כללות עשר ספירות_פרקים כד-כה_מקור הדפסה

פרק כד

נִתְבָּאֵר לְעֵיל שֶׁ-יג הַמִּדּוֹת הַפְּנִימִיּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לְ-י דַּרְגוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. וְהִנֵּה י דַּרְגוֹת אֵלּוּ הֵן כְּנֶגֶד הַמִּסְפָּרִים (פֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט דְּ"עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָה") מֵאֶחָד עַד עֲשָׂרָה. אַךְ לְהָבִין זֹאת עָלֵינוּ לְהַקְדִּים וּלְהִתְבּוֹנֵן בְּהוֹרָאַת הַמִּסְפָּרִים בִּכְלָל:

 

מַאֲמָר הוֹרָאַת הַמִּסְפָּרִים

 

אֶחָד – פְּשִׁיטוּת וְהִשְׁתַּוּוּת

שְׁנַיִם – זִוּוּג וְשָׁלוֹם

שְׁלֹשָׁה – תִּקּוּן וְקִיּוּם

אַרְבָּעָה – מַלְכוּת וְהַנְהָגָה

חֲמִשָּׁה – הִתְחַלְּקוּת וְהַבָּעָה

שִׁשָּׁה – שִׁלּוּב וְחִבּוּר

שִׁבְעָה – צִבְיוֹן וְנַחַת

שְׁמוֹנָה – צְמִיחָה וְהִתְפַּשְּׁטוּת

תִּשְׁעָה – קְבִיעוּת וְיַצִּיבוּת

עֲשָׂרָה – תַּכְלִית

 

אֶחָד – פְּשִׁיטוּת וְהִשְׁתַּוּוּת

הַמִּסְפָּר "אֶחָד" מְיוּחָד לְ"הוי' אֶחָד"[א] ב"ה – "הוי אֵל עוֹלָם"[ב], "אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ"[ג], שֶׁנִּגְלָה עַל יְדֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה – "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם"[ד] – "בְּהִבָּרְאָם"[ה] – בְּאַבְרָהָםאֵל עוֹלֶה אֶחָד בְּמִסְפַּר סִדּוּרִי וְהוּא חֲצִי הוי' בְּסוֹד "שָׁלֵם וָחֵצִי". הַ"שָּׁלֵם" יוֹרֶה "חִצֵּי" בְּרִיאָה – "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם"[ו], "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה"[ז] – "בְּרֵאשִׁית בָּרָא... יוֹם אֶחָד"[ח].

"אֶחָד" הוּא סוֹד הַפְּשִׁיטוּת וְהַהִשְׁתַוּות – "הֵן וְלָאו שָׁוִין אֶצְלוֹ"[ט], בְּסוֹד "הֵן לִי לֹא"[י] הַנֶּאֱמָר בְּאַבְרָהָם (צֵרוּף אוֹתִיּוֹת אֲנִי הִלֵּל – רָאשֵׁי תֵּבוֹת הִלֵּל וְסוֹפֵי תֵּבוֹת אַיִן לְמַפְרֵעַ, שֶׁהָיָה עָנָיו מִכָּל אָדָם עַד שֶׁאָמַר "אִם אֲנִי כָּאן הַכֹּל כָּאן"[יא] עַל הַשְׁרָאַת "שְׁכִינְתָא דְּאִקְרֵי אֲנִי"[יב] בִּמְקוֹם בִּטּוּלוֹ וְדַ"ל). וְהוּא מְקוֹר הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה הַיְּרוּשָׁה לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּכְלָל וּמֵאַבְרָהָם אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן – "רֹאשׁ כָּל הַמַּאֲמִינִים"[יג] – בִּפְרָט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְהֶאֱמִן בַּהוי'"[יד].

שֹׁרֶשׁ "אֶחָד" זֶה הוּא "אֶחָד הָאֱמֶת"[טו] מַמָּשׁ, פְּנִימִיּוּת כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה שֶׁבְּעֹנֶג הַנֶּעֱלָם שֶׁבְּמַדְרֵגַת "יָחִיד" מַמָּשׁ – מַחְשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל"[טז] שֶׁקָּדְמָה לְכָל דָּבָר. עַל יְדֵי "אֶחָד הָאֱמֶת" בָּא הַהֶעְלֵם הָעַצְמִי לִידֵי גִּלּוּי אוֹר עַצְמִי בְּסוֹד "בְּמִי נִמְלַךְ – בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים"[יז], וְכֵן כָּל הַמְשָׁכָה מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי "אֶחָד הָאֱמֶת" כַּמְבוֹאָר בְּדָא"ח[יח].

 

שְׁנַיִם – זִוּוּג וְשָׁלוֹם

הַמִּסְפָּר "שְׁנַיִם" הוּא הַזִּוּוּג הָרִאשׁוֹן, בְּחִינַת "שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ את הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ"[יט], וְהוּא סוֹד הַזִּוּוּג וְהַשָּׁלוֹם (בַּיִת) שֶׁל זָכָר וּנְקֵבָה. וְכֵן נֶאֱמַר בִּבְרִיאַת אָדָם הָרִאשׁוֹן: "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם"[כ]. "אָדָם" הוּא הָאֶחָד הַכּוֹלֵל שְׁנַיִם בְּסוֹד "פָּנִים וְאָחוֹר" – "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי"[כא], וְזֶהוּ "בְּיוֹם הִבָּרְאָם" – "אַבְרָהָם" כַּנַּ"ל. בְּנֹחַ נִפְרְדוּ ל"שְׁנַיִם שְׁנַיִם" – בְּחִינַת "וְנֹחַ מָצָא חֵן"[כב] וְדַ"ל.

 

 

שְׁלֹשָׁה – תִּקּוּן וְקִיּוּם

הַמִּסְפָּר "שְׁלֹשָׁה" הוּא סוֹד הַתִּקּוּן וְהַקִּיּוּם עַל יְדֵי הִתְכַּלְּלוּת שְׁלֹשָׁה קַוִּים: יָמִין, שְׂמֹאל, אֶמְצַע (קִיּוּם אוֹתִיּוֹת קַוִּים, וְכֵן פְּנִימִיּוּת תִּקּוּן הוּא קַו, שֶׁהוּא קַו הָאֶמְצָעִי וְדַ"ל). הַתִּקּוּן בָּא עַל יְדֵי עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּהִזְדַּכְּכוּת תְּכוּנוֹת נַפְשׁוֹ, וְהָעִיקָר הוּא בְּמִדּוֹת הַלֵּב – "תִּקּוּן הַמִּדּוֹת" (שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בְּעוֹלָם הַתֹּהוּ וּבָאוּ לִידֵי תִּקּוּן עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה קַוִּים בְּעוֹלָם הָאֲצִילוּת הַמְּתוּקָן). כָּל תִּקּוּן בָּא עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה שְׁלַבֵי עֲבוֹדָה – בִּלְשׁוֹן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִי"עַ: "הַכְנָעָה, הַבְדָּלָה, הַמְתָּקָה"[כג], כְּנֶגֶד "עוֹלָמוֹת, נְשָׁמוֹת, אֱלֹהוּת"[כד].

