חיפוש בתוכן האתר
| תפלה קודם הלימוד_פרק א |
 |
 |
|
פרק א חלקי התפלה חֲמֵשֶׁת חֲלָקֶיהָ שֶׁל תְּפִלָּה זוֹ מַקְבִּילִים לַחֲמֵשׁ הַדְּרָגוֹת שֶׁבְּשֵׁם הוי' ב"ה, וְכֵן לַחֲמֵשׁ הַדְּרָגוֹת שֶׁבְּנֶפֶשׁ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל: נקדים הקדמה לגבי הספר 'סוד ה' ליראיו'. הספר בנוי על התבוננות בשם הוי', להראות שהחוט המחבר את כל עניני התורה – מהתחלה ועד הסוף – וגם את כל עניני המציאות בכל ההוויה כולה, הוא שם הוי'. אין לך דבר, לא בתורה ולא במציאות הנבראת, שאין בו את סוד שם הוי'. הדבר הראשון שקשור על פי קבלה בשם הוי' הוא מבנה עשר הספירות: חכמה כנגד האות י, בינה כנגד האות ה, שש מדות הלב – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד – כנגד האות ו ואילו המלכות כנגד האות ה האחרונה. המלכות היא הבטוי של השכל והרגש שמעליה, בטוי הנעשה באמצעות שלשה אופנים – מחשבה דבור ומעשה – הנקראים 'לבושי הנפש'. כל זה נכלל באות ה האחרונה. למעלה מהכל יש עוד מדרגה חמישית, הנקראת קוצו של י, כנגד הכתר. אם כן, מטרתנו היא לגלות ולחשוף את שם הוי' שמסתתר בכל דבר ודבר. לכן גם כאן, בתפלה זו, אנחנו מתבוננים על פי הסדר של ארבע מדרגות שם הוי' עם קוצו של י. נתבונן לצורך כך בציור הבא: קוֹצוֹ שֶׁל י יְחִידָה – הֲפָצַת 'מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ' וּ'מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת-הוי' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים' בְּבִיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ י חַיָּה – דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא ה נְשָׁמָה – יְדִיעַת הַתּוֹרָה ו רוּחַ – מִדּוֹת יְשָׁרוֹת ה נֶפֶשׁ – מַעֲשֶׂה
אם מתבוננים עוד קצת בתפלה זו, רואים שהיא בעצם הבעת רצון. בדרך כלל, כאשר אדם מתפלל הנוסח הוא 'יהי רצון מלפניך'. למשל, בתחלת השנה החדשה, כאשר אנו טובלים את התפוח בדבש בראש השנה, אנחנו אומרים 'יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה'[1]. כתוב בחסידות[2], שכל תפלה היא בבחינת 'יהי רצון מלפניך', כלומר שהיא באה לעורר ואפילו לחדש ולשנות את הרצון. ראש השנה הוא כח לשנות. כאשר יהודי מתפלל ואומר 'יהי רצון מלפניך', הוא מתכוון לומר שאפילו שהרצון שלך, הקב"ה, לא היה כך, בכל זאת אני מתפלל שהוא ישתנה, שיהיה רצון חדש מלפניך. זהו ענין התפלה בדרך כלל – לבקש מלמטה התעוררות רצון למעלה. אבל כאן, בתפלה הזו, רואים משהו מיוחד שלא נמצא בשום תפלה אחרת. במקום לבקש מה' – פשוט מביעים רצון. הלשון היא "הנני רוצה", כלומר – אני רוצה. לא שאני מבקש ממך, ה', משהו אלא אני מצהיר הצהרה. אני הולך ללמוד ואני אומר תפלה בסגנון של הצהרה – "הנני רוצה ללמוד כדי שיביאני התלמוד לידי...". מה אנו לומדים מכך? שכאשר יהודי לומד תורה עליו לדעת שהעיקר תלוי בו, ברצון שלו – "אין דבר העומד בפני הרצון". כאשר הוא אומר את המלים האלו הוא צריך לחזק בעצמו את הרצון בכל חמש המדרגות האלו. Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com |
האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב
התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד