכה היית גם כהן וגם מלך. אבל, אומר האבן עזרא, מה שכתוב אחר כך "אל תותר" היינו ברכה, לא היפך הברכה – אני מברך אותך שתהיה יהודי פשוט, כמו כולם. להיות כהן גדול או מלך יתכן שזה לא בדיוק הברכה, אוי ואבוי למי שתופס גדולה (הרי כתוב "שנא את הרבנות"). זה פירוש של האבן עזרא הפשטן, אבל הוא פירוש ישר מהבעל שם טוב. הברכה היא "אל תותר", אל תהיה יותר גדול מכל יהודי אחר, שתהיה יהודי בשוה עם כל היהודים. הוא אומר שאת הברכה הזו של יעקב ממשיך משה רבינו ב"יחי ראובן וגו'".

חיים נצחיים וצאצאים בלי סוף

עוד דבר שכותב האבן עזרא[ה]: על פי פשט "ויהי מתיו מספר" היינו דור ישרים מבורך, בנים ונכדים ונינים, "ברכה עד בלי די". מצד שני, כתוב שבני ישראל הם בלי מספר, "אשר לא יספר מרוב", אז מה פירוש "ויהי מתיו מספר"?! האבן עזרא מפרש שה"ואל" נמשך גם לחלק השני של הפסוק, כמו בפסוקים אחרים, היינו ש'ואל יהי מתיו מספר', כלומר שצאצאי ראובן הם אין סוף. האבן עזרא מאד אוהב את ראובן. הוא לא כותב תחית המתים – שכתובה בגמרא – אלא חיים נצחיים. קודם כל חיים נצחיים, שהם – כמו שהרבי אמר – כאשר "ונפשי כעפר לא תהיה", שאינך גבוה מאף אחד. ואחר כך "ואל יהי מתיו מספר", שלא יהיה שום מספר לילדים שלך, פשוט שיהיו אין סוף ילדים.

רמזי "ראובן ואל"

ראובן הוא השבט היחיד, השם היחיד, שהוא כפולה של ה-יחידה שבנפש, לז, מספר מאד חשוב בקבלה. ראובן שוה ז פעמים יחידה. אחרי "[יחי] ראובן" כתובה המלה "ואל", ששוה יחידה. והנה, בכל התנ"ך יש חיים פעמים "ראובן", ורק בתורה יש לז "ראובן", וראובן זה – "יחי ראובן" – הוא ה"ראובן" ה-לז (חותם ראובן בתורה) – "ראובן ואל"! ויש עוד אל "ראובן" בנ"ך, כמנין "ויהי [מתיו מספר]"!

 כמה יהיה שוה "ואל" אם נחשיב את ה-א כ-1000 – 1036. כל פעם שמחליפים 1 ב-1000 מוסיפים 999, שגם הוא כפולת 37. כמה פעמים 37 יש ב"ואל"? יחי! גם פלא, "ואל" בחשבון זה שוה יחי פעמים יחידה. המלה יחידה מתחילה יחי (אפשר לקרוא יחידהיחי דוד המלך. יחידה = 37, יחי דוד המלך = 137, גילאי יצחק  ואברהם בעקדה כנודע. אחד מסודות המספר 137 בתורה הוא שהשרש אהב מופיע 42 פעמים ואילו השרש ירא מופיע 95 פעמים. היינו יחי דוד והמלך!). איך מגלים את היחידה שבנפש? עם "יחי". חיה (החיה שבנפש, המקיף הקרוב) לא מתחילה יחי, אבל היחידה (שבנפש, המקיף הרחוק) מתחילה יחי. אם כן, יש עוד ועוד רמזים מופלאים בפסוק הזה, הכל "יחי"! שוב, ראובן מייצג את כל שבטי י-ה, זה ההמשך של "יחד שבטי ישראל" – "ויהי בישֻרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל. יחי ראובן". מה הוא ה"יחד שבטי ישראל"? שכולם זוכים לחיים נצחיים, כמו ראובן.

"יחי ראובן" ו"יעקב לא מת"

על יעקב אבינו, שהוא אבי שבטי ישראל, כתוב "יעקב לא מת". אם הוא לא מת לכאורה לא שייכת אצלו תחית המתים. בזכות מה הוא בחיים? "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", היות שהילדים חיים גם הוא חי וקים. צריך לומר שמדרגת יעקב היא למעלה מכל השבטים.