 

אַרְבָּעָה – מַלְכוּת וְהַנְהָגָה

הַמִּסְפָּר "אַרְבָּעָה" הוּא סוֹד הַמַּלְכוּת וְהַהַנְהָגָה – "וְהָיָה הוי' לְמֶלֶךְ וְגו'"[כה] – סוֹד שְׁלֵמוּת הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל "שֵׁם בֶּן אַרְבַּע" (וְכֵן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל... הוי' אֶחָד"[כו] הוּא בִּפְסוּקֵי "מַלְכוּיוֹת", כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י ז"ל דְּקָאֵי עַל הַפָּסוּק הַנַּ"ל "וְהָיָה הוי' לְמֶלֶךְ וְגו' בְּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה הוי' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". וְהוּא בְּסוֹד "נָעוּץ סוֹפָן בִּתְחִלָּתָן"[כז], מֵאַרְבַּע – מַלְכוּת – לְאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן בְּעזה"י שֶׁבְּאַרְבָּעָה שְׁלַבִּים נִשְׁלָם הַכֹּל). בְּ"אֶת זֶה לְעוּמַת זֶה"[כח] יֵשׁ "אַרְבַּע מַלְכוּיוֹת", וְכֵן בִּקְדוּשָׁה "כֶּתֶר מַלְכוּת" יְרוּשָׁה לְבֵית דָּוִד שֶׁהוּא הָ"רֶגֶל הָרְבִיעִי" בַּמֶּרְכָּבָה כַּנּוֹדָע – סוֹד "רֹבַע יִשְׂרָאֵל"[כט], "רֹבַע" אוֹתִיּוֹת "עֲרֹב עַבְדֶּךָ לְטוֹב"[ל] שֶׁעוֹלֶה דָּוִד בְּחֶשְׁבּוֹן "כִּפְלֵי כִּפְלַיִם"[לא] (וְ"נָעוּץ בִּתְחִלָּתָן" – אַבְרָהָם הָעִבְרִי בְּסוֹד "נֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד"[לב] סוֹפֵי תֵּבוֹת דָּוִד וּשְׁאָר הָאוֹתִיּוֹת נֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד עוֹלֶה אַבְרָהָם. בְּאַבְרָהָם נֶאֱמַר "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים"[לג] וּבְדָוִד "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים"[לד], אַבְרָהָם בְּגִיל קמ וְדָוִד בְּגִיל ע בְּסוֹד "שָׁלֵם וָחֵצִי" כַּנַּ"ל וְדַ"ל[לה].

 

בְּעֶצֶם מִדַּת הַמַּלְכוּת יֵשׁ ד מַדְרֵגוֹת: הַמֶּלֶךְ; הַשְׁעָרַת הָעָם וְהַנְהָגָתוֹ בְּמַחְשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה; הִתְפַּשְּׁטוּת שֵׁם הַמֶּלֶךְ – "מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא עֲלֵיהֶם"[לו]; עַם. "אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עַם"[לז], אַךְ אֵין יִחוּד הַמֶּלֶךְ בְּעַמּוֹ כְּיִחוּד זָכָר וּנְקֵבָה הַנַּ"ל, שֶׁהֲרֵי יִחוּד זָכָר וּנְקֵבָה הוּא בְּסוֹד "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"[לח], מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמֶלֶךְ וָעָם, הַמֶּלֶךְ נֶחְבָּא בְּחַדְרוֹ בְּצִמְצוּם וְהֶעְלֵם מַהוּתוֹ מֵעֵינֵי כָּל בְּרִיָּה, רַק זִיו הֶאָרָתוֹ מִתְפַּשֵּׁט בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ בְּסוֹד "שֵׁם" כַּנַּ"ל. חִצוֹנִיוּת הַשֵּׁם מְטִילָה אֶת אֵימַת הַמֶּלֶךְ עַל הַכֹּל, אַךְ אֶל פְּנִימִיּוּת הַשֵּׁם נִכְסְפָה נֶפֶשׁ כָּל חָי. עֹמֶק סוֹד הַמַּלְכוּת הוּא כְּאָמְרָם ז"ל "עֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ"[לט] מַמָּשׁ – "וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא הוי' לְמֶלֶךְ"[מ], בִּבְחִינַת "מֶלֶךְ יָחִיד"[מא] מַמָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה מִבְּחִינַת "בָּשָׂר אֶחָד"[מב].

אַרְבַּע מַדְרֵגוֹת הַנַּ"ל (כְּנֶגֶד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם הוי' ב"ה כַּנַּ"ל) נִרְמָזוֹת בְּאָמְרֵנוּ: "הוי' מֶלֶךְ, הוי' מָלַךְ, הוי' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. וְהָיָה הוי' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ וְגו'"[מג] וְדוֹ"ק. וְכֵן בֵּין הַמֶּלֶךְ ("אַחַד הָעָם"[מד]) לָעָם יֵשׁ "מִשְׁנֶה" וְ"שָׁלִישׁ"[מה].

הוֹרָאוֹת אַרְבַּעַת הַמִּסְפָּרִים הָרִאשׁוֹנִים הֵן בְּסוֹד "שִׁיר פָּשׁוּט", "שִׁיר כָּפוּל", "שִׁיר מְשׁוּלָשׁ", "שִׁיר מְרוּבָּע"[מו] – כְּלָלוּת עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָה. "שִׁיר פָּשׁוּט" הוּא הַתַּעֲנוּג הַפָּשׁוּט שֶׁבַּכֶּתֶר עֶלְיוֹן, כְּנֶגֶד קוּצוֹ שֶׁל י דְּשֵׁם הוי' ב"ה. "שִׁיר כָּפוּל" הוּא הַתַּעֲנוּג שֶׁבַּשֵּׂכֶל – חָכְמָה וּבִינָה – כְּנֶגֶד אוֹתִיּוֹת יה שֶׁבַּשֵּׁם. "שִׁיר מְשׁוּלָשׁ" הוּא הַתַּעֲנוּג שֶׁבְּמִדּוֹת הַלֵּב שֶׁעִיקָרָן שָׁלֹשׁ: חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, כְּנֶגֶד עִיקָר אוֹת הָ-ו שֶׁבַּשֵּׁם. "שִׁיר מְרוּבָּע" הוּא הַתַּעֲנוּג שֶׁבְּדִבּוּר, הַמַּלְכוּת הַנִּבְנֵית מֵאַרְבַּע הַסְּפִירוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת: נֶצַח הוֹד יְסוֹד מַלְכוּת, שֹׁרֶשׁ אַרְבַּע מַדְרֵגוֹת שֶׁבַּמַּלְכוּת כַּנַּ"ל, וּבִכְלָלוּת כְּנֶגֶד ה תַּתָּאָה שֶׁבַּשֵּׁם.

בְּשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן "שִׁיר פָּשׁוּט" הוּא בִּבְחִינַת "אֶחָד הָאֱמֶת" הַנַּ"ל, הַמְּגַלֶּה אֶת הַהֶעְלֵם הָעַצְמִי בָּרָצוֹן הַמּוּחְלַט וּבָרָצוֹן הַפָּשׁוּט – עֶצֶם הָאוֹר. "שִׁיר כָּפוּל" הוּא בְּחִינַת הַשַּׁעֲשׁוּעִים הָעַצְמִיִּים – "אוֹר הַמֵּאִיר לְעַצְמוֹ". "שִׁיר מְשׁוּלָשׁ" הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הָרָצוֹן לְהֵטִיב – "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא"[מז], "אוֹר הַמֵּאִיר לְזוּלָתוֹ" – בְּחִינַת הָ"זִיו" שֶׁהָיָה כָּלוּל בָּ"אוֹר הַמֵּאִיר לְעַצְמוֹ". יֵשׁ כָּאן "הַכְנָעָה" מִצַּד הֶכְרֵחַ מְצִיאוּת הַזּוּלַת, כִּבְיָכוֹל, בְּרָצוֹן זֶה; "הַבְדָּלָה" מִצַּד הַפְרָשַׁת הָ"זִיו" מִן הָאוֹר הָרִאשׁוֹן; וְ"הַמְתָּקָה" מִצַּד הֶאָרַת הַזִּיו בְּפוֹעַל (כִּמְבוֹאָר בְּדָא"ח שֶׁ"כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ הוי' עָשָׂה"[מח] מַמָּשׁ כִּבְיָכוֹל, שֶׁהֲרֵי הוּא "שְׁלֵמוּתָא דְּכוּלָא" וְלֹא חָסֵר בּוֹ הַפּוֹעַל מַמָּשׁ וְדַ"ל). "שִׁיר מְרוּבָּע" הוּא בְּחִינַת הָרָצוֹן וּמַחְשָׁבָה שֶׁל "אֲנָא אֱמְלוֹךְ", שֶׁבּוֹ "שִׁיעֵר בְּעַצְמוֹ בְּכֹחַ כָּל מַה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּפוֹעַל" וְאַחַר כָּךְ עַל יְדֵי הַצִּמְצוּם הִמְשִׁיךְ קַו וְחוּט אוֹרוֹ (שֶׁהוּא סוֹד הִתְפַּשְּׁטוּת פְּנִימִיּוּת הַשֵּׁם – "מְקוֹר חַיִּים" כַּנַּ"ל, מַה שֶׁאֵין כֵּן חִצוֹנִיוּת הַשֵּׁם הוּא סוֹד הַרְשִׁימוּשֵׁם יִרְאָה. הַפְּנִימִיּוּת נִמְשֶׁכֶת עַל יְדֵי הַחִצּוֹנִיּוּת דַּוְקָא וְדַ"ל) לְעַמּוֹ – כְּלָלוּת הַהִתְהַוּוּת – אָדָם קַדְמוֹן אַבִּי"ע.

 

כְּלָלוּת הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת בְּאַרְבַּעַת הַמִּסְפָּרִים הָרִאשׁוֹנִים:

קוּצוֹ שֶׁל י        שִׁיר פָּשׁוּט – "אֶחָד הָאֱמֶת"

              יה     שִׁיר כָּפוּל – "שַׁעֲשׁוּעִים עַצְמִיִּים", "אוֹר הַמֵּאִיר לְעַצְמוֹ"

              ו        שִׁיר מְשׁוּלָשׁ – "רָצוֹן לְהֵטִיב", "אוֹר הַמֵּאִיר לְזוּלָתוֹ"

             ה       שִׁיר מְרוּבָּע – מַחֲשֶׁבֶת "אֲנָא אֱמְלוֹךְ"; "הַשְׁעָרָה בְּכֹחַ"; הִתְפַּשְּׁטוּת הָ"שֵּׁם" לְאַחַר הַצִּמְצוּם; "עַם" – עוֹלָמוֹת א"ק אַבִּי"ע

 

 

וְהִנֵּה כָּל הַנַּ"ל (הִתְכַּלְּלוּת הַכֹּל בְּאַרְבַּעַת הַמִּסְפָּרִים הָרִאשׁוֹנִים) הוּא בִּכְלָלוּת, אַךְ בִּפְרָטִיּוּת יוֹתֵר סוֹד הַמִּסְפָּר נִמְשָׁךְ עַד עֲשָׂרָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעזה"י.

 

 

חֲמִשָּׁה – הִתְחַלְּקוּת וְהַבָּעָה

הַמִּסְפָּר "חֲמִשָּׁה" הוּא סוֹד הַהִתְחַלְּקוּת וְהַהַבָּעָה – ה אֶצְבְּעוֹת הַיָּד, ה מוֹצְאוֹת הַפֶּה (וְכֵן בִּלְבוּשׁ הַמַּחְשָׁבָה יֵשׁ ה מוֹצָאוֹת כִּמְבוֹאָר בְּדָא"ח. נִמְצָא שֶׁסּוֹד הַחֲמִשָּׁה מוֹפִיעַ בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, שְׁלֹשָׁה לְבוּשֵׁי הַנֶּפֶשׁ, שֶׁבָּהּ, עַצְמָהּ, אַרְבַּע בְּחִינוֹת "שִׁיר" כַּנַּ"ל). חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה הֵם בְּסוֹד הוֹרָאָה וְדִבּוּר – "דְּבַר הוי' זוֹ הֲלָכָה"[מט]. וְהוּא סוֹד אוֹת הָ-ה שֶׁנִיתְנָה לְאַבְרָהָם, שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה אַב רָם – "שֵׂכֶל הַנֶּעֱלָם מִכָּל רַעְיוֹן" – וְעַל יְדֵי אוֹת הָ-ה קִבֵּל אֶת כֹּחַ הַהַבָּעָה כִּמְבוֹאָר בְּדָא"ח[נ].

