טז הדפסה

ניגנו ניגון

 

טז. אדמו"ר הזקן אמר: ג היה להם 'חוש' בעולם הזה אדם הראשון, רשב"י והבעל שם טוב. והבעש"ט אמר ראיה ממה שאמר יכולני לעלות לשמים כאליהו, רק הוא מייקר ורוצה לקיים את הפסוק "כי עפר אתה ואל עפר תשוב" [זו ראיה שהרגיש את העולם הזה, את העפר]. ו-ג לא היה להם לא 'חוש' בעולם הזה: אחד מהם הוא האריז"ל [ב הראיות ו-ב שלא כו' שכח הרש"ג].

מתוך יב הדברים – ששת הדמויות וששת הראיות – זכר הרש"ג רק חמש ארבע דמויות וראיה אחת. על דברי הרש"ג אי אפשר להוסיף בוודאות, אבל לנחש אפשר. מה הראיה שאפשר לומר על אדם הראשון? אפשר לומר שהפסוק הזה – "אלא עפר תשוב" – נאמר לו, אבל בפשטות זה עונש ולא שהוא התאווה לקיומו כבעש"ט. בסיפור של קריאת שמות החיות על ידי אדם הראשון כתוב שבא עליהם ולא נתקררה דעתו עד שהביא לו ה' את חוה. לא היה חסיד פרוש שלא משנה לו אישה או גמל... איזו ראיה אפשר לומר על רשב"י, שהיה לו חוש בעולם הזה? נראה, על פי מה שאמרנו בצפת בלג בעומר. לא ראיתי אף פעם חוש בעולם הזה כמו שראיתי במירון בלג בעומר. הוא מושך את היהודים הכי פשוטים, ישנים על הארץ, שחיטות וכו'. איך מתקשר עם גילוי פנימיות התורה וספר הזהר? זה הולך ביחד. גם אדם הראשון גילה את ספר רזיאל המלאך. ידוע מהרבי מהר"ש שכתבי האריז"ל הם מוסר, אבל זהר זה חסידות. החוש של החסידות קשור עם החוש של רשב"י, שאין אצל כתבי האריז"ל. מה ההבדל? באידיש המילה 'וועלט' שתרגומה עולם זה גם חברה. מי שיש לו חוש בעולם יש לו חוש בחברה ובתקון החברה. הכל הגדר מחשבות, כי לאדמו"ר הזקן היו ודאי ראיות מסיפורים. אצל האריז"ל הרוב המוחלט זה עולמות עליונים כמעט בלי קשר למציאות שלנו.

את הענין הזה של חוש בעולם או בלי חוש על הפסוק "אם אסק שמים שם אתה". אחד כזה הוא פרוש מן העולם, יש לו חוש בשמים, ואצלו תמיד צריך להרגיש "שם אתה", שהאלוקות עוד רחוקה. מי שיש לו חוש בעולם הוא בבחינת "ואציעה שאול הינך", והוא פוגש כאן את עצמות ה'.

לגבי הסנהדרין פוסק הרמב"ם שצריכים להתמצא בכל התחומים. צריך קצת חוש בשביל להיות דיין.

 

לחיים לחיים!

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com