יח הדפסה

יח. ר' זלמן מקורניץ [כנראה מחסידי האדמו"ר האמצעי] לא בא פעם אחת לבית הכנסת בשבועות [ביום] והתפלל ביחידות בביתו. וישאלוהו, והשיבם: 'לבונה זכה – בד בבד יהיה' – ריינע מוחין איז רק 'בד בבד יהיה' [לבונה זה מוחין: לב נתיבות חכמה ו-נ שערי בינה, וצריך שהמוחין יהיו זכים. למוחין זכים אפשר לזכות רק לבד, ביחידות, בבחינת 'בד בבד יהיה']. ר' אברומק'ה [שהיה כנראה המשפיע לפני רש"ג] אמר שלא חפץ לספר זה [כי קשה לומר שלא לבוא בכלל לבית הכנסת] רק שסיפר פעם אחת רש"ג שהרב הקדוש ר' מנדל מהורודוק [מויטבסק, הראשון שעלה לארץ עם ציבור גדול מתלמידי הבעל שם טוב. כתב ספר פרי הארץ] אמר פעם: רבונו של עולם עם מה אני יכול לבוא לפניך? אולי רק עם קריאת שמע על המיטה [שנאמרת ביחידות] (ויש לומר שמכל מקום יש לחוש אולי איזו פניה וכו').

סיפורי צדיקים זה דבר שאם אתה לא ראוי לזה אז אתה אומר מיד שזה לא שייך אליך, רק לצדיקים. ואם אתה בכל זאת רוצה לנהוג כמו הצדיק אז מותר לך, כי זה בכח צדיק. צדיק הוא נשמה כללית, ויש לך נתינת כח ממנו. אבל אם מספרים סיפור על הנהגת חסידים, אז צריך לחשוש אולי יש פה איזה פניה, ולכן לא רצה ר' אברומק'ה לספר את הסיפור הראשון. בזמן האדמו"ר הזקן היו צריכים לבנות בכל בית כנסת חדר שני בשביל המתפללים באריכות, אבל לא היו מתפללים ביחידות. גם הסיפור השני מעודן יותר, כי ר' מנדל לא התפלל ביחידות רק החשיב את היחידות שממילא יש בקריאת שמע על המיטה. גם לגבי אותו חסיד, זו פעם אחת שלא בא, אחרת לא היו שואלים עליו. למה לבונה זכה שייכת דוקא לשבועות? כנראה זכה בלילה, באמירת התיקון, למוחין חדשים ולא רצה לאבד אותם. כמובן, ההתבודדות הזו היא רק בשעת התפילה. ודאי שלמחרת עסק בעבודת הכלל, צדקה וכו', כמו חסיד. התבודדות זה רק בשביל לחדש את המוחין.

 

לחיים לחיים!

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com