 

שִׁשָּׁה – שִׁלּוּב וְחִבּוּר

הַמִּסְפָּר "שִׁשָּׁה" הוּא סוֹד הַשִּׁלּוּב וְהַחִבּוּר, עַל דֶּרֶךְ צוּרַת הַ"מָּגֵן דָּוִד" – שִׁלּוּב שְׁנֵי מְשׁוּלָשִׁים יָחַד. וְהוּא סוֹד שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית – שִׁלּוּב שָׁמַיִם וָאָרֶץ: "בְּרֵאשִׁית ("בָּרָא שִׁית") בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ"[נא]אהוה הוּא שֵׁם הַטּוֹב – "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב"[נב] – הַמְּחַבֵּר שָׁמַיִם וָאָרֶץ יָחַד – רוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, צוּרָה וְחוֹמֶר.

 

שִׁבְעָה – צִבְיוֹן וָנַחַת

הַמִּסְפָּר "שִׁבְעָה" הוּא סוֹד שְׁלֵמוּת הַצִּבְיוֹן וְנַחַת רוּחַ. "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם"[נג] – "לְצִבְיוֹנָם נִבְרְאוּ"[נד]. וְהוּא "שְׂבַע רָצוֹן"[נה] מִשְּׁלֵמוּת מַעֲשֵׂי יָדָיו לְהִתְפָּאֵר. סוֹד "שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת" ("שַׁבָּת" מִלְּשׁוֹן בִּטּוּל) הוּא בִּטּוּל הַמְּלָאכָה עַל יְדֵי הַרְגָּשַׁת הַ"סִּפּוּק" ("נַחַת לְתַתָּא" – "שַׁבָּת תַּתָּאָה") מִגְמָר הַמְּלָאכָה, וּבִטּוּל הַרְגָּשַׁת הַסִּפּוּק ("נַחַת לְעֵילָא" – "שַׁבָּת עִילָּאָה") עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה – "תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ וְכוּ' כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וְגו'"[נו]. וְזֶהוּ סוֹד בִּיאַת הַשְּׁנַיִם בְּשִׁבְעָה – עֹנֶג שַׁבָּת בְּזִוּוּג הַנְּשָׁמוֹת וְהַגּוּפִים.

 

שְׁמוֹנָה – צְמִיחָה וְהִתְפַּשְּׁטוּת

הַמִּסְפָּר "שְׁמוֹנָה" הוּא סוֹד הַצְּמִיחָה וְהַהִתְפַּשְּׁטוּת עַד אֵין סוֹף. שְׁמוֹנַת יְמֵי מִילָה לְ"צֶמַח צַדִּיק"[נז] – אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. וְכֵן בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי שֶׁל הָהֵרָיוֹן נִשְׁלְמָה הִתְפַּשְּׁטוּת הַוָּלָד בְּרֶחֶם הָאֵם (בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי נִתְקְנוּ הַ"פַּכִּים קְטַנִּים", וְיֵשׁ שֶׁהַשְּׁמֵנוּת מִתְמַעֶטֶת בְּמִקְצַת, עַל דֶּרֶךְ הַמְּדַקְדֵּק בְּמַעֲשָׂיו שֶׁמִתְכַּוֵוץ מֵרֹב הִתְפַּשְּׁטוּת).

 

תִּשְׁעָה – קְבִיעוּת וְיַצִּיבוּת

הַמִּסְפָּר "תִּשְׁעָה" הוּא סוֹד הַקְּבִיעוּת וְהַיַּצִּיבוּת. כָּל כִּפְלֵי תֵּשַׁע עוֹלִים תֵּשַׁע בְּמִסְפַּר קָטָן (בְּמֵילָא, מֵאַחַר שֶׁסּוֹד הַמִּסְפָּר נוֹסַד עַל עֶשֶׂר כַּנּוֹדָע) וְעַל כֵּן מִתְיַחֵס לְמִדַּת הָאֱמֶת הַקְּבוּעָה וּבִלְתִּי מִשְׁתַּנֵּית (אֱמֶת עוֹלֶה ט בְּמִסְפַּר קָטָן, וְכֵן בְּרִית וְכוּ'). שְׁמוֹנָה יָמִים מֵחָכְמָה עַד יְסוֹד, אַךְ סוֹד הַתֵּשַׁע הוּא לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַכֶּתֶר – דַּעַת (מַקִּיף וּפְנִימִי) בִּיסוֹד. מִן הַכֶּתֶר בָּאָה הַקְּבִיעוּת בִּיסוֹד וּמֵהַדַּעַת בָּאָה הַיַּצִּיבוּת – סוֹד "אֱמֶת וְיַצִּיב..."[נח] (אֵבָר חָי נִמְשָׁךְ מֵהִתְקַשְּׁרוּת "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם"[נט]חָי עוֹלָה טט שֶׁל מטטרון כַּנּוֹדָע – תִּקּוּן חַטַּאת נְעוּרִים).

 

עֲשָׂרָה – תַּכְלִית

הַמִּסְפָּר "עֲשָׂרָה" הוּא סוֹד הַתַּכְלִית – "דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים"[ס]. אֲזַי יְקוּיָּם "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי"[סא] כִּמְבוֹאָר בְּדָא"ח, בְּחִינַת "הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹדֶשׁ"[סב]; בְּהִתְגַּלּוּת עֶצֶם הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית – "חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ"[סג] – "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ"[סד].

 

הֲבָנַת הֶמְשֵׁךְ הַמִּסְפָּרִים הוּא עַל יְדֵי הִתְכַּלְּלוּת וְחִבּוּר: אֶחָד עֲשַׂר הוּא חִבּוּר פְּשִׁיטוּת וְתַכְלִית; עֶשְׂרִים הוּא הִתְכַּלְּלוּת תַּכְלִית הַזִּוּוּג וְהַשָּׁלוֹם (בְּחִינַת "בָּנִים" וְכֵן תַּכְלִית כָּל דָּבָר הוּא בְּחִינַת תּוֹלְדוֹתָיו וְדַ"ל), שְׁלֹשִׁים – תַּכְלִית הַקִּיּוּם, אַרְבָּעִים – תַּכְלִית הַהַנְהָגָה וְכוּ'.