על כל השבטים כתוב "יחי ראובן ואל ימֹת ויהי מתיו מספר", ואחד הפירושים ש"מתיו" היינו החילים שלו. כל השבטים הם "צבאות הוי'" וראובן וגד הם החלוצים, ומפרשים "ויהי מתיו מספר" על החלוצים האלה. יש פירוש ש"יחי ראובן ואל ימֹת" היינו כל בני ראובן ו"ויהי מתיו מספר" היינו החילים שיצאו להלחם, וב"ה – בזכות פדיון הבן של ראובן הבכור – לא נפקד איש. אם כן, רואים שראובן הוא שליח טוב של הרבי, יוצא למלחמה, למבצעים, וחוזר חי וקיים ושלם. עוד פעם, הוא מסמל את כל "יחד שבטי ישראל" שחיים וקיימים. יעקב הוא הרבי, נשיא הוא "ניצוצו של יעקב אבינו" כנודע, והוא "לא מת".

ארבע מדרגות חיים: האבות (שמות ע"ב-ס"ג-מ"ה) וראובן-השבטים (שם ב"ן)

אם יש שתי מדרגות של "יעקב לא מת" ("יעקב לא מת" אותיות "[תתן] אמת ליעקב") ושל "יחי ראובן", אז צריך לומר שהאבות הראשונים, אברהם ויצחק, הם עוד יותר גבוהים (וכידוע שאברהם הוא הגדול ויעקב הוא הקטן). יש ארבעה שמות קדושים, עיקר מילויי שם הוי' ב"ה, עב-סג-מה-בן. יעקב הוא שם מה, יצחק שם סג ואברהם שם עב (כמבואר ברמ"ז על תחלת אוצרות חיים) – משהו יסודי מאד בתורת הסוד.

אברהם הוא עב, שוה חסד, יצחק הוא שרש עולם התהו לפני שנשבר, "אורות מרובים דתהו" שכדי להביא את המשיח צריך להמשיך אותם ב"כלים דתיקון", שם סג. שם עב הוא למעלה משבירה ותיקון, בכלל לא שייכת אצלו מיתה – שבירה היא מיתה ותיקון הוא תחית המתים, ואברהם הוא לגמרי למעלה מזה. היות שיעקב הוא מה, בטול, "משה מלגאו ויעקב מלבר", הוא לא מת (הגם שהוא מתיחס למיתה, הרי הוא הכח המתקן את המיתה מעיקרא – שם מה יוצא ממצח א"ק על מנת להחיות את המתים).

ראובן, ראו בן, סוד שם בן, הוא המקור למושג תחית המתים, וגם היום תחית המתים – כל הזמן תחית המתים (עבודת הבירורים בכלל הנה תחית המתים, תחית רפח נצו"ק שנפלו ומתו בשבירת הכלים, בסוד "[ורוח אלהים] מרחפת [על פני המים]" – מת רפח. "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" עולה יחידה ברבוע, סוד ראובן). בעצם, יעקב מחיה את ראובן (מה מחיה את בן), והוא סוד היחוד של יעקב-ראובן העולה אמת (כרמוז ב"תתן אמת ליעקב"), בסוד א מחיה מת. מ"יחי ראובן ואל ימת" בא "וזאת ליהודה", היינו בחינת דוד שהוא בר נפלא, הוא נופל, אבל הוא "חי וקים".

אברהם-יצחק-יעקב-ראובן – עב-סג-מה-בן. היינו ד מדרגות של חיים זו מעל זו: "יחי ראובן", "יעקב לא מת", יצחק (אותיות קץ חי, "קץ הימין" כמו שכתוב בסוף ספר דניאל, חי בעצם, לא רק "חיים להחיות"). והנה, "יעקב לא מת" ("אמת ליעקב") ועוד יצחק (קץ חי) = 861 = בית המקדש וכו' (אם במשולש) = ג"פ "יחי ראובן"! כמה זמן יצחק חי בגלוי? הוא חי את החיים השלמים, 180 שנה, י פעמים חיי-חי! הנכד הראשון של יצחק, ש"חבה יתרה נודעת לו" הוא ראובן. יצחק הוא חי בעצם וראובן הוא "ואל ימֹת". חיי אברהם הם למעלה גם מחי בעצם של יצחק וכל שכן מה"לא מת" של יעקב. אין אצלו בכלל למות ולקום לתחיה, כי הוא שם עב, "משכיל לאיתן האזרחי", האיתן שבנשמה. וכל ענינו הוא "אזרחי", להאיר את אור אחדותו יתברך בעולם, "ויקרא שם בשם הוי' אל עולם" – "אברהם התחיל להאיר" (אור פשוט שלמעלה מחיים). נמצא ששלשת האבות הם בסוד "אברהם התחיל להאיר" "יצחק חי בעצם" "יעקב לא מת" = ג פעמים הוי' ברבוע, הערך הממוצע שלהם!

ארבע המדרגות כנגד ארבעת עיקרי האמונה האחרונים

עוד הקבלה חשובה: ארבע המדרגות האלה, עד ראובן, הן בעצם כנגד ארבעת עיקרי האמונה האחרונים של הרמב"ם. יש לו חמשה עיקרים של אמונה בה', ארבעה עיקרים של אמונה בתורה, ואחר כך ארבעת העיקרים האחרונים שלו קשורים להשגחה פרטית וליעודים של לעתיד לבוא, והם: השגחת ה' על הכל, שכר ועונש, משיח, תחית המתים.

  • שוב, תחית המתים לומדים מראובן, מהפסוק "יחי ראובן".
  • משיח נקרא בתנ"ך "משיח אלהי יעקב", בזכות הבטול של יעקב, שם מה, יבוא משיח ויחיה את המתים.
  • שכר ועונש היינו מדת הדין, ששרשה יצחק אבינו.
  • מה שה' משגיח על הכל ויודע הכל – "בידיעת עצמו יודע כל הנבראים" – זו בחינת אברהם אבינו, שה' הוציא אותו החוצה ואמר לו להביט על הכוכבים, "כה יהיה זרעך". אברהם אבינו משקף על מה שה' מביט ורואה מלמעלה (על דרך "ותמנת הוי' יביט" הנאמר במשה רבינו, וכפירוש אדמו"ר הזקן הידוע בזה). הוא רואה הכל (אברהם אותיות ראה בם כנודע) ויודע הכל, בידיעת עצמו יודע את כל הנבראים (בסוד "בהבראם" – "באברהם"), כאשר עיקר העבודה שלו הוא "ויקרא שם בשם הוי' אל עולם" כנ"ל, הוא מודיע לכל העולם כולו אז איז דא א גאט אויף דער וועלט.

אם כן, לפי מה שאמרנו, ה"ראובן" וה"יחי ראובן" היינו התכלית העיקרית של כל עבודת האבות, של כל עיקרי האמונה של הרמב"ם – תכלית אמונת ישראל, תחית המתים (העיקר ה-יג, כנגד תיקון "ונקה" ב-יג מדות הרחמים, המזל התחתון שממנו יונק אור אמא, סוד "לעתיד לבוא" כנודע, עיקר תכלית בריאת העולם).

ברכה לבני ראובן ז"ל

שוב, כל הרמזים שאמרנו, שהילדים של ראובן יתרבו עד אין סוף, יצאו לקרב (לשליחות של הרבי) ויחזרו בריאים, שכל אחד יקים בית נאמן בישראל, שיהיו רק בשורות טובות. לחיים לחיים.

כעת נכבד אותך בעוד ג"פ יחי, עוד פד תעניות...

רמזי סדרת n במשולש כפול n ברבוע

יש עוד רמז יפה (אם כבר אוכלים עוד משהו – "יאכלו ענוים וישבעו"): הנוסחה המתבקשת מהתופעה הנ"ל ששלשת הלשונות העיקריים של "יחי" בתנ"ך עולים 1372 שהוא 49, 7 ברבוע, פעמים 28, 7 במשולש, היא משולש n כפול n ברבוע. אם נחשב את הנוסחה כאשר n = 5 נקבל שלמה. מתוך ה"יחי" של התנ"ך פעמיים הם "יחי המלך שלמה", והנה השם שלמה הוא יוצא מאותה נוסחה של שלשת פסוקי "יחי" העיקריים.

אם כבר: ברכת כהנים היא 3-5-7. חשבנו את הנוסחא הנ"ל ביחס ל-7 ו-5. מה אם נחשב ביחס ל-3? נקבל דן. לפי האבן עזרא "אל תותר" היינו שראובן שוה וכולל את כל היהודים, מהכי גדול עד הכי קטן. דן בהרבה מקומות נקרא "הירוד שבשבטים". בנוסחא הזו יש גם שלמה המלך, הכי נעלה, וגם את דן, הכי פשוט. משלמה ועד דן הכל נכלל ב"יחי ראובן".

