כד הדפסה

שרו 'סימן טוב', ניגנו ניגון התוועדות (קולמוס הנפש א)

 

כד. אדמו"ר הזקן אמר באסיפה בענייני הכלל בזה הלשון: 'באין ברירה אז צריכים לסמוך על הקב"ה'. הרש"ג פירש, שבסדר השתלשלות הוקבע רק אורות וכלים, כלומר שצריך להיות כלי, כמו שכתוב "וברכך הוי' אלקיך בכל אשר תעשה". אך כשאי אפשר, ואז צריך להמשיך למעלה מסדר ההשתלשלות, ואז סומכים רק על הקב"ה.

על פי סדר ההשתלשלות צריך להיות אורות וכלים, וקודם להכין כלי. בלשון הקבלה והחסידות 'בנין החומר קדם לבנין הצורה'. לבנות חומר זה על ידי עבודת התחתונים, וצריך למשוך לתוכו שפע של ברכה – "וברכך". אך כשלא 'הולך' אז צריך לסמוך עליו גם בעשיית הכלי – "והוא יכלכלך", שהוא יעשה ריבוי כלים. "מכלכל חיים בחסד" – שעושה כלים להמשכת החיים, החיות הפנימיים, מתוך מידת חסד חינם. זה כמו הסיפור של חזקיה עם סנחריב, שהלך לישון וסמך על הנס, ואכן למחרת כולם מתו. יש תורה בקדושת לוי על ג מדרגות בבטחון – "עוזר ומושיע ומגן". בזהר נקראו נקודה לעילא, נקודה לתתא ונקודה באמצע – חולם, שורוק וחיריק. נקודה היא נקודת ההתקשרות והביטחון בקב"ה. מגן בארמית זה חינם, וזה קשור עם אברהם – מגן אברהם – חסד חינם. כאשר אני צריך לעשות כלי ורק אני צריך עזרה מהקב"ה זה נקרא נקודה לתתא, עוזר. אני עושה וה' עוזר. אחר כך יש מצב שאתה לא יכול לעשות בעצמך ולא מוצא עצה מתאימה אז צריך שה' יושיע אותך. אתה בורח והוא מושיע אותך, כמו חייל בעת מנוסה מן הקרב. זה נקרא ישועת ה', אבל עדיין אתה עושה משהו. בלשון הבעש"ט אתה "מסייע שאין בו ממש". ויש למעלה מזה, כמו חזקיה שהולך לישון, שיש ביטחון גמור בחסד חינם של ה'. כמובן, אחד שמרמה את עצמו, ומדלג על שתי המדרגות הראשונות, לא על זה מדברים. העיקרון פה הוא, שאני כמו האות וה' הוא הנקודה. אם ה' עוזר לי זה אומר שהוא תחתי, אם הוא מושיע אותי אז הוא מולי, אם הוא מגן לי ועושה הכל לגמרי הוא מעלי.

כאן כתוב שלא רק שצריך להיות אמיתי ולעבור את שלוש המדרגות, אלא שהמדרגה הכי גבוהה היא בכלל לא לכתחילה. ה' רוצה שהעולם יתקיים לא בדרך הזו, רק באין ברירה. אחד מהיסודות של חסידות חב"ד זה להלביש כמה שיותר את הנס בתוך הטבע, כאשר המטרה היא הרגיש בתוך זה איך ה' עושה את הכל. פשט דברי הקדושת לוי הם שיש ג מדרגות ואו שאתה כאן או שאתה כאן. אבל בדברי האדמו"ר הזקן זה שאתה בפנימיות הכי גבוה ובחיצוניות אתה מתנהג בהתאם למדרגה הכי נמוכה, התלבשות בדרכי הטבע. זה מתבטא בכך שברגע שזה לא הולך, בדרך ממילא נמצא במדרגה הכי גבוהה. זה נקרא שכל הפנימיות והעצמיות נמצאת במעשה. יותר מזה, זה לא רק מי עושה את הכלי – אתה או ה', אלא גם עצמת האור ומאיזה מקום הוא בא. בכל זאת לכתחילה לא זו הדרך. צריך להסתיר את האור שלמעלה מן ההשתלשלות באור שבתוך סדר ההשתלשלות?

למה? כי זה מה שמזכך את הכלי, את העולם. זה מכשיר אותו לגילוי העצמות. בלי זה האור רק מבטל את המציאות שלו. ככל שאתה עובד ככה אתה ממשיך את האור הבלי גבול בתוך האור הגבולי. היפי פה שאדמו"ר הזקן אמר להם שתמיד זה היה כך, רק כשאין ברירה זה מתגלה בהדיא. ברירה זה מלשון יכולת בירור, שכשלא יכולים לעשות את עבודת הבירור אז צריך לסמוך על הקב"ה.

 

לחיים לחיים!

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com