בְּהֶמְשֵׁךְ לְהִתְבּוֹנְנוּת בִּכְלָלוּת הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְּרוּמֶזֶת בְּאַרְבַּעַת הַמִּסְפָּרִים הָרִאשׁוֹנִים, הַמִּסְפָּרִים מֵ-ה עַד י נִכְלָלִים בִּפְרָטִיּוּת מַדְרֵגַת הָ"עַם" הַנַּ"ל. הַמִּסְפָּר חֲמִשָּׁה מְרַמֵּז לַחֲמִשָּׁה עוֹלָמוֹת א"ק אַבִּי"ע (עַל דֶּרֶךְ ה אֶצְבָּעוֹת: אֲגוּדָל וְ-ד אֶצְבָּעוֹת וְדַ"ל). הַמִּסְפָּר שִׁשָּׁה מְרַמֵּז לְשִׁשָּׁה פַּרְצוּפִים: עַתִּיק, אֲרִיךְ, אַבָּא, אִמָּא, ז"א, נוּקְבָא דְּז"א שֶׁבְּכָל עוֹלָם. הַמִּסְפָּר שִׁבְעָה מְרַמֵּז לְשִׁבְעָה אוֹרוֹת: נרנח"י דְּאוֹר פְּנִימִי וְח"י דְּאוֹר מַקִּיף הַמְּאִירִים בְּכָל פַּרְצוּף כִּמְבוֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל. הַמִּסְפָּר שְׁמוֹנָה מְרַמֵּז לִשְׁמוֹנַת בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל – לְבוּשֵׁי כָּל אוֹר וְאוֹר ("מֹחַ", "צֶלֶם", "לְבוּשׁ", "כְּלִי" וּבְכָל אֶחָד פְּנִימִיּוּת וְחִצוֹנִיוּת כִּמְבוֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל). הַמִּסְפָּר תִּשְׁעָה מְרַמֵּז לְצַדִּיק-אֱמֶת – שֹׁרֶשׁ הַמְשָׁכַת הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ כָּל פְּרָט וּפְרָט מִסִּדְרֵי הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת – הַמִּתְחַלֵּק לְ-ט סְפִירוֹת: חַבַּ"ד חַגַ"ת נֶהִ"י. הַמִּסְפָּר עֲשָׂרָה מְרַמֵּז לְ"בַת זוּגוֹ" שֶׁל הַצַּדִּיק-אֱמֶת הַמִּתְחַלֶּקֶת לְ-י: כְּחַ"בּ חַגַ"ת נְהִי"ם, סוֹד "בֵּיתוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ"[סה] – תַּכְלִית הַכַּוָונָה שֶׁל "דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים" (סוֹד י טְפָחִים שֶׁל דְּגוֹבַהּ רְשׁוּת הַיָּחִיד).

 

 

פרק כה

עַתָּה נָבוֹא לְהִתְבּוֹנֵן בַּקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין עֶשֶׂר הוֹרָאוֹת הַמִּסְפָּרִים הַנַּ"ל לְעֶשֶׂר הַדַּרְגּוֹת שֶׁבְּ-יג הַמִּדּוֹת הַפְּנִימִיּוֹת:

הָאֱמוּנָה, "רֵישָׁא קַדְמָאָה", הִיא בְּחִינַת פְּשִׁיטוּת הָאֶחָד. מִמֶּנָּה בָּאָה מִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת שֶׁ"גַּם זוּ לְטוֹבָה"[סו] שֶׁהֲרֵי הוּא יִתְבָּרֵךְ עֶצֶם הַטּוֹב וְעַל כֵּן "הֵן לִי לֹא"[סז], בְּחִינַת אַבְרָהָם בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל (הֵן לִי לֹא, סוֹד אֲנִי הִלֵּל שֶׁאָמַר אִם אֲנִי כָּאן הַכֹּל כָּאן כַּנַּ"ל, שֶׁעוֹלֶה אֶחָד פְּעָמִים אֲחוֹרֵי אֶחָדא אח אחד, הַכָּאַת בְּחִינַת הָ"הֵן" שֶׁל אֶחָד בִּבְחִינַת הַ"לֹא" – טוֹב גָּלוּי וְטוֹב נִסְתָּר וְדַ"ל. וּבְסוֹד "נָעוּץ סוֹפָן בִּתְחִלָּתָן וּתְחִלָּתָן בְּסוֹפָן" – אֱמוּנָה בְּשִׁפְלוּת – תִּקּוּן הָאֲנִי כַּנַּ"ל וְדַ"ל).

הַתַּעֲנוּג, "רֵישָׁא תִּנְיָנָא", הוּא שֹׁרֶשׁ הַזִּוּוּג וְהַשָּׁלוֹם – בְּחִינַת הַשְּׁנַיִם. וְהוּא סוֹד "טַעֲמֵי תּוֹרָה" כַּנַּ"ל, שֶׁכֻּלָּם יִחוּדִים וְזִוּוּגִים עֶלְיוֹנִים כִּבְיָכוֹל וְדַ"ל.

הָרָצוֹן, "רֵישָׁא תְלִיתָאָה", הוּא מְקוֹר הַתִּקּוּן וְהַקִּיּוּם. בּוֹ "ז' תִּקּוּנֵי גַּלְגַּלְתָּא", רֵאשִׁית הַתִּקּוּן, כִּמְבוֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל. תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת בָּא מִכֹּחַ הָעֶצֶם הַנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי פִּסְקֵי הִלְכוֹת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה – "'הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ'[סח] – אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת אֶלָּא הֲלָכוֹת"[סט]. הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן מִתְחַלֵּק בִּכְלָלוּת לְ-ג מַדְרֵגוֹת: גַּלְגַּלְתָּא, אֲוִירָא, מוֹחָא סְתִימָאָה. מוֹחָא סְתִימָאָה הוּא מְקוֹר חֲשִׁיבַת הַזּוּלַת כִּבְיָכוֹל – הַכְנָעָה כַּנַּ"ל. בַּאֲוִירָא מְאִירָה הַדַּעַת דְּרַדְלָ"א לְהַבְדִּיל בֵּין הַזִּיו – "אוֹר הַמֵּאִיר לְזוּלָתוֹ" – לְבֵין הָ"אוֹר הַמֵּאִיר לְעַצְמוֹ" – בְּחִינַת הַבְדָּלָה כַּנַּ"ל. הַגַּלְגַּלְתָּא הוּא סוֹד "כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ הוי' עָשָׂה"[ע] – בְּחִינַת הַמְתָּקָה כַּנַּ"ל.