כמה ממדים יש בסדרה הזו? זו לא סדרה רבועית אלא סדרה בכמה ממדים. במשולש יש שני ממדים וגם ברבוע שני ממדים, אז הכפל שלהם הוא נוסחא בארבעה ממדים. ברגע שמחברים אותם – אם אשאל כמה כל המספרים שיצאו מ-1 עד 7 בנוסחא הזו – כבר יהיו חמשה ממדים (של ספר יצירה – ג ממדי העולם, ממד השנה וממד הנפש). 1, 12, 54, 160, 375, 756 (חשמל-חשמל, כפולת יחי), 1372 = 2730, 1.5 פעמים 1820. רק שני המספרים האחרונים, 756 ו-1372 = 4 פעמים 532, 19 פעמים 28 כנ"ל = "יחי ראובן" "יחי המלך" "יחי לבבכם"!

הקשר בין "יחי ראובן" לדוד וליהודה

בכלל, לא אמרנו משהו מאד פשוט, ש-יחי עולה ב"פ דוד. נמצא ש"יחי ראובן" הוא כבר קשר בין ראובן לדוד. מה הפסוק הבא? "יחי ראובן ואל ימֹת ויהי מתיו מספר. וזאת ליהודה" – מדלגים בינתים על (שמעון ו)לוי, ישר מראובן ליהודה, "וזאת ליהודה" (ראובן יהודה משלימים לטוב ברבוע, סוד "ברא אלהים". והוא הערך הממוצע של שלש התבות של החצי השני של הפסוק של ראובן, שלש התבות הסמוכות ל"וזאת ליהודה" ובכך מחברות בין ראובן ליהודה – "ויהי מתיו מספר [רמז לחישוב המספר של משפט זה]"!).

כל הפרשה היא "וזאת הברכה" והפסוק השביעי, כל השביעין חביבין, הוא "וזאת ליהודה" (הערך הממוצע של ד התבות "וזאת הברכה" "וזאת ליהודה" = 280 = 10 פעמים יחי = דילוג האותיות של "יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר" כנ"ל!). יש חמשה פסוקי הקדמה, הששי הוא "יחי ראובן", והתכל'ס (ה'שבת') הוא "וזאת ליהודה". "וזאת", עם ו החיבור, אומר שכוללים את ברכת ראובן, הפסוק הקודם, גם "ליהודה" – נמשך ונכלל בברכת יהודה.

שוב, יחי עולה ב"פ דוד. מה זה פעמיים דוד? בתלמוד ירושלמי כתוב שגם מלך המשיח "דוד שמו", שמו הפרטי דוד. בבבלי יש הרבה שמות של משיח – מנחם שמו, שילה שמו, ינון שמו, חנינה שמו (ר"ת משיח; מנחם שילה ינון חנינה = "אתה האיש" הנאמר לדוד, וד"ל. חנינה = "יחי המלך") – אבל בירושלמי כתוב ש"דוד שמו". יש דוד הראשון ודוד האחרון, כמו שמשה "הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון". מתאים למה שכתוב בבבלי שהיחס בין דוד המלך למשיח הוא שהמשיח הוא קיסר ואילו דוד הוא פלג קיסר – דוד שלעתיד הוא קיסר שלם ודוד הראשון הוא פלג קיסר. בכל אופן, יש שני דוד ויחד הם יחי ("דוד מלך ישראל חי וקים" עד ביאת ינון), וזה כבר שייך לראובן, כי הוא הבכור – הוא כולל את הכל, ובעיקר הוא כולל את תכלית הכל, מלך המשיח, "יחי ראובן... וזאת ליהודה" ("יחי ראובן... וזאת ליהודה" = "לעיני כל ישראל" – תכלית פרשת "וזאת הברכה" ותכלית כל התורה כולה).

 



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] שיעור כ' שבט ש"ז.

[ג] וזה לשונו:

יחי ראובן – תפלה ואל ימות שיתכן שיהיה כבן אדם לחיות שנים קצובות וימות.

[ד] וזה לשונו:

יחי ראובן – הנה החל מהבכור כי כן המשפט ולא הזכיר שמעון בעבור בעל פעור כי העובדים היו שמעונים ומספרם לעד גם נשיאם נהרג או הלך על דרך יעקב שלא ברך שמעון ולוי ובעבור כבוד אהרן נתלה השבט ממנו ולא היה בשבט שמעון גדול כמותו. ואם יטעון טוען למה בירך ראובן. התשובה כי יעקב ברכו והברכ' היא אל תותר שיהיה כאחד מאחיו...

[ה] וזה לשונו:

ויהי מתיו מספר – ואל יהי מתיו מספר כמו ולא למדתי חכמה ובי"ת באל שדי כאשר פירשתי רבים כי יתכן שיחיה לעולם ויהיו מעטים וכל דבר שיספר הוא מעט. וכן ואני מתי מספר.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com