בִּטּוּל – שִׂמְחָה ("תְּרֵין רֵעִין דְּלֹא מִתְפָּרְשִׁין לְעָלְמִין" – "רֹבַע יִשְׂרָאֵל"[עא] – ב רֵעִין דְּלִי רֹאשׁ וְדַ"ל) הוּא סוֹד הָאַרְבָּעָה, בִּבְחִינַת "מֹחַ שַׁלִּיט עַל הַלֵּב" ("חָכְמָה – מוֹחָא, בִּינָה – לִבָּא"), הֶעְלֵם וְגִלּוּי לְעַצְמוֹ כַּנַּ"ל. וְהוּא סוֹד "אֲדוֹן עוֹלָם (אֲדוֹן עַל בְּחִינַת הַהֶעְלֵם הָעַצְמִי לַהֲבִיאוֹ לְגִלּוּי לְעַצְמוֹ) אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶרֶם כָּל יְצוּר נִבְרָא", כְּלוֹמַר בְּטֶרֶם עֲלִיַּת הָרָצוֹן לִבְרִיאַת כָּל יְצוּר וְדַ"ל. וְהוּא בְּסוֹד "מַאן מַלְכֵי – רַבָּנָן". בִּטּוּל – שִׂמְחָה עוֹלֶה ת – תַּכְלִית סוֹד הָאַרְבָּעָה.

[הַפֵּרוּשִׁים הַמִּתְבָּאֲרִים בְּפֶרֶק זֶה הֵם בְּשֹׁרֶשׁ עֶלְיוֹן יוֹתֵר מֵאָשֵׁר הַפֵּרוּשִׁים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם, בְּ"מַאֲמָר הוֹרָאַת הַמִּסְפָּרִים", בִּכְלָלוּת "שִׁיר פָּשׁוּט" עַד "שִׁיר מְרוּבָּע". שָׁם פֵּרַשְׁנוּ "שִׁיר פָּשׁוּט" כְּנֶגֶד בְּחִינַת "אֶחָד הָאֱמֶת" שֶׁבְּמַדְרֵגַת "יָחִיד" וְכוּ' בִּכְלָל, אַךְ כָּאן יֵשׁ ד מַדְרֵגוֹת בִּבְחִינַת "יָחִיד" (עַד בִּטּוּל) כַּנַּ"ל בִּפְרָקִים כב-כג. שָׁם הַמַּלְכוּת הִיא מִמַּחְשֶׁבֶת "אֲנָא אֱמְלוֹךְ" וָאֵילָךְ וְכָאן הִיא גִּלּוּי הַשֵּׁם הָעַצְמִי לְעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל – גִּלּוּי בְּחִינַת "מַלְכוּתְךָ" מַמָּשׁ שֶׁבְּמַדְרֵגַת "יָחִיד" – "שַׁעֲשׁוּעֵי הַמֶּלֶךְ בַּעֲצְמוּתוֹ". גִּלּוּי זֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הַדַּעַת הַנֶּעֱלָם, שֶׁשָּׁרְשׁוֹ בָּאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת "בְּמִי נִמְלַךְ וְכוּ'". אַרְבַּע הַמַּדְרֵגוֹת הַפְּרָטִיּוֹת שֶׁבַּמַּלְכוּת לְפִי פֵּרוּשֵׁנוּ כָּאן, הֵן: הֶעְלֵם הָעַצְמִי, רָצוֹן הַמּוּחְלַט, רָצוֹן הַפָּשׁוּט, שַׁעֲשׁוּעִים וְדַ"ל].

יִחוּד, פְּנִימִיּוּת הַדַּעַת, הוּא סוֹד הַחֲמִשָּׁה – ה חֲסָדִים וְ-ה גְּבוּרוֹת (מְקוֹר הָאֶצְבָּעוֹת בִּימִין וּשְׂמֹאל) שֶׁבְּדַעַת. מֵהֶם בָּאָה הַהִתְחַלְּקוּת וְהַהַבָּעָה "יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דַּעַת"[עב].

אַהֲבָה – יִרְאָה הוּא סוֹד הַשִּׁלּוּב וְהַחִבּוּר שֶׁל שִׁשָּׁה. "יָדַיִם שְׁלוּבוֹת". "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ"[עג] – "מִימִינוֹ דָּת שְׂמֹאלוֹ", "מִשְּׂמֹאלוֹ דָּת יְמִינוֹ".

רַחֲמִים הוּא סוֹד שְׁלֵמוּת הַצִּבְיוֹן וְנַחַת רוּחַ – "כָּל הַשְּׁבִיעִין חֲבִיבִין". "תִּפְאֶרֶת-גּוּפָא" הַיְינוּ חִצוֹנִיוּת הַתִּפְאֶרֶת – "שַׁבָּת תַּתָּאָה" כַּנַּ"ל – "יַעֲקֹב מִלְּבַר". אַךְ "מֹשֶׁה מִלְּגָאו" הַיְינוּ פְּנִימִיּוּת הָרַחֲמִים – "שַׁבָּת עִילָּאָה" כַּנַּ"ל ("שַׁבָּת תַּתָּאָה" מִצַּד הֶאָרַת יְסוֹד אִמָּא בְּרַחֲמִים, וְ"שַׁבָּת עִילָּאָה" מִצַּד הֶאָרַת יְסוֹד אַבָּא – "כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ"[עד] – בְּרַחֲמִים). בְּשַׁבָּת נִשְׁלָם "מַעֲשֵׂי יָדַי לְהִתְפָּאֵר"[עה] – "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר"[עו] ("יִשְׂרָאֵל" דַּוְקָא, וְעַל כֵּן "גּוֹי שֶׁשָּׁמַר שַׁבָּת חַיָיב מִיתָה"[עז]). וְזֶהוּ סוֹד שַׁבָּת שֶׁעוֹלֶה מִלּוּי פְּאֵרפֵּא אָלֶף רֵישׁ, כִּמְבוֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

בִּטָּחוֹן – תְּמִימוּת הֵם סוֹד הַצְּמִיחָה וְהַהִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁל בְּחִינַת הַשְּׁמוֹנָה. הַהִתְפַּשְּׁטוּת – בְּחִינַת "וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה"[עח] – בָּאָה מִן הַבִּטָּחוֹן הֶחָזָק בְּכֹחַ הָאֱלֹהִי הַנִּתָּן לוֹ מִמְּקוֹר "נֶצַח יִשְׂרָאֵל"[עט]. הַצְּמִיחָה הַנַּעֲשֵׂית בְּדֶרֶךְ מִמֵּילָא עַל יְדֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁל "תָּמִים תִּהְיֶה וְגו'"[פ], בְּחִינַת "צַדִּיק תָּמִים"[פא] (הַמְשָׁכָה מֵהוֹד בִּיסוֹד) – "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים"[פב] (בְּחִינַת "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח"[פג], בְּסוֹד "אִיהִי בְּהוֹד" וְדַ"ל).

אֱמֶת הִיא בְּחִינַת הַקְּבִיעוּת וְהַיַּצִּיבוּת שֶׁל בְּחִינַת הַתִּשְׁעָה כַּנַּ"ל.

שִׁפְלוּת (בֶּאֱמֶת) הִיא הַתַּכְלִית שֶׁל "דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים" – "הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹדֶשׁ" כַּנַּ"ל.

 

 



[א] דברים ו, ד.

[ב] בראשית כא, לג.

[ג] מלאכי ב, י.

[ד] יחזקאל לג, כד.

[ה] בראשית ב, ד. ה-ה ד"בהבראם" היא ה זעירא לרמז על ה-ה דאברהם שניתנה לו בשעת המילה – אות ברית קדש – סוד "אבר קטן" הכולל את כל רמח – אברהם – אברים וממשיך ה חסדים דאברהם וד"ל.

[ו] תהלים נב, ג.

[ז] שם פט, ג.

[ח] בראשית א, א-ה. בראשית ברא... יום אחד ראשי תבות אביב. "שמור את חדש האביב" (דברים טז, א), כמאן דאמר "בניסן נברא העולם" (ר"ה יא, א; ובראשית אותיות בא' תשרי כמאן דאמר "בתשרי נברא העולם" דאלו ואלו דברי אלהים חיים כנודע). אביב הוא סוד "אברהם אהבי" (ישעיה מא, ח) – "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'" (ירמיה ב, ב), ובפרט הוא כנגד ה-א דאביב הכולל יצחק ויעקב – ב דאביב (סוד אב – "דא לגו מן דא – ב – ודא לעילא מן דא – א", עיין לעיל פרק א הערה יג) – ו-יב שבטי יה (אביב) – יב דאביב. שאר האותיות בראשית ברא יום אחד עולות אביב פעמים שם של יב אותיות (ג' שמות הוי' ב"ה סוד הוה והיה ויהיה כנודע. וזהו אביב – אב יב – ג שמות שבהם יב אותיות וד"ל).

[ט] תניא אגה"ק יא, עיי"ש.

[י] בראשית טו, ג. ומזה נמשך "נתתה זרע", המשכת פשיטות העצמות כמבואר בדא"ח.

[יא] סוכה נג, א.

[יב] זח"א בהשמטות י, ב; רסא, ב.

[יג] עיין ירושלמי שביעית פ"ו סוף הלכה א ולעיל פ"א הערה ז'.

[יד] בראשית טו, ו.

[טו] תניא פרק לה בהגהה.

[טז] ב"ר א, ה.

[יז] שם פ"ח.

[יח] עיין פלח הרמון בראשית ד"ה ואלה תולדות יצחק הב' אות א' ובד"ה בראשית הא' באריכות ובכ"ד.

[יט] בראשית ז, ט.

[כ] שם ה, ב.

[כא] תהלים קלט, ה. "פנים ואחור" הוא סוד "בראשית ברא אלהים – את", שהוא "פנים ואחורכב אתוון דאורייתא.

[כב] בראשית ו, ח. וכן בסוד "דק מחספס דק" (שמות טז, יד), אברהם באמצע ויצחק מחולק לשנים בסוד "חן".

[כג] כתר שם טוב הוצאת קה"ת אות כח.

[כד] שם אגה"ק שבתחלת הספר. תקון וקיום העולם הוא סוד הפסוק הראשון בתורה (כמבואר בכתבי האריז"ל שששת ימי בראשית הכתובים בתורה הם ששת ימי תקון עולם התהו שקדם להם): "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". הפסוק מתחלק ל-יד יד אותיות, כאשר כל יד מתחלק ל-ז ז, ואמצע כל ז הוא האות הרביעית – אותיות שלשה כזה: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ", שהוא פנימיות סוד התקון שבא בפסוק זה. וכן מובא בקבלת הראשונים שסוד בראשית – ברא שית הוא שלשה דברים יחד ("שלש אבנים בונות ששה בתים" – ספר יצירה), ראשי תבות שדי, ויחד סוד כב אתוון דאורייתא.

[כה] זכריה יד, ט.

[כו] דברים ו, ד.

[כז] ספר יצירה פ"א.

[כח] קהלת ז, יד.

[כט] במדבר כג, י.

[ל] תהלים קיט, קכב.

[לא] ספר קרנים בתחלתו ועיין בפירוש דן ידין שם.

[לב] ישעיה כד, כג.

[לג] בראשית כד, א.

[לד] מ"א א, א.

[לה] עיין פלח הרמון שה"ש ד"ה דודי שלח ידו בסופו שב' בחינות אלו הם בסוד תקון ז"א – אברהם – ותקון נוקבא דז"א – דוד – בשלמות. אזי נשלם הזווג – "רבע ישראל" – בסוד "עמק המלך" (בראשית יד, יז) – ע מק – להמשיך נשמות קדושות מעצמות אור אין סוף ב"ה.

[לו] עיין דה"ב ז, יד שהוא פועל (ועל כן שייך ונזכר בהקשר לזה – עיין שם) בחינת ההכנעה האמיתית בעם וכמבואר בפנים לקמן. מזה באה ההתעוררות לתפלה – כעבדא קמי מריה – "אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש" (ברכות פ"ה) ופירש רש"י "כובד ראש – הכנעה ושפלות" – פנימיות מדת המלכות כמבואר לעיל, שכנגד מצות התפלה – "ואני תפלה" (תהלים קט, ד) כמבואר שם. והוא עיקר שלמות (בחינת שלמה המלך) בית המקדש – "בית תפלה" (ישעיה נו, ז) – "היכל הקדש שבאמצע" – כמבואר בפסוק שם.

[לז] תניא שער היחוד והאמונה פ"ז. מציאות העם מושרשת בעצמות המלך (עצם סוד מלך – צ – עם) בסוד הרבוע דתיבת מלך כזה: מ מל מלך שעולה עם מלךאין מלך בלא עם עולה מלך (צ כנ"ל) צדיק (התקשרות עצמית לעמו לתקנו ולהשפיע לו כל טוב סלה) שהוא "מלכי צדק מלך שלם" (בראשית יד, יח) שבא בהמשך לסוד "עמק המלך" כנ"ל, והוא "הוציא לחם ויין" – שפע מזון (מזונא דגופא ומזונא דנשמתא) בנגלה ובנסתר וד"ל.

[לח] בראשית ב, כד. בשר אחד עולה תפלה בסוד צלותהון דצדיקיא (עיין חנה אריאל פרשת וישלח), אך התפלה דבחינת מלכות היא כעבדא קמי מריה כנ"ל. ומבואר לקמן בסוד "מגן דוד" שהן ב' מדרגות בתפלה ובעבודה, מצד שרש עבודת התשובה ודבקות התפלה באמא עילאה ומצד עמוד העבודה בגבורה – מקור בנין המלכות.

[לט] שבועות מז, ב. ב"ר טז, ה.

[מ] דה"א כט, כג. ונאמר על שלמה – שלמות עבודת התפלה כנ"ל.

[מא] ברכת "ישתבח".

[מב] והיינו שרש המלכות ברדל"א וברדל"א גופא בכתר שלו, מה שאין כן שרש הדבקות ואהבה בתענוגים שבבינה הוא בבינה דרדל"א סוד "אהיה אשר אהיה" (שמות ג, יד), כמבואר בפירוש ר' הלל ז"ל לשער היחוד אשר לכ"ק אדמו"ר האמצעי פרק א עיין שם.

[מג] תפלת שחרית, לאחר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.

[מד] בראשית כו, י.

[מה] "משנה" – נשמה, סוד השערת המלכות שבמחשבת אנא אמלוך על דרך "ונשמת שדי תבינם" (איוב לב, ח). "שליש" הוא סוד המשכת הקו (פנימיות התקון כנ"ל) שרש התכללות ג' קוין כנ"ל, וכמו שיתבאר בפנים. יוסף ומרדכי היו "משנה למלך". יוסף מרדכי עולה צדיק יסוד עולם ועל כן "צדיק גוזר והקב"ה מקיים, הקב"ה גוזר וצדיק מבטל" (מו"ק טז, ב וש"מ) שהוא סוד המשנה למלך, סוד "במי נמלך וכו'" כנ"ל בפנים.

[מו] עיין בספר אשל לאברהם בתחלתו – סוד ארבע דרגין קדישין.

[מז] מיכה ז, יח.

[מח] תהלים קלה, ו.

[מט] שבת קלח, ב.

[נ] עיין בתורה אור פרשת לך לך.

[נא] בראשית א, א.

[נב] ישעיה ג, י.

[נג] בראשית ב, א.

[נד] ראש השנה יא, א. חולין ס, א. ופירש רש"י בר"ה ב"טעם כל אחד ואחד ובדפוס כל אחד ואחד" ובחולין פירש "בדמות שבחרו להם". ותוספות פירשו לשון יפי. טעם (בחירה) הוא בדעת – כללות חב"ד. יפי הוא בתפארת ("לצבי... ולתפארת" ישעיה ד, ב) – כללות חג"ת. דפוס (דמות) הוא ביסוד ("הידורא דגופא") ומלכות ("כדמותנו" כמבואר בכתבי האריז"ל) – כללות נהי"ם.

[נה] דברים לג, כג. והוא בברכת נפתלי – נפת לי (עיין פלח הרמון בראשית ד"ה נפתלי אילה שלוחה). המשך הפסוק הוא: "ומלא ברכת הוי'" בחינת ויברך אלהים את יום השביעי וגו'" (בראשית ב, ג), ד"מיניה מתברכין כולהו יומין". "ים ודרום ירשה" פירש הרמב"ן ז"ל עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, היינו שלמות הצביון דמעשה בראשית וד"ל.

[נו] אבות ג, ז. דה"א כט, יד.

[נז] ירמיה כג, ה. צמח צדיק הוא מצד יצחק – קץ חי (ועולה מספר ה"יהלם – מילה" דחי) שנמול ל-ח ועולה ח פעמים הוי' ב"ה כנודע.

[נח] תפלת "אמת ויציב וגו'" באה לאמת – לקבוע וליצב – את היחודא עילאה ויחודא תתאה דקריאת שמע – בלב. טו ווין ד"ויציב ונכון וגו'" הן כנגד טו יסודות שב-ה פרצופי האצילות, כמבואר בכתבי האריז"ל. תיבת אמת היא כללות כולם בסוד ג יסודות – ראש, תוך, סוף – שבעתיק, פנימיות הכתר.

[נט] דברים כט, ט. "היום" הוא בסוד "וידעת היום וגו'" (דברים ד, טל), התקשרות הדעת ל"שמש הוי'" ב"ה – "אין עוד". "היום" עולה אין בסוד "אין מזל לישראל", ופירש הבעל שם טוב אל תקרי אֵין אלא אַיִן. והוא סוד המזל העליון – "נצר חסד" – המזדווג עם המזל התחתון – "ונקה" (ונקה אותיות "קונה הכל", בחינת דעת המקנה ודעת הקונה) – בחינת דעת עליון כמבואר בכתבי האריז"ל.

[ס] עיין בתניא פרק לו ע"פ מדרש תנחומא בחוקתי ג.

[סא] שמות כב, ל.

[סב] ויקרא כז, לב.

[סג] איוב לא, ב. תניא פרק ב. בפשוטו של מקרא "חלק" פירושו "תגמול" והוא תכלית הכוונה.

[סד] אבות ד, א.

[סה] ריש יומא. בחינת יום הכפורים – יום הקדוש – "העשירי יהיה קדש להוי'" כנ"ל. "העשירי יהיה קדש להוי'" עולה אלהים (כאשר ה-א עולה אלף) ו-י פעמים אלהים עולה תכלית, בסוד "והיה הוי' לי לאלהים" (בראשית כח, כא), תכלית בקשת יעקב אבינו ע"ה וד"ל.

[סו] תענית כא, א. סנהדרין כה, ב. גם זו לטובה עולה טוב בהכאה: ט פעמים ו פעמים ב, והוא סוד "חסדי הוי' כי לא תמנו וגו'" (איכה ג, כב. עיין תניא אגה"ק י'), "שלם וחצי" של חסד – שם עב שבפנימיות א"ק כו'. ה"חצי" הוא בסוד העלמת גלוי אור החסד לעין כל בעולם הזה התחתון כדי שיגלהו הצדיק – נחום איש גם זו (גם – חצי אלהיםזו – חצי הוי'לטובה – חצי נחום, שהוא חצי יצחק, בחינת "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך" (תהלים לא, כ), ועיין באגה"ק יג, כאשר ה"שלם" דהוי' אלהים – נחום עולה גבורה – ריו – ג פעמים חסד בסוד עב שמות כידוע) וד"ל.

[סז] בראשית טו, ג.

[סח] חבקוק ג, ו.

[סט] מגילה כה, ב. נדה עג, א.

[ע] תהלים קלה, ו.

[עא] במדבר כג, י.

[עב] תהלים יט, ג.

[עג] דברים לג, ב.

[עד] שמות ב, י.

[עה] ישעיה ס, כא.

[עו] שם מט, ג.

[עז] סנהדרין נח, ב.

[עח] תהלים קיט, מה.

[עט] ש"א טו, כט.

[פ] דברים יח, יג.

[פא] בראשית ו, ט.

[פב] שם יז, א.

[פג] תהלים צב, יג.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com